סיכום - Critical Regionalism - ביקורת על הגישה

סיכום גישות פוסט-מודרניסטיות – Critical Regionalism
אלון גרינברג, יהונתן הימן

:Criticism on Frampton

http://home.earthlink.net/~aisgp/texts/regionalism/regionalism.html
http://agglutinations.com/archives/000012.html

גישת הרגיונליזם ביקורתי (Critical Regionalism) יוצאת מתחוך התייחסות אל הרס התרבות המסורתית בשל תהליכי גלובליזציה של התרבות האוניברסלית (הערכת אגב - מהי בכלל תרבות אוניברסלית?). המעבר אל תרבות "ממוצעת" שכזו יוצרת תרבות הומוגנית לעולם כולו ויוצרת בעיות להתפתחות תרבויות "בלתי מפותחות". עולה שאלה - כיצד באות לידי ביטוי התרבויות הישנות בתרבות האוניברסלית, כלומר האם ניתן להפוך למודרני ועם זאת גם לחזור למקורות?
לעיתים, טוען Frampton, המייצג את הגישה הזו, הבניין מוגבל על ידי תעשיית הבנייה וכי יש 2 גישות עיצוביות עיקריות המתייחסות לבניין. הגישה המתייחסת אליו כאל ממלא פונקציה או כמין אוסף של תכונותיו (High-Tech Approach), לעומת גישה מקבילה המתייחסת לעיצוב החזותי שלו ומסתירה את הפונקציות שלו (Faced of Compensation). בהקשר זה, מות השמירה על המרקם העירוני (גישה עיצובית) מוחלף בצורך לפיתוח (גישה פונקציונאלית-תפקודית). בכדי להמחיש מציג Frampton זה מול זה, את העיצוב העירוני של ערי אירופה אל מול ערי ארה"ב.
הגישה האזורית-ביקורתית שלו מתייחסת בצורה ביקורתית כלפי התופעה המתוארת לעיל של החלפת הגישה העיצובית-תרבותית מקומית על ידי גישת הצורך בפיתוח והפונקציונאליות. היא יוצאת מתוך הקושי של האדריכלות המודרנית להתייחס למאפיינים הייחודיים של המקום, התרבות והמסורת המקומית.

הגישה האזורית-ביקורתית משלבת תרבות עולמית ותרבות מקומית. בהתייחס לארכיטקטורה פוסט-מודרנית, גישה זו דורשת את ההתייחסות לתרבות והזהות המקומית ובעצם מהווה כוח שמרני. גישה זו מפשרת בין התייחסות ל"קידמה הנאורה" (Myth of Progress) ל"תרבות מקומית" (Vernacular Forms) ומשמשת כגשר בין האוניברסלי לבין הפרטני והייחודי. גישה בת קיימא (Sustainable) הגורסת כי יש להתייחס לפרט ולייחוד במסגרת ההתייחסות אל הכלל. המאפיינים הייחודיים למקום הם שיוצרים אותו כשונה מהכלל. גישתו מתייחסת להתערבות במרחב האורבני כאל התערבות מינימלית אך מהותית או במעין "פינצטה" (Urban Acupuncture).

לסיכום, קיימת בעייתיות בחלוקה הדידקטית בין הצורה למיקום. הגישה משתמשת בביטוי "מיקום-צורה" (Place-Form) כדי להמחיש כי בכדי להגדיר תרבות מקומית יש צורך בקביעה של מיקום/אזור. כיצד ניתן לקבוע אזור בעולם אינסופי בו לא קיימים גבולות אמיתיים? איך מגדירים את האזורים או התרבויות? בתרבות גלובלית – אין יכולת להתייחס למקום או לתרבות מסויימים. במיקום ספציפי פשוט לא ניתן להתייחס בצורה כוללנית וחייבים להתייחס לתנאים הספציפיים המוכתבים על-ידי המיקום (תאורה, גיאולוגיה, אקלים וכו'). החוייה שמעצבת את התפיסה של מקום או חלל, מקורה בריבוי של גירויים המשפיעים על מכלול החושים בהם חווה אדם את סביבתו (ראיה, שמיעה, ריח, טעם וחישה). ההתערבות בחלל היא תמיד התערבות מסויימת וספציפית ולפי גישתו של Frampton חייבת בכדי להיות מינימלית ומהותית ובכדי להיות בת קיימא.

