יום ראשון, 26 ביולי 2009

תאב"א יוזמת - סקר מקומות חניה נדרשים לאופניים בת"א-יפו

עומר כהן, רכז ת"א-יפו בשביל אופניים (תאב"א) מעדכן בבלוג שלו על יוזמה להקמת צוות בנושא גניבות האופניים. הצוות עורך בימים אלו סקר למיפוי מקומות בהם קיים מחסור במקומות חנייה מוסדרים לאופניים. אתם מוזמנים להצטרף לצוות, לעזור בסקר ופשוט למלא את המקומות שמצאתם בקובץ המשותף.

עומר גם מעדכן על כך שבעיריית ת"א-יפו התחילו לגבש תכנית להתמודד עם התופעה. אני מצפה להמשך דיווחים על התכנית, היעדים שלה והאמצעים בהם היא תנקוט.

לבסוף, מצורף קישור למחקר על מדיניות לצמצום גניבות אופניים שערך מרכז המידע והמחקר של כנסת ישראל. המחקר מעלה השערה לפיה במדינות שבהן נעשה שימוש נרחב באופניים, מושקעים מאמצים רבים יותר במטרה למנוע גניבות ולכן הסיכוי לגניבה קטן. בנוסף תרומתו הגדולה של המחקר לדעתי היא העלאת מספר אמצעים להתמודדות עם התופעה:
  • תשתית נאותה - נדרשת תשתית נאותה לקשירת האופניים (מקומות חנייה מוסדרים) - במקומות נגישים, מוארים ובטוחים שבהם גם פיקוח ציבורי ומעבר אנשים רבים בשעות היממה. (בהדגשה התוספת שלי). נמצא כי קשירת אופניים למקומות מוסדרים יעילה יותר במניעת גניבות.
  • אבטחה נאותה - נדרש חינוך והסברה בנושא אבטחה של האופניים. ישנו מספר מועט של דרכים לקשור את האופניים בצורה מאובטחת ורק כ- 20% מאופניים שנסקרו בלונדון נמצאו כקשורות באופן בטוח. כמובן שגם לאמצעי הקשירה והאבטחה עצמם (מיקום החנייה ואמצעי האבטחה הנוספים - מיקום ציבורי, אכסון מוסדר ושמירה) יש חשיבות רבה.
  • תכניות לרישום אופניים - מספר שלדה, שמירת קבלות רכישה וכן ראיות נוספות לבעלות על האופניים מקשים על זיהוי הבעלים האמיתיים בעת מציאת זוג שנגנב. מרשם אופניים מרכזי שבו נעשה רישום השלדה ו/או סימון מסוגים שונים מקילה על האכיפה ואיתור אופניים שדווחו כגנובות וכן כאמצעי הרתעה לגנבים.
  • פעולות אכיפה יזומות - הלוואי עלינו במדינתנו הקטנטונת שבה משטרת ישראל עוסקת במעבר הולכי רגל באדום ובאכיפת מהירות (נהגים מועדים) במקום לטפל בנהגים מסוכנים על הכביש.

נמצא כרטיס מעבר... מי יודע מה זה אומר?

לפני כחודשיים עליתי על קו 25 של דן מביתי בדרכי לעבודה. גיליתי כי בתחתית הכרטיס שהודפס עבורי הופיעה הודעה על כרטיס מעבר. בבירור שניסיתי לערוך עם הנהג עצמו, אח"כ עם שירות הלקוחות של חברת דן וגם עם אוסף של פקחים שפגשתי בחניון רידינג (ופשוט הייתי חייב לשאול) - לא קיבלתי מענה לתשובות שהעליתי:
  • באילו קווים אפשר להשתמש בכרטיס המעבר? (אני מניח שהם קשורים לקווים המפורטים מטה)
  • תוך כמה זמן ניתן לנצל את המעבר? (בחיפה אפשר במשך שעה מקניית הכרטיס להחליף קווים או לנסוע באותו הקו)
  • מדוע בשימוש ב"רב-קו" לא מודפס עבורי כרטיס המעבר?

ואפרופו כרטיס ה"רב-קו", שלי פתאום שבק חיים. מה עושים? נוסעים למוקד השירות בחניון האוטובוסים ברכבת מרכז או לתחנה המרכזית החדשה. המנהל הנחמד (יש לציין) בתחנת ההנפקה ברכבת מרכז הסביר לי שהכרטיסים הישנים לפעמים מתקלקלים ואחרי שאתקן זה כבר לא יקרה - כולי תקווה. ואני שוב מעלה בהזדמנות זו את הבעיה שלמרות ומדובר בפרויקט לאומי, אין כתובת פנייה מסודרת לתקלות בכרטיס שבו גם עושים שימוש חברת קווים (שלא מצאתי אזכור לרב-קו באתר שלה) וחברת סופרבוס. גם נציגי השירות של "החברה להזזת ערים" שבעצם מבצעים את הנפקת הכרטיסים בעבור חברת דן, לא יודעים לאן להפנות מעבר לשירות הלקוחות של חברת דן - שאני מזכיר, למרות פניות שלי לגבי כרטיס המעבר, טרם קיבלתי עד היום התייחסות והסבר. אולי אפשר לנסות את המפקח על התעבורה במשרד התחבורה כפי שמשרד התחבורה מציע. אם מישהו פונה - אשמח להתעדכן.

