יום שני, 19 במאי 2008

גניבת אופניים מתחנת הרכבת בכפר סבא - כתבה שנייה

שוב זה קרה, יום א' ה- 18.5.08. החלטתי להתחיל במעקב אחר תופעת גניבת האופניים. נמצא מנעול חתוך נוסף, הפעם בשיחים. הגנבים הופכים ל"מתוחכמים יותר" (כך מוסרים יודעי דבר במשטרה). החלטתי להתחיל ולהזהיר רוכבי אופניים. בשיחה בחניון עם מספר רוכבים עולה כי גם להם גנבו זוגות אופניים, כסאות ועוד.
החלטתי לאסוף את המנעולים הגזורים. לא יודע למה, אבל לאחרונה מתרוצץ לי בראש להכין מהם פסל של זוג אופניים ולתת אותו במתנה למנהל התחנה. אם מתחשק לכם לעזור בכך, צרו קשר.
אז ספירה עד כה: 5 רוכבים (הפרטים שמורים במערכת) שדיברתי איתם אישית אשר אופניהם נגנבו (לאחד גם 2 זוגות) וזה לא כולל אותי. בנוסף, 4 מנעולים פרוצים נאספו. שלט אחד שנתלה על-ידי רוכב שגנבו לו את האופניים. 2 שיחות של רוכבים עם מנהל התחנה. משטרה מכירה את הבעיה. 2 פוסטים וכתבה 1 בעיתון מקומי.
משימה – תליית שלט נוסף המזהיר מגניבת אופניים במקום.
גם לכם גנבו את האופניים? גם אתם רוצים לעזור? מכירים כתב בעיתונות המקומית? צרו קשר.
אורבניקה נרתמת למשימה!

יום ראשון, 18 במאי 2008

אנחנו על המפה (הירוקה)

מפות ירוקות נוצרות בכל העולם, וגם בירושלים הוכן "אטלס אקולוגי": מעתה אפשר לסקור במבט-על אחד את כל האתרים, הגופים, העסקים והפעילויות הסביבתיות בעיר.

אם ניקח כתה של תלמידי כתה ו' ונבקש מהם לצייר את ארץ ישראל, נקבל שלושים וחמישה ציורים שונים. בחלק מהציורים יופיעו חיפה, תל-אביב וירושלים, באחרים יופיעו מפרץ חיפה, ים המלח והכנרת, ויהיו ציורים שבהם נמצא את הקו הירוק, רמת הגולן והירקון. תפיסת המרחב משתנה מאדם לאדם. ילדים תופסים מרחק באופן שונה ממבוגרים. לדוגמה, גן שעשועים שנמצא מול הבית עשוי להיראות רחוק מאוד ואפילו בלתי מושג עבור פעוט בן שנתיים. האטרקטיביות של נקודות במרחב שונה אף היא מאדם לאדם, כמו למשל האטרקטיביות של קניון בעיני נער מתבגר לעומת בעיני עולל בן ארבע.

הפסיכולוגיה, מדעי הקוגניציה והגיאוגרפיה עוסקים בתפיסתנו את המרחב, או במינוח מקצועי יותר, ב"מפות תפיסתיות" ו"קוגניטיביות". במוקד רב תחומי זה, עולה לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם מסוימת, אלא גם מעצב ומנחיל אותה. מרכזיותה של אירופה במפת העולם שמוכרת לרובנו אינה מקרית כלל וכלל. במפות אוסטרליות למשל, דווקא אוסטרליה נמצאת במרכז, והעולם יחסי אליה. במפות היסטוריות שונות, ניתן לראות את היחס המיוחד שקיבלה ירושלים - המרכזיות שלה במפות מתקופות שונות, מצביעה על תפיסה שלה כמרכז חשוב, או רצון להנחיל תפיסה שכזו. גם בעיני ירושלים היא מרכז חשוב ומשמעותי.