ישן מול חדש - הפיניקס - תהליך התחדשות טבעי

הסיור השני בשכונת קפלן בכפר-סבא התבצע מתוך ההנחיה לחשוב במושגים של "צומח"/"נובל", "חי/"מת", "גדל"/"קטן", "מתחזק"/"נחלש". תהליך השינוי שעובר המרקם העירוני בא לידי ביטוי בחזותו. מסלול הסיור התחיל מהמרכז המסחרי, דרך הסימטאות ואחרי "משיכות" הלב. מצורף מסלול הסיור.

מתחילים בשיטוט שמסביר, בעיקר בתים צמודי קרקע, חיפוי של אבנים משתלבות המאפיינות את הבנייה של עליית שנות ה- 50', משקי עזר וצניעות. הרבה גדרות, חזות שנעה בין מטופחת ומוקפדת ועד הזנחה הזועקת לשמיים.

ופתאום עומדים על הקשר שבין החדש לישן. רחוב סלול. בית חדש. מצידיו מגרשים ריקים או בתים ישנים וחצרות גדולות. הרחוב כבר ב"הכנה לפיתוח"... הבתים ב- Delay.

ואז נתקלים בשני דיירים החיים בכפיפה אחת. אחד ישן - אחד חדש, זה לצד זה. פוטנציאל נדל"ני... מי רוצה להשקיע?

ישן:

מול חדש:

סיור בשכונת קפלן

סיור בשכונת קפלן, כפ"ס. שכונה השייכת לפרויקט שיקום שכונות. פיזי-חברתי. סיור ראשוני. התרשמות ראשונה. מה זה בכלל? איך זה קשור? היפה? המכוער? נורא... או דווקא לא כל כך? הולכים לחקור.

בית"ר כפר-סבא - מועדון נגד אלימות. מגרש כדורגל "בחצר האחורית" משמאל דו-משפחתיים של שנות ה- 50. אבן משתלבת. מימין וילות בשלבי הקמה. מלפנים רב קומות מתנשא אל עבר הסערה והעננים המאיימים להשפך... רק עוד קצת אני חושב. נהג המשאית, שגר 40 שנה במקום. מספר שלקחו את בני ה- 15 למסגרות הכנה לצבא. "פעם היו כאן הרבה נרקומנים"... "היום פחות"... "לא מתכוון לעזוב, השכונה הזאתי הכי טובה".
מבנה נטוש, שלט לפי המתחייב מחוק התכנון והבנייה. עוד יבוא כאן משהו אחר. תחילתו של שינוי.

התייחסות לגישת "עיר גנים" - Howard’s Garden City

Howard's Garden City (p. 123-126) in
Bradbent G, Emerging Concepts in Urban Design

סיכמו: אלון גרינברג ויהונתן הימן

התנועה לערי גנים עסקה בעיקר בדימוי של "עיר אידיאלית" אשר התייחסה לתכנון אידיאלי ואשר השפיעה רק מעט על ערים שהיו קיימות עד אותה עת. תנועה זו התכוונה לפתור את הלחצים על הערים הקיימות באמצעות פיזור אוכלוסייתן לערי משנה קטנות וחדשות. ערים אלו תוכננו בשטחים הפתוחים מחוץ לערים.

ממובילי גישה זו היה Ebenezer Howard אשר פירסם את רעיונותיו בסוף המאה ה- 19. עיקרה של הגישה היה נסיון למנוע את המעבר של אוכלוסיה מאזורי הכפר אל העירף באמצעות יצירת אלטרנטיבות מגורים בצורת עיירות או עיר-כפר. הגישה מנסה לשלב את היתרונות של ערים וכפרים ולמזער את החסרונות שלהן כמוקדים הרחוקים מהעיר והקרובים אל הטבע ומהווים מעיין דרג ביניים בינהם.

