יום שבת, 5 בדצמבר 2009

מי מפחד מבנייה לגובה? עמדת הארגונים!

בימים האחרונים פורסם העקרונות וההמלצות לתכנון בנייה גבוהה ומגדלים בת"א-יפו.

על המסמך המפורט עמלו החברה להגנת הטבע בת"א-יפו והסביבה, הפורום הירוק בת"א-יפו, אדם טבע ודין, אורבניקה - התעוררות עירונית (זה אנחנו!) ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

המסמך כולל סקירה של נושא הבנייה לגובה, התייחסות לנושא ההגדרה של בנייה גבוהה, ניתוח של "המצב הקיים" מבחינה תכנונית ובשטח עצמו, בחינה של החלופות המוצעות בתכנית המתאר לנושא וכן הצגה של עקרונות מנחים והמלצות לתכנון של בנייה גבוהה ומגדלים באופן כללי ובהתייחס לאזורי העיר השונים.

אתם בטח כבר מתים לקרוא... אז יאללה! הנה המסמך.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

התייחסות למפגש שיתוף הציבור לצורך הערכת חלופות תכנון - מפגש צפון העיר


המפגש נערך במרכז הפיס בשכונת רמת-אביב ג'. נכחו להערכתי כ- 25-30 משתתפים ובנוסף להם בעלי תפקיד שונים מהעירייה ומצוות התכנון. אני חושב שטוב שבעלי התפקיד משתתפים כי זה נותן להם להרגיש מיד ראשונה את "השטח", כלומר אותנו, בעלי הדעות השונים. בנוסף, זה מאפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות אמיתיות, וגם לפעמים לתהות ביחד אחד עם השני.

לעניין התהליך. בתחילה באמת קיבלנו כמובטח סקירה קצרה של החלופות העירוניות השונות (חלופת מרכז העיר הראשי - חלופת המע"ר בשפת המתכננים ו"חלופת הרשת") והוסבר באופן כללי על ההבדלים העיקריים ביניהן. עם זאת, המפגש נערך בעיקר בקרב משתתפים שכבר לקחו חלק בתהליך ולכן שלב זה היה קצר כראוי.

לאחר מכן הוצגה מטרת המפגש שהיתה הערכה של חלופות התכנון והתחלקנו ל- 2 קבוצות שוות פחות או יותר. בכל קבוצה הציג בעל תפקיד מאגף תב"ע (תכנון בניין עיר) בעירייה מצוות צפון העיר את החלופות התכנוניות שהן עבדו עליהן.

כאן התחילה ההרגשה שלי של פספוס.
ראשית, לדעתי היתה בעיה באופן ההצגה של תכני התכנית - המשתתפים קיבלו סקירה מפורטת מדי, בצורה לא מאורגנת ועל תרשים (מפה) של ייעודי קרקע? צפיפויות? רגע... בעצם אף אחד לא הסביר על מה מסתכלים ומה פשר הצבעים... היינו צריכים ללמוד את החלופות במקום ומהר ולזכור מה נאמר לנו כמה דקות קודם כשהיינו בחלופה השנייה. המפות הראו התייחסות ברמת המגרש הבודד כך שלדעתי ההתייחסות המפורטת פגמה בראייה הכוללת שאמורה הייתה כל חלופה לייצג.

ראוי לציין כי המשלוח של תיאור החלופות אכן התבצע לפני ואיפשר למשתתפים (אם הם היו מקדישים את תשומת הלב הראויה) ללמוד את התכנית. עם זאת, המשלוח נעשה בסמוך מאוד למפגשים (3 ימים לפני כזכור לי למרות השאיפה שצויינה במסגרת ההזמנה להשתתפות לקבלת החומרים שבועיים מראש).

הדבר הבולט ביותר היה אי תיאור, או תיאור לוקה של "עקרונות החלופה". מה מציעה כל חלופה? מה ההבדלים בין החלופות? מה היתרונות של כל חלופה ומה החסרונות שלה? בנוסף, היתה חסרה התייחסות משווה בין ייעודי הקרקע השונים ועוצמות הבנייה הצפויות בין החלופות השונות - מסחר, מרחב ציבורי, מגורים, תעסוקה. הוסבר, אבל קצת ולא בצורה ממוקדת. התיאור התמקד בתיאור פרויקטים שונים צפויים כגון - גשר מקשר בין צפון מזרח העיר, מעל למרכז הירידים ואל צפון מערב העיר - אל תדאגו... להולכי רגל ואופניים, שימושי מסחריים בעיקר במוקד הזה וכדומה. כמו-כן, היתה חסרה נקודת המבט הכללית שתאפשר להבין האם ואיזו מן החלופות קשורות לחלופת המע"ר (סליחה על השימוש בקיצור - ראו לעיל) ואיזו לחלופת הרשת. כמו-כן, חסר היה תיאור הקשר בין החלופה לבין מה שקורה בשאר חלקי העיר וכיצד המרחב המצומצם מתייחס לשאר הפיתוח המוצע בעיר.