יום שישי, 10 ביולי 2009

מה חדש בחיפה?

דיווחים נעימים לאוזן מגיעים לאחרונה מחיפה:
  1. ראשית, ועדת יערי שהוקמה במסגרת הסכם פשרה בין עיריית חיפה לולמ"ב (הוועדה למתקנים בטחוניים שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה) ולמשרד הביטחון, הגישה את המלצותיה בנוגע למבנה הפולינום המתוכנן בנמל חיפה (ההדמיה מתוך אתר YNET). משמעות ההמלצה היא שמירה על חזות הנוף הימי של העיר ומניעת פגיעה בו מחלקים עיקריים בעיר התחתית, וייעוד הפיתוח העתידי של המרחב למרחב ציבורי שישמש כחזית ימית פעילה. עם זאת, יש הטוענים כי פינוי המבנה המצומצם עשוי להמשך זמן רב וכי אין די בהחלטה זו בכדי לשמור על אופיה של חיפה כעיר עם הפנים לים. טוב שיש דיון עירוני ער בנושא וגם טוב שוועדת יערי מתייחסת לנכס הגיאוגרפי העיקרי של חיפה ושומרת עליו - עיר מגוונת ורב תרבותית, השוכנת במורד ועל הר הכרמל ונושקת לים. איזה פוטנציאל תיירותי!
  2. חנוכת המטרונית - מערכת הסעת ההמונים הראשונה בישראל! (התמונה מתוך הבלוג Image of Me) ראוי לציין כי המושג "מערכת הסעת המונים" מבלבל נוכח המערכות הקיימות אשר כוללות את ציי האוטובוסים הרבים שגם הם מהווים כבר כיום מערכת המסיעה רבבות נוסעים - למשל, לפי סקר "נתיבי איילון" מ- 2002-3, היו כ- 900,000 נסיעות באוטובוס ביום חול ממוצע במטרופולין ת"א - מתוך המסקנות וההמלצות של ועדת סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית). המטרונית היא בעצם מערכת של אוטובוסים ארוכים, הנוסעים במסלול ייעודי (מת"צ - מסלול תחבורה ציבורית), המקבלים עדיפות תחבורתית והעושים שימוש במערכות מידע בזמן אמת המאפשרים דיווח על מועדי יציאה והגעה מהתחנות. יחסית פשוט - אבל לפחות עובד... לעומת הפרויקטים ההנדסיים המורכבים והמתמשכים של הרכבות הקלות למיניהן בירושלים ומטרופולין ת"א. עד מתי ימשיכו תושבי ירושלים לקלל את "רכבת הקללה" ועד מתי נחכה להקמת הקו האדום שכל כך נחוץ לתפקוד המטרופולין המרכזי בישראל?
  3. הפעלת "קווילילה" - בדומה לקווים שהופעלו בפרויקט הפיילוט בירושלים, אשר מספקים תחבורה ונגישות בעיקר בעבור הבליינים אך לא רק! מדובר בתחבורה בתדירות נמוכה יחסית המאפשרת לנוע בחיפה ובקריות במשך כל השבוע וכמעט בכל שעות היממה. מצורף קישור לאתר ולמפות קווי הלילה שפועלים ומובילים בליינים לאזורי הבילוי בכ- 25 ערים בארץ.
  4. ולבסוף, לאחרונה החלה עיריית חיפה לפרסם הודעות בענייני תכנון ובניה באתר האינטרנט שלה. זהו צעד חשוב בשקיפות שיש לנקוט. בעתיד אנו מקווים כי בכל פרסום על הפקדה תפורסם גם התכנית עצמה בכדי שתושבי העיר יוכלו לבחון את עמדתם ולהיות מעורבים בתכנון העירוני (כרגע באמצעות הגשת התנגדויות כפי שמאפשר החוק). נציין גם כי קיים חלק באתר ובו תכניות בהן נערך הליך שיתוף ציבור כלשהו ובו מידע רב יותר לגבי התכניות. עם זאת, קולות רבים עולים לגבי עומק "השיתוף" המתבצע בתכניות שונות כגון זו של "מחנה זאב". חשוב לציין כי חיפה לפחות מפרסמת את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר, ואת הפורטוקולים של הוועדה המקומית לתכנון ובניה כפי שמחייב החוק (לעומת 66 רשויות אחרות בארץ שאינן מפרסמות זאת, כפי שעולה מבדיקה שערכה התנועה לאיכות השלטון). אנחנו לא הצלחנו להכנס ולראות פרוטוקולים - נסו בקישור זה שלא עבד בעת שנבדק על-ידינו.
כנראה ירוק עולה - חיפה עולה!