יום רביעי, 24 ביוני 2009

סדנה בנושא תחבורה עירונית - התייחסות

אתמול (23.6) התקיימה בערב סדנה שאורגנה על-ידי סטודנטים מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א כחלק מפרויקט שטח אותו הם מבצעים ובשיתוף עם הפורום הירוק. נושא הסדנה היה התחבורה בעיר ובין המטרות היו הצפת בעיות ופתרונות אפשריים הקשורים בנושא. השתתפו כ- 20-25 איש לדעתי, מרביתם חברי הפורום הירוק אך היתה גם נוכחות ניכרת של חברי "אורבניקה - התעוררות עירונית".

בתחילה, ד"ר גולן להט סיפר לנו על הפרויקט ונתן רקע לתהליך התעוררות החברה האזרחית וה"פוליטיקה החדשה". לאחר מכן התחלקנו ל- 4 קבוצות שכל אחת עסקה בהיבט אחר של התחבורה העירונית (הולכי רגל, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית). אחרי שיחות בקבוצות הציגו נציגים את הנקודות שהם זיהו כבעיות ורעיונות לפתרונות אפשריים.

משתתפי הפאנל - דניאלה רוב (מנהלת רובע לב העיר), עומר כהן (ת"א בשביל אופניים) ואנוכי (אורבניקה - התעוררות עירונית) ניסו להתייחס לסוגיות שונות שהועלו ולדיון שהתפתח.

באופן כללי, ובאופן קצת צפוי, היות ומרבית המשתתפים הגיעו כתוצאה מהפרסום בפורום הירוק - ה"אג'נדה הסביבתית" שלטה בדיון. עסקנו בחניוני חנה וסע מחוץ לעיר לשימוש היוממים, בשימוש בתת הקרקע לחניה, ובמתן תמריצים לשימוש בחניונים בעבור התושבים עצמם, ברה-אורגניזציה של התחבורה הציבורית, בשיפור שירות התחבורה הציבורית - מידע זמין, אטרקטיביות, נוחות, זמני שירות וארגון מחדש מתוך ראייה מטרופולינית. עוד עסקנו בהפרדת נתיבי האופניים מאמצעי התחבורה האחרים, בחינוך, מודעות ואכיפה, בעירוב שימושים, בחווית השימוש ברחוב, במיתון וריסון תנועה, באקטיביזם ובשיתופי פעולה.

היה מרתק. אני השתדלתי לייצג דווקא את הצורך באיזון שנראה לי כאומנות התכנון. לדעתי מדובר ב"יחסי שכנות טובים" בין משתמשי הרחוב - בנושא התחבורה הכוונה היא לאמצעי התחבורה השונים, אך כמובן שהנושא נוגע גם לעירוב שימושים, לעיצוב העירוני ועוד. במרחב נתון צריך לבחור כיצד לשלב את אמצעי התחבורה השונים, האם לתת עדיפות להולכי רגל? דווקא לרכב הפרטי או שמא יש צורך להקדיש רצועה ייעודית בעבור מערכות הסעת המונים. לדעתי יש לבחון כל מקרה לגופו וכמובן, להתייחס הן לצרכי תושבי האזור והן לצרכים הכלל עירוניים ולנסות לאזן ביניהם.
ניתן לקרוא עוד כל כך במדריך לתכנון רחובות בערים - המופיע באתר משרד הבינוי והשיכון.

היה חשוב לי מאוד להציף דווקא "פתרונות מסוג אחר". דוגמאות מעניינות בהן נתקלתי (בספר של ג'יין ג'יקובס) כוללות למשל מתן עדיפות למשאיות - שמבצעות עבודה חשובה (העברת סחורה - הרי בעיר אנחנו צורכים!) וגם פוגעות ברכב הפרטי - נעות לאט יותר ולעיתים נעמדות "לרגע" לפרוק סחורה. דוגמא נוספת היא תזמון הרמזורים בכדי למנוע "גל ירוק" - דברים שהרכב הפרטי רגיש להם אך אוטובוסים (בשל העצירות הרבות בתחנות) פחות. דוגמא אחרונה יכולה להיות בתמיכה בעקרון "הפיתוח ההדדי" - רעיון של תמיכה בפיתוח מוקד מתחרה נוסף בכדי לפזר את עומסי התחבורה והנסיעות בין כמה מוקדים שונים, דבר שגם מגביר את היעילות של התחבורה הציבורית היות ועושים בה שימוש לשני הכיוונים.

אך מעל לכל, רציתי לדבר על הלגיטימיות של עבירות תנועה שלרוב מייחסים לחוסר אכיפה. רציתי לדבר ולטעון כי יש "לגיטימיות תרבותית" שנובעת כתוצאה מחוסר "אכיפה חברתית". לצערי, לדעתי רק כאשר אנחנו נתחיל להעיר אחד לשני על ציות לכללים המוגדרים של "השכנות הטובה" ברחוב, אזי הרחובות עצמם יהיו ברורים יותר ונעימים יותר. כלומר, רק כאשר הולכי הרגל ישמרו על נתיב האופניים פנוי, רק כאשר הם יעירו לרכב שעובר את פס העצירה ונכנס למעבר החצייה, רק כאשר נעיר לנהג שצופר בשכונת מגורים בכדי "לקדם" את הנהג שלפניו - רק אז נביא, דרך האקטיביזם ובתהליך מתמשך, לנורמה חברתית של כבוד לזולת ולמשתמשי המרחב הציבורי האחרים.