הקשר הירושלמי
בעת לימודי, נפלה בחלקי ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט "מפה ירוקה" של החברה להגנת הטבע בירושלים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. פרויקט זה, שהחל בשנת 2005, נועד למפות אתרי עניין מתחומי הסביבה והחברה, כדי לקדם תפיסת עולם ירוקה וסביבתית-חברתית יותר, ולקדם את התיירות האקולוגית בירושלים. במקביל לפרויקט זה, נערך פרויקט נוסף שנקרא "המפה השחורה", שבו מופו מפגעים סביבתיים בתחום הקרינה הבלתי מייננת. מפה זו עדיין לא הועלתה לרשת.

המפה הירוקה הראשונה בעולם הוכנה כתרגיל מיפוי בניו-יורק. ההתייחסות המקומית והעירונית היא תכליתית יותר מאשר התייחסות כלל עולמית לבעיות סביבה, ופרוייקט המפה הירוקה בניו-יורק נחנך בהתלהבות ב-1995. מאז הוקמו מפות ירוקות בעשרות ערים בעולם. מפות אלו מקדמות גישה חברתית וסביבתית, גישה שתוביל לשיפור איכות הסביבה והחיים. לפי גישה זו, מערכת המפות הגלובלית יוצרת תנועה אקו-תרבותית עולמית אשר מוזנת במידע מקומי ומקדמת פעילות ואחריות משותפת. המערכת מנתבת ומחברת בין למעלה משלוש מאות מפות ירוקות ברחבי העולם.

היוזמה להקמת המפה בארץ נולדה בחברה להגנת הטבע בירושלים כבר בשנת 2002, בעקבות כנס תיירות אקולוגית בינלאומית. בשנת 2005, לאחר שהושג מימון לפרויקט, החל תהליך הפקת המפה האינטרנטית האינטראקטיבית, כשלב ראשוני לקראת יצירת מפה מודפסת. את הפרויקט ריכז עמי גרינר, פעיל מגמה ירוקה. בעזרת אשת מקצוע בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות, פעילי מגמה ירוקה ומתנדבים רבים נוספים, נאסף מידע בתחומים מגוונים. המידע הוזן בעזרת המשרד להגנת הסביבה למערכות מידע גאוגרפיות שמאפשרות את הצגתו, ניתוחו וחקירתו. המפה מאגדת בתוכה את הפעילויות, הגופים, האתרים והמוסדות בירושלים אשר יכולים להיכלל בהגדרה של גופים "ירוקים" המאפשרים חיים בני-קיימא בעיר. בין התחומים שמופו מופיעים אתרי פריחה, גינות קהילתיות, עצים מיוחדים, אתרי קינון, מרכזי לימוד אקולוגיה, עסקים עם תו תקן חברתי, אתרי מחזור, אתרי מחקר סביבתי, ארגוני חברה וסביבה ועוד. כל אתר כולל הסברים, דרכי הגעה ויצירת קשר. כך, שאם אתם רוצים לטייל בעקבות אתרי אומנות סביבתית, גינות אורגניות, או אתרי פריחה ייחודיים, או למשל למצוא היכן ניתן לתקן חפצים במקום לזרוק לאשפה, כנסו אל אתר המפה הירוקה של ירושלים.

ומה הלאה?
בעקבות כנס החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע הצטרפו במהלך השנה החולפת בתי ספר רבים אל פרויקט המפה הירוקה. מהמידע שנאסף על ידי תלמידים ממאה וחמישים בתי ספר, הוכן אטלס מפות ירוקות. בשנה הבאה עלינו לטובה, אנחנו מתכננים להדפיס את המפה בעברית ובאנגלית. כמו כן אנחנו מתכוונים להעלות את אתר המפה הירוקה בגרסה באנגלית. סניפי החברה להגנת הטבע במודיעין ובתל-אביב, הודיעו אף הם על כוונתם להפיק מפה ירוקה משלהם.פרויקט מפה ירוקה מחפש תמיד מתנדבים לצורכי איסוף מידע נוסף ועדכון המידע הקיים. לפרטים, ניתן לפנות אל ג'קלין רוז, רכזת פרויקט מפה ירוקה ירושלים 0544-901335.

קישורים נוספים:
תודה לפזית שוויד וג'קלין רוז על עזרתן הרבה. כתבות נוספות תוכלו למצוא בירוק ברשת - מגזין האינטרנט של מגמה ירוקה.
הכתבה התפרסמה גם ב:

יום שבת, 17 במאי 2008

תעודת עניות - תחנת רכבת ישראל בכפר סבא

יום יום, בהגיעי על אופניי לתחנת הרכבת בהוד השרון בכדי לנסוע לת"א או לחיפה, אני נתקף בחששות ופחדים. מתקן האופניים, שהותקן על-ידי רכבת ישראל בכדי לאפשר לי מקום מוסדר לחנייה, נמצא במקום חשוך, אפל ומוסתר מהעין.

תופעת הגניבות מהמקום ידועה למשטרה. לי עצמי, נגנבו 2 זוגות אופניים בהפרש של כחודש ימים. מפעם לפעם נמצאים במקום מנעולים חתוכים נוספים. ראוי לציין כי קשירת האופניים אסורה בשטח שלפני התחנה מטעמים בטחוניים ואין מקום אחר שמותר לקשור אותם בצורה מוסדרת. משיחות עם עוברים ושבים והתעניינות בנושא, עולה כי התסכול רב בקרב ציבור רוכבי האופניים בכפר-סבא והוד השרון.

תמונות של מנעולים חתוכים בחנייה המוסדרת:


התלונות שלי בפני מנהל התחנה נענו כי הם שוקלים להתקין מצלמת דמה שתפחיד את הגנבים. יופי.... מאז שיחתנו עברה כבר כחצי שנה – מה קורה? התלונה שהגשתי במשטרת ישראל מטופלת כתלונות אחרות אשר להן אין עניין בציבור. לאחרונה פורסמה כתבה במקומון שהציגה את פתרון המשטרה לעניין – משהו בסגנון של "סיירנו במקום כ- 15 דק' ולא ראינו כלום... אילו גנבים מתוחכמים". תגידו... אתם עושים צחוק מעבודה?
התלונות שלי לרכבת ישראל, בעל-פה ובכתב גררו את התגובה כי רכבת ישראל אינה אחראית לאבטחת אופניי וכך נותרתי חסר ברירה. המתקן נמצא במקום המשמש כ"פרצה לגנב", אסור לחנות במקום אחר, לא ניתן להעלות את אופניי לרכבת... מה ניתן לעשות? כצרכן הבוחר לעשות שימוש ברכבת, אני מצפה שרכבת ישראל תספק את התשובות לשאלותיי ואת הפתרונות לבעיות של משתמשים בה.
אז בואו ואני אציע פתרונות - קיים מרחב שלם למיקום החניות בצורה שלא תפגע חלילה ברחבת שטחי ההתארגנות של כוחות החירום וגם לא תבוא על חשבון פגיעה בהולכי הרגל. הסיפור הוא כמה מאות שקלים הנדרשים בכדי להעתיק את המתקן למקום אחר.

הצעות למיקום אפשרי... מממ... לקח לי הרבה זמן לחשוב עליהם:


עיריית כפר סבא אף היא פועלת לקידום רכיבת אופניים. אופניים הם פתרון בר-קיימא מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית לתחבורה עירונית. קישור בין אמצעי התחבורה השונים היא אינטרס גם של העירייה. חברי מועצת העיר פועלים לעידוד השימוש באופניים בסביבה העירונית. אולי הם יוכלו להרים את הכפפה!

איחוד רשויות לאן? שאלה של קטן או גדול!

בין רשויות מטרופוליניות, איחוד רשויות ודמוקרטיזציה של מערכות

שוב הוצעה רפורמה כוללת לאיחוד רשויות. ראשי ערים שוב יצאו בקריאה לתושביהם אל מול משרד הפנים להתנגד לאיחוד הרשויות. במקרים מסויימים שוב ניצח הקטן את הגדול. מדוע?

בספרו Small is Beautiful של הכלכלן והסטטיסטיקאי Ernst Friedrich Schumacher, עולה הסוגיה של גודל ניהול אופטימלי. הסופר מתחיל בתופעת יצירת הערים והתרחבות וגדילה של מדינות. לאחר הסבר על ה"יתרונות לגודל", מתאר הסופר תופעה הפוכה המתרחשת במקביל. תופעה של פירוק, התעוררות לאומיות ודרישה להגדרה עצמית.

האיחוד האירופי מנסה להתייחס לסוגיה זו בהקשר של זהות אזורית ("אזרח האיחוד") ובמקביל שמירה על "זהות מקומית". גישה פלורליסטית זו מנסה למצוא את האיזון בין הגדול לקטן. בין הגלובלי למקומי. פטריוטיזם מקומית ניתן גם למצוא בארץ. יש אנשים שגאים להיות "ירושלמים", "תל-אביביים" ו"טבריניים".

המאבק של הרשויות לקידום הפטריוטיזם המקומי, יש בו הרבה. מערכות דמוקרטיות קטנות כדוגמת רשויות מקומיות או מודל המינהלים הקהילתיים בירושלים למשל, מאפשרות לתושבים או לפרטים המרכיבים אותם יכולת השפעה גדולה יותר והתאמה של השירותים העירוניים לצרכיהם. מודלים אלו מאפשרים לקיים דו-שיח עם התושבים, הם "מחוברים לקרקע" וערים יותר לצרכים המקומיים.

ניהול, אם כן, הוא תלוי סדר גודל. שאלה מעניינת היא מהו סדר גודל אופטימלי לניהול במקרים שונים. במקרים מסויימים ניהול הוא בסדר גודל ארצי כגון למשל כח השיטור בארץ. בנושאי הכבאות והביוב (וכן התחבורה הציבורית – כך מתעקשים גורמים מסויימים) לעומת זאת, נהוג בארץ ניהול בסדר גודל של אגדי ערים. ניהול מסדר גודל קטן יותר הוא שירותים ברמה העירונית כגון פינוי אשפה, גינון ותאורה.

אנו פונים אליכם להפנות אלינו חומר בנושא גודל ניהול אופטימלי. אנא הגיבו באמצעות תגובות לפוסט או לדוא"ל info@urbanica.org.il.

נייר עמדה בנושא איחוד רשויות מקומית – מאת פרופ' ערן רזין

יום שישי, 9 במאי 2008

הצעת התערבות לשיפור ה"השיקום העצמי" המתרחש בשכונת קפלן, כפר סבא

שכונת קפלן היתה חלק מפרויקט שיקום שכונות בין 1974 ועד 1993/4. בשכונה כיום מגרשים ובתים נטושים לצד וילות שנבנו כתוספת בשכונה או כשיפוץ ובנייה מחדש של יחידות דיור שהיו קיימות.

הבעיה - חוסר ניצול של הקרקע וההזדמנויות הקיימות בשל קשיים במבנה של שוק הנדל"ן והשחקנים הפועלים בו.
הצעת ההתערבות - הקמת מנגנון "מתווך" בין בעלי הקרקעות הנטושות והבתים הנטושים לבין קונים ויזמים פוטנציאליים שהינם בעלי מאפיינים פרטיים ולא עיסקיים.

מצורפת המצגת שהובאה אך הוצגה שלא כראוי במסגרת הקורס


השכונה מרוויחה משיפור מרחבים נטושים/מוזנחים ושיפור התדמית. העירייה מקבלת תושבים שונים ומשפרת את תדמיתה ותדמית השכונה. המדינה מרוויחה משיפור ניצול השימוש בקרקע.

ביקורת על גישת Space Syntax

למרות שהגישה הוכחה שוב ושוב כפועלת ומנבאת בצורה טובה את רמת הקשר והפעילות בן מקומות, חיפשנו את הנקודות החלשות שלה. לדעתי נקודת החולשה העיקרית נובעת מעצם ההנחה הדטרמיניסטית שלה. האם יש טבע לאדם? האם הוא משתנה מזמן לזמן ומתקופה לתקופה?



זוהי גישה ששווה להכיר בכל מקרה, יש המון כלים זמינים ובחינם הניתנים לשימוש שניתן למצוא תחת הערך בוויקיפדיה.

יום שישי, 2 במאי 2008

ערים אקולוגיות (EcoCity) - יש דבר כזה?

המפגש העולמי של ערים אקולוגיות או ערים בנות קיימא ל- 2008 הסתיים לאחרונה בסן פרנסיסקו. חברנו היקר ג'סי פוקס נסע לשם לסקר את האירוע וחזר עם רשמים רבים וחיוביים להתכנות של ערים אשר ישתלבו עם סביבתן ויספקו איכות חיים גבוהה תוך אפשרות לפיתוח כלכלי.

הרשמים הכלליים הם כי יש אי בהירות רבה סביב "מהי היא אקולוגית?", אולם שוררת הסכמה כללית בנוגע לעובדה כי רק ערים מעטות עשויות להתגאות בתואר הנ"ל.

מה הן ערים אקולוגיות?
ערים אקולוגיות הן מונח שטבע ריצ'רד רגיסטר. המונח מתאר ערים אשר בהן הצריכה הכוללת נשמרת מינמלית והשימור (או ההתחשבות בסביבה) הוא מקסימלי. => קישור למאמר מעורר השראה.

"טביעת הרגל האקולוגית" משמש כמונח למדידת מה יותר סביבתי. טביעת הרגל מתבססת על חישוב של השטח הנדרש לקיום. כלומר, מעבר ליחידת מדידה אחידה שתוכל לאפשר השוואה. כמה שטח אדם או עיר צורכים מבחינת המשאבים להם הם נזקקים.

היות וכיום מרבית האוכלוסייה בעולם כבר חיה בערים, יש צורך לפתח את הערים לכדי יישויות שישתלבו עם סביבתן בצורה ההרמונית ביותר תוך כדי מענה לצרכים האנושיים ובהתחשב בכוחות הכלכליים. יש הסכמה כללית כי מנגנוני השוק החופשי לא יכולים לקבוע צורה עירונית שישלבו את החברה-הסביבה והכלכלה כראוי.

הפרדת שימושי קרקע, בעיקר מגורים ותעסוקה, היא סוגיה עיקרית בנושא זה. סוגיה נוספת היא סוגית החקלאות והמזון - אין ספק כי יש לדאוג לכך שהערים צריכות לספק את צרכיהן השונות ולשאוף להפוך ליחידות עצמאיות ככל האפשר מבחינת תלותן אשר עונות על צרכיהן. לחילופין, גישות כלכליות שונות טוענות כי סחר הוא יעיל יותר ומאפשר רווחה כללית גבוהה יותר. אזי ייתכן וניתן שעיר אחת תפצה על אחרת בתחום אחד ולהפך בתחום אחר. השאיפה הכללית בכל אופן צריכה להיות לצמצום ההשפעות השליליות שחלקן נגרמות כתוצאה מעלויות חיצוניות ו"תיאורית המרעה המשותף".

אין ספק שאנו זקוקים למחקר המשך רב בנושא. האיחוד האירופי מקיים מחקר בנושא ושווה להציץ ולהתעדכן.
ואין ספק שכל אחד מאיתנו הוא תחילתו של השינוי. כבר שתלת עץ בעיר היום?

הכתבה הופיעה גם בבלוג של "אורבניקה - התעוררות עירונית".