ביקורת נוספת נוגעת לתהליך ההערכה. חלק מהקריטיונים (כמו קידום דרום העיר) לא רלוונטיים בעבור ההערכה לאזור הספציפי. יותר נכון, הם רלוונטיים מאוד אך באופן סמוי. התבלבלתם? גם אני. אתייחס - אם הפיתוח שמוצע בצפון העיר הוא מצומצם יחסית לזה המוצע בדרום העיר אזי הדרום מתחזק. הסברתי את עצמי? אבל איך אני יודע מה מוצע בדרום ומתי?

בנוסף, לדעתי קיימת בעיה להתייחס להיבטים של מדיניות, אכיפה ותקינה שעשויים להתבטא רק בפרוגרמה (פירוט והרכב של ייעודי הקרקע השונים) ובהוראות התכנית שאין להן ביטוי במסגרת התשריט. כלומר הראו לנו את ייעודי הקרקע אבל לא מה שעומד מאחוריהם - כמה אחוזי בנייה? מהן ההתליות בשלבי הביצוע? מהי התקינה בנושאים שונים כמו בניה ירוקה לדוגמא? וכדומה. אילו היבטים קריטיים לצורך הערכה!
אתן דוגמא להשפעה של התזמון בלבד של הפיתוח המוצע בין חלקים שונים בעיר - אם מפתחים במשך זמן רב את דרום העיר ובתכנית נקבע כי רק אחרי פיתוח של 3/4 מהמוצע ניתן יהיה לפתח את המוצע בצפון - חיזקנו את הדרום באמצעות יצירת "וודאות תכנונית" בקרב היזמים שיודעים שכרגע מושקעת בו האנרגיה והכוונה היא להרים אותו.

התבקשנו "לבחור חלופה" על הטוב ועל הרע בה והקשרים בין מרכיבים שונים בתכנית הם לאו דווקא "בלתי-נתיקים". אולי אפשר היה להציג חלופות מבחינת מסחר, חלופות מבחינת מגורים, חלופות מבחינת תעסוקה וכו'.

לבסוף, הועלתה במהלך המפגש ביקורת על כך שהתבקשנו להעניק משקל לקריטריונים השונים של בין 1-5. הביקורת התייחסה לכך כי שיטה זו לא מאפשרת tradeoff, כלומר דירוג בין חשיבות הקריטריונים השונים. במקרה כזה אפשר לדרג הכל בחשיבות (משקל) דומה ואזי המשמעות היא שאין טעם לדירוג.

ייתכן ופשוט היה מפגש ספציפי ומאכזב מבחינתי. אני מכיר את המובילים את התהליך ובטוח בעניין הרב שיש להם בביצוע שיתוף אמיתי וטוב. הם באמת רוצים להבין מה עובר לתושבים בראש, מה הם רוצים, מה יעזור להם הכי הרבה. הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה כך שאני בטוח שיש גם תשובה מקצועית לביקורת שהעליתי בעניין קביעת המשקולות (אשמח להשכיל). מהמפגש למדתי עד כמה עשוי להיות מסובך להציג בצורה טובה חלופות תכנון שאכן יאפשרו בחירה על-בסיס ערכי וקריטריונים מוגדרים.
התהליך לדעתי של השיתוף שמתבצע בהכנת תכנית המתאר הוא מ-ד-ה-י-ם בסה"כ ואני רוצה לברך את המובילים אותו. אני רוצה לתמוך בצוותי התכנון העירוניים שקיבלו משימה ענקית ולא פשוטה על עצמם והם עומדים בה בכבוד. תכנית מתאר עירונית חדשה לעיר שתתייחס לנושאים שונים ורבים כמו הבניה לגובה, כמו תקינה סביבתית עדכנית, עם גמישות בתכנון ועם דגש על איכות חיים עירונית - היא בדיוק מה שנחוץ וטוב שאתם עובדים עליה! תודה ועל תתייאשו מהביקורת - יהונתן.