קצת נתונים על התחבורה בת"א-יפו. עוד על פיקוח ציבורי ניתן לקרוא אצל ג'יין - קריאה מומלצת.

יום שישי, 19 ביוני 2009

תאב"א בשירות העירייה

ב- 22.5 קיבלתי דוא"ל מחברים ב"צוות התכנון" של תאב"א (תל-אביב בשביל אופניים), בו נקראנו לדגל לצורך סקר שבילי אופניים בעיר. ה"מטלה" - סקר מצב השבילים הקיימים והעלאת התייחסות עניינית - הוטלה עלינו על-ידי עיריית ת"א שכנראה לא ממש טרחה להקצות לכך משאבים אמיתיים מטעמה כגון תקציב וזמן. אז תאב"א החליטה לקחת על עצמה את המשימה (אחרי דיונים פנימיים האם כך ראוי או שמא עדיף לדרוש תגמול מסויים) - באופן חד-פעמי ומתוך כוונה לשפר את התשתית העירונית לשבילי אופניים ולהיטיב עם הרוכבים בעיר.

בתור פעיל ב"אורבניקה - התעוררות עירונית" ובעל שאיפות רבות לתרום גם לפעילות תאב"א ככל שיתאפשר לי, הצטרפתי למשימה ולקחתי על עצמי להקדיש יום שלם למיפוי אזור מגוריי. כמובן שגם שאר חברי אורבניקה הוזמנו להשתתף במאמץ. אז הסתובבתי רבות (ותוך כך הכרתי את השכונה הרבה יותר לעומק), התרשמתי, צילמתי, כתבתי - ממש השקעתי! מעבר לחוויה הנהדרת - אני מודה על האפשרות לתרום באופן אמיתי לעיר טובה יותר! ממליץ לכולם להשתתף ב"מטלה" הבאה.

דוגמא פחות טובה - אי הפרדת שביל האופניים מהולכי הרגל וגם... "יער" של תשתיות בנתיב התנועה

לא הייתי היחיד כמובן וצוות שלם של מתנדבים לקח חלק בהערכת השבילים - מיפוי מפגעים, מציאת ליקויים והעלאת דרכים אפשריות לשיפורם ומתן פתרון הולם וישים. התוצאה היא דו"ח מפורט של הערכת מרבית השבילים בעיר והמסקנות העיקריות (הנתונים במלואם, שהינם גולמיים במקצת, לא מפורסמים בשלב זה אך זמינים בדרישה אישית).

דוגמא יותר חיובית - הפרדה בין הולכי רגל לרוכבי אופניים, שמירת הנתיב נקי מתשתיות ושילוט הולם. שימו לב - "מפגש הולכי רגל ורוכבי אופניים" מדהים איך תחנת האוטובוס משתלבת כפי שצריך ושומרת על נתיבי התנועה של הולכי הרגל ורוכבי האופניים כאחד! דוגמא ומופת!

יום חמישי, 18 ביוני 2009

כעץ בפני הבולדוזרים!

לאחרונה התבטא פקיד היערות, ישראל גלון, לגבי הניהול הכושל וההתעלמות מהעצים העירוניים בפרויקט שידרוג רחוב אבן גבירול. אכן, אין אלא להסכים עם המגוכחות שבטענה כי תשתיות הרחוב אינן ניתנות להזזה אבל מהעצים הקיימים ניתן להתעלם בתכנון השידרוג.
להזכירכם, מדובר בפרויקט בעל חשיבות תחבורתית גדולה לעיר האורך כבר למעלה מ- 3 שנים. בעבר, בחלקו הדרומי החלה זעקה בעקבות פגיעה בעצי פיקוס וותיקים. לאחרונה, בעקבות סימון עצי הסיסם בחלקו הצפוני של הרחוב, החלה תסיסה והתנגדות ציבורית לפגיעה בהם.
ולמה בכלל אנו רוצים עצים בעיר? חשיבותם לעיר רבה כמעתירי צל, כממתני אקלים, כסופחי מזהמים וגם לאופי והאיכות שהם נותנים למרחב העירוני.
תנועת עיר-יער פועלת לקידום שתילת עצים במרחב העירוני ומפרטת מדוע. ניתן לראות קצת על התפיסה הזו והיתרונות של העצים בעיר כאן במצגת שנגזרה מתוך מצגת אחרת שהועברה בכנס הרצליה אודות תמ"א 35. אני נענה לבקשתה של נעמה מליס בכנס איגוד המתכננים בו ביקשה לעזור "להפיץ את הבשורה".
גם ערן טמיר טאוויל חושב שזוהי הדרך להציל את העיר הישראלית, יודן רופא הקדיש לכך פוסט בבלוג שלו וכך גם אני בפוסט אחר.
פרויקטים כגון "עץ נולד" שעליו כבר נכתב כאן, נהוגים במדינות רבות ומטרתם - הגדלת כמות העצים בערים. במקורות ובמסורת שלנו חלה החובה לשמור עליהם ולטעת עוד עצים, החוק המנדטורי (פקודת היערות) התייחס לחשיבותם ואחרון שינויי חוק התכנון והבנייה מתייחס אליהם, אז למה בת"א חושבים שהם יכולים להתעלם מהם?!
אתם יותר ממוזמנים לחתום על עצומה בנושא ולהצטרף לפעילות הקבוצה בנושא בפייסבוק.