עיר הגנים בנוייה בצורה מעגלית סביב גן מרכזי. בטבעת סביב הגן מרוכזים מבני הציבור העיקריים – בניין העירייה, אולם הקונצרטים, תיאטרון, ספרייה, בית חולים וכו'. טבעת זו מוקפת בטבעת פארק וטבעת נוספת של מתחם מסחרי וציבורי פתוח ומקורה בזכוכית – "ארמון הקריסטל" (Crystal Palace). הטבעת הבאה היא טבעת מגורים מגוונים אשר עונים לטעמים שונים של הדיירים. לחלקם חצרות ומטבחים משותפים והם פונים כלפי הרחובות המעגליים. התערבות הדרג העירוני היא בהמנעות מרגולציה בתחומים מסויימים כמו מגוון דיור אך מנגד רגולציה חריפה בתחומים אחרים כגון סניטציה. טבעת המגורים מוקפת בפארק-רחוב רחב אשר מכילה את בתי הספר, הגנים הציבוריים ומבני הדת. בשולי העיר ימצאו התעשייה והשווקים של חומרי הגלם והמזון. מסביב לעיר וכלפי חוץ יהיו השטחים החקלאיים.

מבחינת המערכת התחבורתית (יש לציין כי אנו מדברים על סוף המאה ה- 19), ממרכז עיר הגנים יוצאים 6 רחובות החוצות את הטבעות – מערכת רדיאלית. בתוך העיר הטבעות הציבוריות מהוות דרך לעבור מנקודה לנקודה. העיר מקושרת לחוץ באמצעות מערכת מסילת רכבת המהווה טבעת אשר נמצאת בסמוך לפונקציות התעשייתיות והשווקים הגדולים אשר דורשים נגישות מירבית.

רעיון עיר הגנים מתייחס להיררכיות עירונית כאשר כל עיר שכזו מקושרת (באמצעות מסילת הרכבת) לעיר מרכזית וגדולה יותר המספקת שירותים ברמה גבוהה יותר – מוזיאונים, אוניברסיטאות, ספריות גדולות וכו'. כל עיר מרכזית מקושרת לערים נוספות הסובבות אותה.

כל עיר גנים שכזו אמורה להיות מתוכננת מראש, להכיל כ- 30,000 איש, להיות מוקפת ברצועה קבועה של שטחים חקלאיים ועצמאיות כמעט לחלוטין. העיר המרכזית אמורה היתה להכיל כ- 60,000 איש. בהמשך לנסיונות הפיתוח של העיר האידיאלית שלו, ניסה הווארד את כוחו גם בהוצאה לפועל של בניית ערים שכאלו. לצ'ורט' (Letchworth) וולין (Welwyn Garden City) הן דוגמא לערים שכאלו. ערים נוספות תוכננו בהשראת תפיסה זו בארה"בף קנדה, ארגנטינה, גרמניה ואפילו ישראל. ניתן לומר כי האוורד ניסה לתכנן עיר בת-קיימא אולם מרבית הערים שהוקמו משמשות בעיקר כפרוורי שינה או ערי לווין ואינן תומכות את עצמן מבחינה חקלאית, כלכלית ותעסוקתית. עוד חשוב לציין כי מקורן של גישות תכנון נוספות כגון New Urbanism וה- Intelligent Urbanism, הינן בגישה זו.

אתרים שכדאי להכיר:
Town and Country Planning Association

התייחסות אל The Next American Metropolis

THE NEXT AMERICAN METROPOLIS / PETER CALTHORPE

סיכמו: יהונתן הימן ואלון גרינברג

התרבות האמריקאית השתנתה לבלי הכר ב-50 השנים האחרונות – מס' הנפשות במשק הבית פחת ; אופי מקומות וכוח העבודה השתנה ; קיימת הכרה גוברת בחשיבות השמירה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים ; וקבוצות תרבותיות חדשות התווספו למרקם החברתי האמריקאי.

למרות כל זאת, תכנון ופיתוח הערים אינו מכיר בשינויים אלו. האסתטיקה של מקומות באמריקה מושפעת יותר מבירוקרטיה ומארגונים גדולים, ופחות מהקהילה והשכונה. הפרברים האמריקאיים מייצגים תסכול, חוסר תחושת מקום, בידוד, תלות במכונית ומחסור בשירותים. המרחב הציבורי הצטמצם באופן חד – פארקים, בתי"ס, ספריות, דואר ומרכזים קהילתיים מפוזרים כיום, משומשים פחות ואינם מתוקצבים כראוי, זאת למרות שאלמנטים אלה קובעים את איכות עולמנו המשותף ומייצגים את ערכי הקהילה בה אנו חיים. נחלות הכלל, שבעבר היוו מקומות מפגש ראויים, מוחלפים במקומות בעלי אוריינטציה פרטית: קניונים, מועדונים פרטיים וקהילות מגודרות. הרחוב, במקום להיות מקום מפגש והליכה תוסס ומענייןף הפך לדרך מעבר לטובת המכונית הפרטית.

יש להחזיר את המשמעות הראויה לביטויים הפיזיים של חיינו הציבוריים. ספר זה מנסה להראות כיוון חדש לצמיחה במטרופוליס האמריקאי. האלטרנטיבה לפרישה האורבנית היא פשוטה: שכונות של מגורים, פארקים ובתי"ס אשר ממוקמים במרחק הליכה מחנויות, שירותים אזרחיים, תעסוקה ותחבורה – גרסא מודרנית לעיירה המסורתית. במרכז הרעיון עומד הולך הרגל. הוא הקטליזטור אשר הופך את איכויות הקהילה למשמעותיות.

אז איך בעצם עושים זאת?

• ארגון הצמיחה ברמה האזורית באופן קומפקטי ויעיל לתחבורה ציבורית.
• מיקום מסחר, דיור, תעסוקה, פארקים ושירותים אזרחיים במרחקי הליכה מתחנות תח"צ.
• יצירת מערכת רחובות ידידותיים להולך הרגל, אשר מקשרת באופן ישיר יעדים מקומיים.
• הספקת מגוון של סוגי יח' דיור, צפיפויות ועלויות.
• שמירה על שטחים פתוחים.
• התמקדות במרחב הציבורי ובפעילות השכונתית.
• עידוד התחדשות עירונית בנתיבי תח"צ, בתוככי שכונות קיימות.
  
  הגדרות:
• TOD (Transit Oriented Development) – פיתוח תמוך תח"צ. קהילה של שימושים מעורבים, שבה מרחק הליכה ממוצע של 2000 רגל מתחנת התח"צ לאזור המסחרי, מגורים וכו'.
• Core Commercial Area – אזור מסחרי ליבתי. בסמוך לתחנת תח"צ. במינימום, אזור זה חייב לספק מסחר קמעונאי ומשרדים הנותנים שירות מקומי. אזורי מסחר ליבתי גדולים יותר צריכים לכלול גם סופרמרקטים גדולים, מסעדות, מוקדי בילוי, שימוש תעשייתי קל, ועוד.
• Secondary Areas – אזורים שניוניים. לכל TOD יכול להיות גם אזור שניוני בסמוך אליו, לא רחוק יותר מ-1 מייל מלב המרכז המסחרי. מערכת הרחובות באזור זה צריכה לספק דרכים הפונות לכל הכיוונים ושבילי אופניים המקושרים למרכז המסחרי ולתחנת התח"צ במינימום של חציית רחובות. באזורים אלו יכולים להמצא דיור בצפיפות נמוכה יותר, בתי"ס ציבוריים, פארקים נרחבים ושימושי תעסוקה באינטנסיביות נמוכה.
  
  כמה עקרונות מנחים:
• עירוב שימושי קרקע
  לדוגמא, שימושי קרקע בשכונה:
  ציבורי 10%-15%
  מסחר ותעסוקה 10%-40%
  דיור 50%-80%
• קריטריונים עיצוביים כלליים
  המבנים, על הכניסות והמרפסות שבהם, צריכים לפנות לרחוב ולמדרכה. דבר זה יעזור ביצירת סביבת
  הליכה נעימה ובטוחה. פארקים ימוקמו מאחורי בניינים. עידוד מגוון של סגנונות בנייה בקנה מידה
  אנושי.
• אזורי צמיחה חדשים
  ימוקמו בקצה האזור המטרופוליני, או במרחבים גדולים אשר פסחו עליהם בתוככי המטרופולין. עליהם
  להיות מתוכננים כך שיתאימו למסלולי תח"צ. אסור להם להיות ממוקמים בצורה של "קפיצות
  צפרדע".
• שימור אנרגיה
  צריכה להיות מטרה של כל מתחם ושל כל תכנון מבנה בודד. אסטרטגיות כגון אוורור טבעי, שימוש
  באור יום והצללה פשוטה, ישומשו בהתאם למיקרו-אקלים המקומי.

פוסטר בהשראה הסיכום: