יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

ArchiBlender ארכיבלנדר: ארכיבלנדר יוצאים לשטח - פעילות עץ המשאלות

בשבת הקרובה (אם לא ירד המון גשם) מקווה להשתתף בפעילות של קבוצת שטח חדשה. המטרה, פעילות במרחב הציבורי, בהשתתפות קהל. יהיה שמח וכולם מוזמנים להצטרף!

מתרגש לקראת היציאה לשטח.

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

תכנון ופליטות גזי חממה בערי ישראל

עידן שלח אליי לינק לכתבה של אביב לביא שמעדכן על דו”ח היקף פליטות גזי החממה בערים בישראל (תודה). בכתבה מצויינת העיר ת”א כעיר בעלת שיעור הפליטות הגדול ביותר לתושב. בכתבה מצויין כמובן כי התוצאות אינן מעידות בהכרח על כך שתושבי ת”א חיים באופן פחות ידידותי לסביבה ויש לציין כי יותר מכך, כי אין קשר בין כמות הפליטות לתושב לבין כמות הפליטות שמייצר תושב של עיר כלשהי בראייה אזורית.

העולם עובר תהליך של עיור (מעבר של אוכלוסיה מהאזורים הכפריים לעירוניים). עם זאת, גם הבעלות על רכב פרטי הולכת ועולה והשימוש בתחבורה ציבורית הולכת ויורדת.

תהליכי השינוי בבסיס הכלכלי של הערים והמדינות, מחקלאות לתעשייה, למסחר ושירותים מביאים עימם שינויים בדפוסי הפעילות העירונית ודפוסי שימושי הקרקע העירוניים.מודל ההתפתחות המטרופולינית (Berg 1987, 1989) מבוסס על “גל צמיחה מטרופולינית” ההולך ומתפשט מהמרכז לשוליים. מודל זה מתאר 4 שלבים עיקריים – עיור, פרבור, פיצול עירוני ועיור מחדש.

בבחינה של השינוי בדפוסי שימושי הקרקע במטרופולין ת”א נמצא כי לאורך השנים הגידול באוכלוסיית המטרופולין נדד מחלקה הפנימי (הגלעין) אל הטבעות הפנימית (שנות ה- 70’), התיכונה (בשנות ה- 80’) והחיצונית (בשנות ה- 90’) לפי סדר זה במעיין “גל צמיחה”. אם כך, ניתן לסכם כי שימושי הקרקע למגורים במטרופולין התפזרו. לאופי הפיתוח (דפוסי היישוב ואינטנסיביות הבנייה – רוויה או בלתי-רוויה) השלכה ניכרת על יעילות מערכות התשתית ובהן מערכות התחבורה הציבוריות. בין השאר נגזרת מכך מדיניות הפיתוח של ערים קומפקטיות.

שינויים מסוג זה ניכרים גם בענפי התעסוקה השונים. התעשייה המסורתית ושימושים הצורכים שטחי קרקע נרחבים (בעלי עתירות שטח) עברו תהליך דומה של ביזור. התעשייה המסורתית נפוצה אף מעבר לשולי הטבעת החיצונית בעוד והתעשייה עתירת הידע נפוצה מהמרכז לטבעת הפנימית ואף לטבעת התיכונה. השירותים העיסקיים והפיננסיים הולכים ומתרכזים בגלעין המטרופולין ובמרכז העסקים הראשי שלו על גבול הטבעת הפנימית.

דפוסי פיתוח אלו מביאים בין השאר לגידול בתופעת היוממות בדפוס רדיאלי מהחוץ כלפי פנים ולהפך. מצאי תשתיות התחבורה ומערכות הסעת ההמונים תלוי באופי הפיתוח כפי שתואר לעיל ובמידה ואיננו רווי דיו מייצר אי יעילות וחוסר כדאיות בהפעלת מערכות תחבורה ציבורית.

עקרון של פיתוח מוקדי תעסוקה נוספים (נקרא לו בשם “עיקרון הפיתוח ההדדי” או “המאזן”) עשוי לפזר את יעדי היוממות ולהגדיל את יעילות מערכות הסעת ההמונים הן אל ומהמרכז והן בין מוקדי התעסוקה הנוספים.

כשהתחלתי לכתוב רציתי להעלות ביקורת מסויימת על הכתבה ולהעלות שאלה שאינני יודע האם הדו”ח העמיק בה. הביקורת שמתייחסת להיבטי צדק סביבתי  - לא רק היכן פולטים אלא גם מי פולט ומהיכן הוא מגיע (ועל חשבון מי). האם ייתכן כי דווקא היוממים ודיירי הפרברים (לאו דווקא הבלתי רוויים) אחראים לייצור של יותר גזי חממה לנפש?

תזכורת – לפני כשנה פורסם דו”ח מקינזי אשר קבע כי ניתן להפחית כ- 2/3 מסך פליטות גזי החממה באמצעות שימוש באמצעים טכניים (שימוש באנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשים ו/או נקיים יותר, שיפורים בטכנולוגיית ההנעה, בשיפור צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל ובמערכות בקרה מתקדמות, בנייה ירוקה). הדו”ח קבע כי שינויים התנהגותיים (כגון חסכון, הגדלת היצע התחבורה הציבורית, גידול בשימוש באופניים והפחתה של צריכת בשר) עשויים לתרום רק כ- 8% נוספים. בתגובה אדם טבע ודין פרסמה דו”ח מטעמה בשם "התחזית בידיים שלנו" הנוגע בחשיבות בהשקעה במערכות תחבורה ציבוריות, בתשתיות הסעת המונים כחלק ממכלול האסטרטגיה להפחתת פליטות גזי חממה. ובהקשר זה, כדאי לקרוא את המאמר בנושא "ההתחממות הגלובלית והעיר: אתגרים והזדמנויות" ולעיין באתר ICLEI ובעקרונות מלבורן לפיתוח ערים מקיימות.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

למה משאיות זה טוב ליהודים?


כבר לפני כשבועיים סטלה מהפורום הירוק שלחה סיכום מצויין מכנס יום תחבורה ציבורית 2010 שארגן אירגון “תחבורה היום ומחר”. לצערי לא יכולתי להשתתף השנה. אולי בשנה הבאה.

נושא המשאיות. נושא זה הוא רגיש ויש לתת לו תשומת לב ראויה.
למשאיות תפקיד חשוב מאוד בחיי העיר - הן מעבירות סחורות ומספקות שירותים רבים והן לרוב יעילות בהרבה מרכב פרטי גם באופן ההתניידות שלהן  (עמידה = כסף למפעילים) וגם ב"עבודה" שהן מבצעות (כמות הסחורה - באותו האופן שבו אוטובוס יעיל יותר מאשר רכב פרטי בהעברת אנשים).
חשוב לעשות אבחנה בין סוגי "משאיות" ואף לעודד פעילות של רכבים מסחריים ב"עבודה" שכרוכה באספקת שירותים והובלות. דבר זה בא דבר ראשון על חשבון הרכב הפרטי ופוגע בו.
את תנועת המשאיות יש להגביל (או לעודד) באופן סלקטיבי. חשוב לבצע אבחנה בין אזורים שונים בעיר. באזורי מסחר ותעסוקה למשל ואולי אף באזורי מגורים, יש לעודדן.
אנסה לצטט "בדילוגים" מתוך הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" של ג'יין ג'ייקובס בגרסה העברית בהוצאת בבל 2008:
ברגע שאנחנו מבינים שהנקודה היא לא שחיקת השימוש במכוניות בתוך הערים אלא... באמצעות הערים, רבות מן הטקטיקות [לשחיקת השימוש] מתבהרות מיד. הטקטיקות הולמות כאשר הן מאפשרות שימושים עירוניים נחוצים ורצויים אחרים המתחרים עם צורכי התנועה של המכוניות.
על השחיקה... להתבצע בסלקטיביות מסוימת.
משאיות ואוטובוסים הם עצמם ביטוי חשוב לאינטנסיביות של העיר ולריכוזה.
(פירוט טקטיקות טובות בעמ' 438).
משאיות חיוניות לערים. הן מספקות שירות. הן מספקות עבודה. כיום יש לנו... טקטיקת תחבורה סלקטיבית שמתירה שימוש של משאיות רק בקומץ של רחובות עירוניים.
המדיניות מתקבלת על הדעת בכמה רחובות, אך אם נוקטים באסטרטגיה של שחיקת השימוש במכוניות אפשר להשתמש באותה טקטיקה בהיפוך ברחובות אחרים. ברחובות צרים ופקוקים, כשנאלצים להכריע אילו כלי רכב ייסעו בהם, מומלץ להעדיף משאיות, ולהרשות את כניסתם של כלי רכב אחרים רק כשהם מבצעים פריקה וטעינה (של נוסעים). בה בעת הנתיבים המהירים בכבישים רב-מסלוליים או ברחובות רחבים יוקצו לתנועת משאיות בלבד.
המשאיות, שיזכו להעדפה על ידי השחיקה הסלקטיבית, יעברו תהליך של ברירה טבעית. חלק הארי... ייסעו בעורקי התחבורה המהירים. רחובות צרים או רחובות פקוקים ישמשו בעיקר לפריקה וטעינה.
סלקטיביות חייבת אמנם להיות חלק מאסטרטגיה מוצלחת של שחיקה בכל מקום שהתחרות בין כלי הרכב מצדיקה אותה, אך היא כשלעצמה מסתכנת במעט מאוד. יש בה טעם רק כחלק מאסטרטגיה רחבה של צמצום מספרם המוחלט של כלי הרכב בערים.
(כדאי לקרוא גם בהמשך)
מקווה שזה משמש כחומר למחשבה.

יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

באיחור כרגיל, אבל משרד התחבורה מתחיל לתפקד!

header_right[1] סוף סוף, כמה זמן חיכינו במגמה ובכלל למשרד התחבורה שייקח אחריות ויעמוד בהתחייבות שלו להקים מאגר מידע משולב של מפעילי התחבורה הציבורית בישראל.
כבר כתבתי על זה פוסט ב- 2008 והנושא הועלה עוד הרבה לפני-כן בעשרות פגישות מגמה ירוקה בהן השתתפתי מאז 2004!!!!
אז זהו – זה קרה! אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שאמור גם להשתדרג בעתיד ולספק שירותים נוספים. טוב יעשה משרד התחבורה אם יוסיף גאג’טים וקודים לשתילה באתרים בכדי להגדיל את השימוש במאגר המידע ובכדי לספק שירות טוב יותר בעבורו.
אגב, גילוי נאות, אני עובד במשרד שקשור להקמת המאגר – אך אין לי קשר ישיר לפרויקט הספציפי.
אתם מוזמנים להפיץ – ועכשיו קישור מפורט ופשוט: http://bus.gov.il

יום שישי, 30 ביולי 2010

72 Hour Urban Action | Trailer

טריילר לביאנלה - קונספט מגניב לתחרות.
הולך להיות מעניין.

יום שני, 26 באפריל 2010

סיורים להכרת טבע עירוני - אלו שהיו ואלו שמתוכננים...

בעקבות הסיור המוצלח שהתקיים לפני כשבוע, התקיים סיור נוסף בשכונה להכרת פרחי הבר והצמחייה הטבעית העונתית בשטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה שאינם מרוססים. לא נכחתי בסיור הפעם, אך בעדכון שקיבלתי מגלית סמואל (מובילת פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו) עולה שגם לסיור זה הגיעו מתעניינים רבים - בסביבות ה- 20! הסיור כלל הפעם הדרכה של טל לבנוני (דוקטורנטית בפקולטה למדעי-החיים באוניברסיטת תל-אביב) והיה בתשלום (סמלי ביותר) לכיסוי הוצאות ההדרכה המקצועית. כיף לראות את הפעילות של הפורום להגברת המודעות וההכרות עם מה שיש לנו פה מתחת לאף.

ובעקבות זאת, היום ראיתי ששפכו במקום חומרי בניה - לפיתוח גן הילדים למיטב הבנתי. במזל הפעילות זוהתה על-ידי הפורום שפנה לקבלנים והסביר להם על אילו חלקים יש לשמור. הם כמובן שיתפו פעולה מתוך רצון טוב. למרות זאת, חבל שאין תיאום בין גורמי העירייה. הפורום אמנם בקשר עם אגף שיפור פני העיר (וגם כמה אחרים) אך במסגרת מתן ההיתר לעבודות (לא ברור אם הן תואמו בכלל עם אגף שפ"ע) היה צורך להביא אותן גם לידיעת הפורום היות וזהו אחד השטחים הרגישים אשר לגבם קיימים הסכמים עם העירייה לגבי אי-ריסוס וכיסוח בשל ערכי הטבע העירוני הקיימים בו.
לבסוף, ביום שבת ה- 1.5 יתקיים סיור נוסף - והפעם להכרת וליקוט מגוון צמחי בר למאכל. להלן הודעה בעניין:
ביום שבת, 1.5.10, בשעה 9:45 בבוקר נקיים סיור להכרת וליקוט מגוון צמחי-הבר למאכל בשטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה, רגע לפני שהצמחייה העונתית תתייבש ותכוסח. מדריך הסיור יהיה אורי מאיר-צ'יזיק, איש מרתק ורב פעלים – היסטוריון של המזון והתזונה, יועץ תזונתי, שף ומנחה סיורי ליקוט בכל רחבי הארץ. בסיומו של הסיור נכין סלט טרי ועשיר מעשבי-הבר שליקטנו.
משך הסיור המשוער: כשעתיים.
נא הגיעו בנעליים סגורות ונוחות. רצוי להצטייד בכובע ובשתייה.
ההשתתפות בסיור בתשלום של 15 ש"ח למבוגר ו-30 ש"ח למשפחה (הורה/ שני הורים + ילדים)
נפגשים ביום שבת, 1.5.10 (אחד במאי) בשעה 9:45 בדיוק ברח' ברודצקי 36, פינת שדרות אבנר (ליד מעונות הסטודנטים וקיוסק "טייסטו", מול המרכז המסחרי הישן).
לפרטים נוספים: galitsml@netvision.net.il פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו
וביום שבת ה- 15.5 יתקיים סיור נוסף - והפעם להכרת אוכלוסיית הציפורים העשירה של שכונת רמת-אביב הירוקה. להלן הודעה בעניין:
ביום שבת, 1.5.10 בשעה 8:30 בבוקר יתקיים סיור טבע עירוני להכרת אוכלוסיית הציפורים העשירה והמגוונת בשכונת רמת-אביב הירוקה, בהנחיית איתי ברגר, מאסטרנט מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.השכונה מהווה "גן-עדן" לציפורים בשל ריבוי החורשות, השיחים והצמחייה הטבעית וניתן למצוא בה, על רקע זה, מגוון עשיר של ציפורים, ובכלל זה ציפורים נדירות שעוברות בשכונה במהלך עונת הנדידה, המתרחשת בימים אלה.
הסיור מאורגן על-ידי "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו", כחלק מסדרת סיורים להכרת ערכי הטבע העירוני הייחודיים של שכונת רמת-אביב. במסגרת הסיור, נכיר את מגוון מיני הציפורים בשכונה ונצפה בהן, בין היתר, באמצעות טלסקופ. בואו לגלות יחד איתנו את עולמן המרתק של הציפורים שמנעימות את אוזנינו בשירתן היפהפיה ותורמות לאופי הכפרי והטבעי של רמת-אביב הירוקה.
משך הסיור: כשעתיים.
רצוי להצטייד בכובע ובשתייה. בעלי המשקפות שבינינו, מוזמנים להביאן.
ההשתתפות בסיור בתשלום סמלי של 10 ש"ח למבוגר ו-5 ש"ח לילד.
נפגשים בשעה 8:30 ברח' כפר-יונה 13 (השביל שליד המרכז המסחרי הקטן, שמוביל לחורשה)
לפרטים נוספים: galitsml@netvision.net.il פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו

יום חמישי, 15 באפריל 2010

מיפוי שבילי אופניים נוסף - הפעם על-ידי מגמה ירוקה

שוב יש דיווחים על סקר שבילי אופניים. הפעם מבצע אותו תא רחובות של מגמה ירוקה.
למרות היופי של היוזמה, לי לא ברור מדוע העירייה מסתמכת על סטודנטים-מתנדבים בנושא. גם עיריית ת"א-יפו עשתה דבר דומה בשיתוף הפעולה שלה עם תל-אביב בשביל אופניים. למרות שאפשר לשער שהפעילים הם בעלי רקע שמאפשר להם לבצע את הסקר הנדרש בשל העובדה שזה חלק מתחום העניין שלהם, מעניין אם הם קיבלו הנחייה מסודרת מהעירייה לגבי מטרות הסקר והדברים שעליהם לסקור.
מילת סיכום - שאפו לפעילי מגמה ירוקה שהקדישו מזמנם ומרצם לשיפור רשת שבילי האופניים בעיר. עכשיו נשאר רק לבחון כיצד הפרויקט יתקדם וישתלב עם תכנית המתאר העירונית שנמצאת כיום בהכנה.

יום ראשון, 11 באפריל 2010

מפגש שיתוף ציבור בתכנית העיצוב לחוף המרכזי בת"א-יפו

ביום ד' יתקיים מפגש שיתוף הציבור בתכנית העיצוב לחוף המרכזי (דולפינריום-גורדון) של העיר. למה הדגשתי אתם שואלים? בגלל שמדובר בתכנית עיצוב שלמרות שיש לה השפעה מהותית לגבי איך חוף הים שלנו ייראה בשנים הבאות, היא איננה כוללת את המרכיבים של המעטפת - כלומר, זכויות הבניה והגדרת ייעודי הקרקע בשטח התכנית.

הגדרות אלו ניתנו במסגרת תכנית תא/3484 שאושרה באפריל 2009. תכנית זו בעצם "שיחקה" עם היקפי הבנייה שניתנו במסגרת תמ"א 13/ 4 (תכנית המתאר הארצית לחופי מחוז ת"א) ובעיקרה העבירה מהזכויות שניתנו בה לחופי ת"א הצפוניים אל החוף המרכזי. בהקשר זה אגב עולות השאלות - מה בדבר הפיתוח העתידי של חופים אלו? מדוע ניתן היה להפחית מהקיבולת שהוקצתה להם במסגרת התמ"א וכיצד יובטח הפיתוח העתידי שלהם בטווח הרחוק?

חשוב לציין כי לפי תקנון התכנית שאושרה תנאי להיתר בניה הוא אישור תכנית עיצוב ופיתוח אדריכלי (שבה מדובר ובהערת אגב אוסיף כי לציבור אין בה מעמד לפי חוק - ראו ספרן של פרופ' רחל אלתרמן ושרה גזית-ויצמן). תכנית זו תאושר ע"י מהנדס העיר ומתכננת המחוז בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. כמו-כן, התכנית תדרש לאישור הולחו"ף (הועדה לשמירת הסביבה החופית) שהיא מוסד תכנון ארצי שמטרתו לאשר ולפקח על התכנון בסביבה החופית.

חשוב לציין כי לדעתי ראוי שמי שיגיע למפגש שיתוף הציבור, יעבור קודם על התכנית המאושרת ויבין מה אמור להכלל במסגרת תכנית העיצוב והבינוי, מה המנדט שלה ומה מחוצה לו. למשל, תכנית העיצוב אמורה לכלול לפי הוראות תכנית המתאר המאושרת גם הוראות מחייבות בדבר מיקום והיקפי פריסת ריהוט וציוד של בתי האוכל, פתרונות נגישות לבעלי מוגבלויות, גישה חופשית לחוף ישירות מהטיילת, השגת הבינוי מזרחה ככל שניתן להבטחת רצועת חוף רחבה וסימון מבנים להריסה.
אשמח להתעדכן איך היה!

יום שבת, 10 באפריל 2010

גינת קהילה ומי בא? וגם... סיור טבע עירוני בשכונה - לגלות את הטבע כל כך קרוב!

התקבלה החלטה! השטח שהוקצה לגינה הקהילתית ברמת אביב הוא השטח של גן אבנר, בצמוד לרחוב ברודצקי בחלק הרחוק ביותר ממעונות הסטודנטים (מסומן באדום).

ההחלטה התקבלה בסופו של תהליך ארוך שכלל:

  1. סיעור מוחות של תושבים לגבי שטחים אפשריים
  2. הגדרת קריטריונים של התאמה לגינון, לפעילות בגינה, השפעה על סביבת המיקום, השפעת הסביבה על הפעילות בגינה ועוד.
  3. סיור משותף עם נציגת העירייה בשטחים והערכתם
  4. תליית שלטים לצורך קבלת התייחסויות

אז... מה קורה עכשיו? מה השלב הבא שצריך לדעתכם לעשות? אולי להפגש ולדבר על איכויות השטח והפעילויות הרצויות לנו? אפרופו איכויות השטח...

אתמול התקיים סיור להכרת טבע עירוני בשכונה. את הסיור הובילה גלית סמואל מפורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו והשתתפו בו גם תושבי שכונות אחרות ופעילים בפורום הירוק בת"א-יפו.

הגיעו משתתפים רבים שנהנו לגלות את מגוון הצמחים המופלא שגדל בר בשטחים הבלתי מרוססים בשכונה (לפי סקר ראשוני של בוטנאי שתרם מזמנו לפעילות הפורום כ- 80 מינים שונים!). נדהמנו גם לגלות כמה מהם יכולים לשמש למאכל כגון החוביזה (חלמית על סוגיה), התודרה הסייגית, מרור הגינות, סרפד וגדילן מצוי... וגם להבין את החשיבות הרבה של הצמחייה העונתית הבלתי פורחת! מצורף קישור לרשימת הצמחים שהוזכרו בסיור.

מסתבר שקיים הסכם בין הפורום לאגף לשיפור פני העיר (שפ"ע) לפיו 3 שטחים ציבוריים נשארים בלתי מרוססים ולא עוברים כיסוח. שטחים אלו כוללים את חורשת רידינג, גן אבנר וחורשת כפר יונה (מסומנים באדום). כמו שאתם בוודאי יודעים לאור עובדה זו, ניתן לראות בשטחים אלו פרחי בר רבים ובהם למשל הפרגים המדהימים שמקשטים אותם בימים אלו.

במסגרת הסיור נשאלה השאלה - מה אנחנו יכולים לעשות בכדי לתרום לשמירה על צמחיית הבר שגדלה בשכונה ומשמשת בית גידול חשוב למיני בעלי חיים שונים וכמקור לאספקת שירותים טבעיים לאדם (האבקה, מזון, ספיחת מזהמים, ועוד)? אני בכל אופן, מתכוון לשלוח מכתב אל גורמים בעירייה לצורך יידוע שלהם לגבי הסיור וההנאה ששאבתי מלגלות את הטבע - כל כך קרוב! השתתפתם? התרשמתם?? - כתבו גם אתם לנבחרי הציבור ולבעלי התפקיד בעירייה!

אפרופו טבע עירוני... היום ראיתי קיפוד קטן מאחורי הארטגלס 5א בשיחים.


יום ראשון, 28 במרץ 2010

פתוח בשבת - ירושלים

ערן שלח אליי רשימה של כל המקומות הפתוחים בערבי שישי וצהרי שבת בירושלים, בנוסף לאלו הפתוחים 24 שעות. אז מי אמר שאין חיים בירושלים? מתגעגע!
Open Jerusalem March 2010 פתוח בשבת בירושלים מרץ

יום שישי, 19 במרץ 2010

מיפוי גינות קהילה בישראל

פרויקט מיפוי של גינות קהילה בישראל שעשיתי.



כמובן שאתם מוזמנים להגיב, להעיר הערות לצורך תיקונים וסתם לתת פידבק חיובי :)

יום שלישי, 16 במרץ 2010

דיווח ממפגש ארגונים בנושא דיור, תכנית המתאר... ועדיין עיכובים בגינה

נתחיל מיום ג' האחרון, ה- 9.3, שבו התקיים מפגש ארגונים לשינוי חברתי העוסקים בתחום הדיור. הכנס, שאורגן על-ידי המעבדה לתכנון עם קהילה, המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, הקרן החדשה לישראל וקרן פורד, היתה הזדמנות נהדרת לקפוץ לירושלים שאני כל-כך אוהב.
בכנס התעדכנו בסיור המשלחת לארה"ב ללימוד הנושא של דיור בר השגה (שנקרא לעיתים גם דיור בהישג יד), שמענו על ממצאי המחקר למיפוי הארגונים העוסקים בתחום הדיור שערכו ד"ר אמילי סילברמן וחגית נעלי-יוסף והתחלקנו לקבוצות עבודה שדנו בנושאים שונים. במסגרת הכנס הוצג הסרט הבא של התנועה לחיים בכבוד (האתר עדיין בבנייה) שממחיש עד כמה נושא הבטחת הדיור רלוונטי לצערנו בארצנו:


בקבוצות העבודה התברר לי עד כמה הארגונים השונים, ארגוני השטח והארגונים הארציים יכולים לשתף פעולה. יצא לנו קצת לחשוב על החסמים והזרזים שיכולים לסייע לעבודה המשותפת בנושא.

דבר נוסף שעליו אני עדיין ממשיך לחשוב - דיור בהישג יד (דב"י) במסגרת פיתוח מוכוון תחבורה ציבורית (Transit Oriented Development). בחו"ל כבר הבינו מזמן שישנה חשיבות לאספקת דיור מגוון שיאפשר למגוון אוכלוסיות שונות לגור בסמיכות. הדרך למנוע גיטאות הוא לערבב אנשים מהכנסות שונות. לא רק המגוון חשוב אלא גם הצורך בפיתוח פרוייקטים המשלבים דיור בהישג יד דווקא בסמיכות למוקדי תחבורה ציבורית. הם גם אלו המשתמשים העיקריים והראשונים בה. התמריץ הכלכלי של ערכי הנדל"ן הגבוהים בשל הנגישות המוגברת מאפשרת את הרגולציה שתחייב את היזמים לספק דב"י. מעבר לעירוב שימושים אני חושב שזהו אחד המפתחות המשמעותיים להצלחת הערים.

אגב, משהו קטנטן ומעורר מחשבה - בכנס דובר על כך שמשקי בית שיותר מ- 30% מההכנסה שלהם מוקצית לדיור, צפויים לרדת אל מתחת לקו העוני. איפה זה מעמיד אתכם?! אני קצת נלחצתי!

מחר ב- 9:00 תתחיל ההצגה של תכנית המתאר של ת"א-יפו לחברי הועדה המקומית. לפי סדר היום של הועדה, הדיון הנוכחי הוא אחד מלפחות 4-6 דיונים, ממרץ ועד יולי, שבהם תוצג התכנית ויתקבלו הערות. הדיונים נועדו בכדי שהועדה תוכל לגבש את עמדתה ולהחליט על החלופה הנבחרת. מוצע כי הועדה המקומית תחליט על הפקדת התכנית. בנוסף מוזכר כי במקביל צפוי להמשך תהליך שיתוף הציבור והצגת החלופה הנבחרת לבעלי העניין שלקחו חלק בתהליך. מצורף דו"ח 4.1 של תוכנית המתאר, המסכם את סדנאות שיתוף הציבור בשלב הערכת החלופות.

בעניין מקומי יותר - הגינה הקהילתית ברמת אביב. תקציר ההתפתחויות האחרונות - נפגשנו בשני ימי השישי האחרונים.
לאחר שעיריית ת"א-יפו חזרה בה מהקצאת השטח לגינה נוכח הפנייה אליהם בגין פגיעה בטבע העירוני, הועברו מיילים בעניין והועלו מספר אפשרויות למקומות חלופיים לגינה והתקיים סיור שבסופו נבחר גן אבנר.
קבענו להפגש בו ובתחילת המפגש כבר חיכו מספר שכנים הגרים בסמוך לגן אבנר והביעו את הסתייגותם הנחרצת. לא היה ברור כל כך מהן הטענות שלהם והם לא היו כל כך פתוחים לשיחה כלשהי בנושא. מה שכן הצלחתי להבין הוא שהם פגועים מהתנהלות העירייה מולם באופן כללי (ולאו דווקא בעניין הגינה) וכן החשש שלהם מהרעש שעשוי להיווצר כתוצאה מהפעילות בגינה. בסוף המפגש קבענו שתגובש רשימה של מקומות אפשריים להקמת הגינה והפעילים ינסו להעריך את התאמתם לשמש כגינה. לקראת המפגש הבא הוכנו רשימה של מקומות וכן קריטריונים לבחינה שבהכנתם השתתפו הפעילים וכן פעילי ההתארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל.
במפגש השני שהתקיים ביום ו' האחרון, הסתובבנו בשטחים שהועלו והערכנו אותם לפי הקריטריונים. נבחרו 3 השטחים המתאימים ביותר לפי סדר עדיפויות של גן אבנר (רחוק ככל האפשר מבתי התושבים וסמוך לרח' ברודצקי), השטח סביב הגן ברח' קרני, השטח המקורי שהוקצה לנו ע"י העירייה. כמו-כן סיכמנו כי ייתלו בשטחים שלטים המזמינים להצטרף לפעילות ולהתייחס לחלופות. בקרוב יועבר סדר העדיפויות שלנו לשטחים אל העירייה לטובת הקצאת שטח לפעילות.
בנימה אישית-מקומית, אני קצת מיואש מאנשי השכונה שמביעים את התנגדותם בלי להשאיר מקום לשיג ושיח. כנראה שפה NIMBY זה שם המשחק. איזה מזל לנו כפעילים, שיש גוף שאחראי לניהול השטחים הציבוריים שאמור להקצות את השטח שקוראים לו עיריית ת"א-יפו.

יום שלישי, 2 במרץ 2010

מיני-דרמה לקראת הקמת גינת הקהילה... ושאר ירקות

הדיונים שנפתחו בדוא"ל בין החברים שמעוניינים בגינת הקהילה הפכו למעניינים ומשמעותיים. אתאר את מהלך המאורעות בקיצור.
  1. פעילים בשכונה החליטו שהם מעוניינים בהקמת גינת קהילה. הפעילים התגבשו בכמה קבוצות שנפגשו להן יחדיו: במסגרת פעילות שכונתית בנושא הנוכחות החרדית בשכונה, במסגרת פעילות הורים של תלמידי בית הספר אילנות, במסגרת פעילות בפורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו [להלן: הפורום].
  2. תואם שטח עם עיריית ת"א-יפו מטעם אחת הקבוצות בסמוך לבית הספר - השטח הוא חורשה זמנית המיועדת למבני ציבור (חלק משטח בית הספר). בשטח עצי נוי וכן קיימים בו וסביבו עצים ושיחים רבים. השטח הוא שטח שבשנים חולפות (למעט בשנה שעברה) לא רוסס במסגרת הסכם בין עיריית ת"א-יפו והפורום.
  3. התקיימה פגישת הכרות ותיאום ציפויות בשטח שנבחר לגינה ובה עלו ציפיות שונות מהגינה ובהן: גינון לצורך הפקת מזון, תראפיה אישית באמצעות הגינון, הזדמנות ליצירת וחיזוק הקהילה, חינוך לקיימות וחיזוק הקשר אדם-סביבה, שמירה ופיתוח הטבע העירוני.
  4. הועלתה שאלה לגבי השיקולים שנשקלו בעת החשיבה לגבי שטח מתאים להקמת הגינה. השאלה הועלתה בהיבט של התייחסות לערכי הטבע העירוני שקיים במקום. גלית סמואל מהפורום שלחה תמונות של פריחה צהובה (סביונים) יפיפיה במקום:
  5. התקיים סיור לצורך בחירה בשטח חלופי לאור הבקשה. שטח חלופי אחד תואר בפוסט קודם. למיטב הבנתי נבחר שטח חלופי בגן אבנר, מצידו השני של בית הספר.

בדיונים עלו שאלות והובעו התייחסויות שונות. להלן לקט קצרצר מבלי להזכיר שמות היות וזה איננו רלוונטי והיות והטיעונים כולם לגיטימיים:

  • "השטח שמיועד להקמת הגינה הינו בעל מאפיינים ייחודיים של טבע עירוני: מדובר בשטח פתוח, מעין שדה, שמתכסה במרבדי פריחה צהובה יפהפיה כבר מראשית החורף ועד לחודשי האביב ומושך אליו מגוון ציפורים, פרפרים וחרקים. מדובר באחד השטחים הפתוחים האחרונים בשכונה שמתקיימת בו פריחה טבעית, רציפה ומרהיבה, שמעניקה נוי, יופי ותחושה של טבע בתוך המרקם הבנוי של השכונה"
  • "לשטח המקורי... יש את היתרון האדיר של השכנות לבית הספר. היתרון הזה נותן סיכוי הרבה יותר גדול לגינה להצליח, גם מבחינה חקלאית-גינונית ובעיקר מבחינה קהילתית. הזמינות והקלות של ללכת לעבוד קצת בגינה עם הילדים אחרי בית ספר היו מגדילים בהרבה את השותפים בפועל"
  • "אכזבתי הקשה מכך שננטש הרעיון המקורי של הגינה הקהילתית בצמוד לשטח בית הספר, בשם הצלת הסביונים... שדות סביונים יש בתקופה זו של החורף כמעט בכל חצר של כל בית משותף בשכונה זו, רק חבל שבעוד חודשיים כל זה יהפוך לקוצים וקש"
  • "השטח הצמוד לבית ספר הוא אידיאלי דווקא בגלל מיקומו המרכזי... הזדמנות לחנך דור שלם של ילדים שמתחנכים בבית ספר אילנות במשך שבע שנים מחייהם, ונכונות של בית הספר לשתף את הילדים אפילו בשעות בית הספר... "
  • "אני לא רואה חשיבות רבה במיוחד בשימור דונם אחד של צמחיה פחות או יותר טבעית, כשבקרבת מקום... יש עוד דונמים רבים כאלה"
  • "מה ש... קיים בגבעה הזאת היא מעטפת מוגנת של שיחים ועצים שלא זוכים לגיזומים תכופים ובשל כך מאפשרים לחיות רבות להתקיים שם... הגינה הקהילתית היתה יכולה לשגשג שם מאוד ויכול להיות שהשטח היה מביא כל כך הרבה מבקרים ושותפים שבאיזשהו מקום היו באים על חשבון אותן חיות וצמחים"

מרתק נכון?! לדעתי זה רעיון טוב לחשוף את כל הפעילים לדיון וללבטים בהקשר לבחירת מיקום הגינה ויש לנו (ולעיריית ת"א-יפו) המון מה ללמוד מהתהליך. אני חושב שממש כדאי לעשות סיכום של הדברים, להשוות בין היתרונות והחסרונות של השטחים שנבחנו ולהפיק "מסמך הסכמות" שבו יוסבר מדוע דווקא שטח זה נבחר וישרת הן אותנו התושבים והן את העירייה. אני חושב שמסמך כזה יכול לסייע ולשמש כדוגמא במסגרת הנוהל שגובש ע"י עיריית ת"א-יפו לעבודה מול פעילי גינות קהילה.

יום שני, 1 במרץ 2010

מחר - סיור לאיתור שטח חלופי לגינת הקהילה ברמת אביב

מחר ייערך סיור לאיתור שטח חלופי לגינת קהילה בשכונה עם נציגת העירייה שעוסקת בגינות הקהילה - לימור בייגל.
אנו נדרשים לאיתור שטח חדש בשל העלאת השאלה לגבי החלופות שנבחנו לבחירת השטח על-ידי פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו שציינו ושלחו תמונות מקסימות הממחישות את הפריחה הצהובה היפה במקום. הפורום פועל היום גם לשמירה על מתחמי השיחים בשכונה המשמשים כבית גידול לקיפודים וציפורי סבך.
אז מחר נפגשים בשעה 15:30 ברחוב קרני שבו אותר שטח ראשוני על-ידי נועם. מצורפת מצגת שהכנתי שמתארת את השטח עם תמונות שלו. השטח הוא שטח שמיועד למבני ציבור (חלק משטח גן הילדים הצמוד), מואר בשמש מלאה במשך רוב שעות היממה בחלקו הגדול כאשר ישנו גם חלק מוצל, כולל עצים קיימים ובהם עץ זית, מגודר עם שני שערי כניסה כאשר זה המאפשר כניסה ממזרח פרוץ.

משם הסיור יתקדם לשטחים נוספים שכנראה הוצעו על-ידי גלית סמואל שמרכזת את הפורום. לצערי לא אוכל להצטרף אבל מחכה לשמוע איזה שטח נבחר.
אגב גינות קהילה, מצורף סרטון קצר שמספר את סיפורן של 3 גינות קהילה - בת"א, ביפו ובבת-ים:

יום שישי, 26 בפברואר 2010

מינים מקומיים - מינים פולשים

לאחר המפגש עם חברי מועצת העיר בנושא שמירת השיחים והטבע העירוני בחורשת כפר יונה בשכונה, החלטתי לנסות ולתעד קצת מהטבע הקיים בשכונה. שיהיה, בתקווה שגם יישאר.
אז הנה, דררה (מתוך שתיים) על עץ האזדרכת בחצר הבית מנשנשת לה את הפירות (רעיל לא?!).

והנה דוכיפת X שתיים מקפצות על הדשא מול בית האבות משען מנסות לחמוק מהחתולים. הראשונה - מין פולש ואילו השניה - הציפור הלאומית.

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

מפגש ראשון בגינת הקהילה ברמת אביב

ביום ו' האחרון נערכה הפגישה הראשונה של פעילים בשכונה במטרה להקים גינת קהילה. כבר דיווחתי על הפגישה המתוכננת כאן והיה כיף לפגוש שכנים טובים באמצע הדרך.
הפגישה היתה מעניינת ונכחו כ- 15 איש. לימור בייגל, רכזת גינות הקהילה מטעם עיריית ת"א-יפו הציגה את הנושא.
דיברנו קצת על שאיפות המשתתפים וכיצד הם רואים את הגינה והפעילות בה. שוחחנו על שיתוף הפעולה עם בית הספר וכן על פנייה נרחבת יותר לתושבים, בהמשך ולאחר תיאום עם השכנים הגובלים בשטח שהוקצה לנו מטעם העירייה.

כרגע הפגישה הבאה נקבעה ליום ו' הקרוב בשעה 12:00 בגינה. נוכח הגשם הצפוי, אנחנו בוחנים אפשרות להתארח בביה"ס או במתנ"ס בשכונה במקום. במסגרת הפגישה אנו צפויים לעבור בבתים השכנים ולספר להם על הגינה ולהזמין אותם להצטרף ולחלק פליירים במידה ולא יהיו אנשים בבית.

איזה כיף להתרגש איתכם!

יום שני, 22 בפברואר 2010

תגובה לפוסט על דיור בר-השגה במגדלי אקירוב

פרופ' דניאל גת נוקט בלשון קצת צינית בפוסט שלו על דיור בהישג יד בבלוג "הרחובות שלנו" של עמותת מרחב. היו לי כמה דברים להגיד בנושא:
"דניאל, האם דיור בהישג יד הוא ביטוי מגונה? מדוע בערים אחרות בעולם ישנה מדיניות לקידום דיור בר-השגה כחלק מפרויקטי פיתוח שונים?
זה עניין של הצורך באיזון וגם של מדיניות רווחה מסויימת התומכת בזכות לדיור וקורת גג בעבור אנשים.
לדעתי, ת"א-יפו חייבת להתמודד עם השאלה של דיור בהישג יד במטרה לשמור על תפקוד העיר.
חלק ניכר מהמועסקים בת"א-יפו הם נותני שירותים. כעיר עולם (מדרגה בינונית) יש צורך של מנהיגי העיר להתמודד עם הצורך באספקת דיור בעבור מספקי השירותים. האם הפתרון הוא באמצעות דיור בפריפריה בעבור נותני השירותים והגדלת היוממות כתוצאה מכך?
בנוסף, חלק מייצרני התרבות הם דווקא הדור הצעיר יחסית, שעדיין לא התבסס כלכלית ואיננו יכול לעיתים להרשות לעצמו דיור בת"א-יפו מבלי לשעבד עצמו כלכלית. האם העיר מעוניינת להדיר את רגלי הסטודנטים והזוגות הצעירים? ירושלים מתמודדת עם שאלות אלו בדיוק בימים אלו.
וגם עולה באמת השאלה האם ניתן להוריד את מחירי הדיור בת"א-יפו באמצעות תהליכי התחדשות ופיתוח משמעותיים. האם ציפוף עירוני בכלל יכול לענות על הגדלת היצע הדיור ולהביא להורדת מחירים או שהפיתוח פירושו פגיעה בשטחים הפתוחים המועטים שנשארו בסביבות העיר?
ועוד שאלה, אולי באמת עדיף לחזק את הערים האחרות בראייה לאומית? כמה חבל שהיום עדיין קיימות אלטרנטיבות רבות לדיור צמוד קרקע זולל שטח בפריפריה שעדיין לא מצליחות דיו להביא לפיזור האוכלוסיה וליצירת יישובים שצפיפות המגורים בהן מייצרות מרחב כפרי/עירוני איכותי ויעיל מבחינת צריכת משאבים ואשר יכולים להתקיים לאורך זמן."

יום ראשון, 21 בפברואר 2010

כנס חירום בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבניה

שי ביקש ממני לעדכן ולפרסם את כנס החירום שעורך המטה לתכנון אחראי בנושא הרפורמה בתכנון והבניה. כרגיל ניתן להקליק על ההזמנה להגדלה:

הכנס ייערך במקביל בירושלים, באר-שבע, חיפה ותל אביב-יפו. חלק מההתנגדות של המטה נובעת מההליכים הבלתי שקופים בעליל לקידום החוק החדש וחלקה בעקבות הפגיעה הסביבתית והגדלת הפערים החברתיים שנובעים מהסרת מגבלות תכנוניות קיימות על הרשויות המקומיות (שמקבלות סמכויות רבות יותר) והמצרף עם הרפורמה של הפרטת הקרקעות והרפורמה של פיתוח התשתיות שביבי מרבה לציין.

עבדיכם הנאמן עדיין לא הגיע לעבור על תזכיר החוק במלואו... עמכם הסליחה.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

פגיעה תמוהה בעצים ברחוב רידינג

ב- 11.1.10, לפני מעט יותר מחודש, נגזמו עצים בתחילת רחוב רידינג. מדובר בעצי צאלון נאה ותיקים בני עשרות שנים שגדלים משני צידי הרחוב ונותנים לו אופי מיוחד. אגב, הצאלון הנאה נחשב למין בסיכון אצל האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי טבע - IUCN. חשוב לציין כי הגיזום בוצע רק מעל המדרכות וכי העצים עצמם גדלים בשטח פרטי. זה לא הפעם הראשונה שהעירייה פוגעת בעצים (1)(2), וכבר מזמן ברור לכולם שעצים תורמים לעיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ושכולנו רוצים עצים בעיר.
חשוב להעיר כי העירייה לרוב פועלת באמצעות מתן צווים לוועדי הבתים בדרישה להסיר צמחיה שמהווה מטרד למשתמשי המדרכה או מפגע בטיחותי ורק במקרים חריגים ביותר ולאחר התראות מבצעת גיזום מטעמה. גיזומים נוספים מבוצעים לפעמים על-ידי חברת החשמל (ללא רגישות לעצים כמובן ולצערי חשיבות העצים עדיין לא חילחלה שם), בתיאום עם העירייה, אך זה לא המקרה שכן הענפים שנגזמו לא היו בסמוך או הפריעו לכבלים.
המוקדן בעירייה סירב לרשום את פנייתי בטענה שהעירייה לא גוזמת כך ושאני צריך לברר קודם עם ועדי הבתים. ציינתי כי מדובר בבניינים שונים וכי הכל נעשה בלילה אחד. המוקדן סירב לעזור וגם לרשום את פנייתי לבירור הנושא והפנה אותי לאגף שפ"ע (שיפור פני העיר). גם שם לא ידעו על גיזום, חזרו על ההסברים ואף ציינו כי לא ניתנו צווים לבתים לצורך גיזום העצים. מבאס!

כתבתי דוא"ל לועד השכונה של רמת-אביב הירוקה (מזל שיש ועד!):
"ברצוני לברר לגבי גיזום עצים שבוצע אתמול לאורך רח' רידינג. העצים נמצאים בשטח הפרטי של חצרות הבתים אך גלשו מעל המדרכות. החלקים שנגזמו היו אלו שמעל המדרכות .גיזום העצים פגע לדעתי באופי הרחוב והשכונה וכן הסיר את ההצללה שהיתה קיימת בעבור הולכי הרגל ומשתמשי המדרכות .רציתי לברר האם הדבר בוצע בתיאום או מטעם מנהלת הרובע. בבירור שערכתי עם העירייה עולה כי לא ניתנו דרישות לתושבי הבניינים לגיזום העצים. כמו-כן, הגיזום נעשה באותו היום לאורך כל הרחוב. בין השאר, בניינים מספר 3, 7, 9, 12, 14.אודה על בירור מטעמכם וקבלת תשובה."
מהועד קיבלתי תשובה מהירה תוך יומיים:
""שחיטת" העצים נעשתה לא במקצועיות, ולא על ידי מי שמוסמך לכך. הכל נעצר בשלב זה, והובא לידיעת מנהלת הרובע ואגף התברואה המקומי שידו הייתה במעשה. לצערנו אין להשיב את הנעשה ואנחנו כותבים מכתב חריף לכל הנוגעים בדבר.אין לנו התנגדות שגם התושבים באזור הגיזום הברוטאלי ישלחו מכתבים לפניות הציבור בעירייה. XXX ועד השכונה."

מאז ניסיתי לקבל עדכונים מהועד וקיבלתי את התשובה הבאה:
"הנושא טופל מול מנהלת הרובע הדואגת שדבר כזה לא יחזור.כל גיזום בשכונה יובא לידיעתם וחוות דעתם לפני ביצוע. אני מקווה שיעמדו בדברם."
מאז ובמקביל לפעילות לשימור השיחים בשכונה, שלחתי ב- 2.2.10 מכתב למנהל אגף שפ"ע, מר שמואל קצ'לניק. מצורף החלק שהוספתי בנושא גיזום העצים:
כיתבתי על המכתב גם את סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק שפ"ע, גב' מיטל להבי. טרם נענתי.

אז עכשיו כמה שאלות:
  • היכן וכיצד חלה הטעות דאז?
  • האם אגף התברואה בכלל יכול לבצע גיזום (ועוד של עצים פרטיים) וכנראה ללא תיאום ואישור של פקיד היערות העירוני (מנהל מחלקת שפ"ע)?
  • האם העצים שנגזמו ממש לאחרונה בפארק המשחקים ברחוב קרני (הרמת נוף) קיבלו את חוות הדעת של מנהלת הרובע?
  • האם וכיצד משתפת מנהלת הרובע את התושבים בגיזומים מתוכננים ומקבלת את התייחסותם?

מצרף תמונה של צאלון פורח שתדעו מה הפסדנו:

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

גינה קהילתית ברמת אביב

איזה כיף, אחרי שנוצר קשר בין כמה פעילים למען טבע עירוני בשכונה בהקשר להקמת גינת קהילה בשכונה מסתבר שקיימת כבר יוזמה כזו שמקודמת על-ידי אחרים. אז כרגע נותר להצטרף ליוזמה שמתואמת כבר עם העירייה. כדאי לציין שעיריית ת"א-יפו היא העירייה היחידה שאני מכיר שגיבשה ממש נוהל רשמי לקידום יוזמות לגינות קהילתיות ובין הבודדות מלב ירושלים וככל הנראה עיר הכרמל שהקימה מבנה ארגוני ברמה העירונית לעידוד גינות הקהילה בתחומה.


אז, הגינה מתוכננת בצמוד לביה"ס אילנות ברחוב גרונימן.
מפגש ראשון יתקיים ביום ו' (ה- 19.2) בשעה 10:45 במקום (בסוף השביל שבין גרונימן 9 לבית הספר).
ככל הנראה ישנה תמיכה של מנהלת בית הספר בפרויקט והיא רואה בו הזדמנות ללימוד ועשייה בתחומי הגינון, הביולוגיה, הטבע העירוני והסביבה. כמו-כן, זוהי הזדמנות נהדרת לפרויקט קהילתי משותף בו בית הספר מהווה גורם מוביל. לפי הבנתי, הגרעין הקשה והיוזמה הם של הורים לתלמידים בבית הספר. בנוסף לתמיכה הצפויה מהעירייה ומהמשתלה העירונית, בית הספר מוכן גם ככל הנראה לסייע באמצעות משאבים נוספים מעבר למשאב האנושי!
בתמונות - שטח הגינה בטרם המפגש ותחילת העבודות. מקווה לראותכם.

יום שני, 15 בפברואר 2010

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

מילוי חובות...

בשעה טובה סיימתי את חובותי והדרישות לצורך קבלת התואר. מצרף את העבודה בנושא "תפקיד יועץ לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון סטטוטוריים בישראל היום" לשימושכם והתייחסותכם:

View more documents from Jonathan Heyman.

יום שבת, 13 בפברואר 2010

כמה אירועי שיתוף הציבור בתכנון שנערכו בתקופה האחרונה

עדכון תמ"א 22 - קישור לאתר בו יופיעו בעתיד החומרים

מדיניות לטיפול בעודפי עפר (חפירה ומילוי) - נערך ב- 28.1.10:
עודפי חפירה ומילוי מהווים פעמים רבות מפגע נופי-סביבתי. כמו-כן, חומרים אלו עשויים לשמש חומר גלם לתעשיות שונות ולמזער את הצורך בכרייה וחציבה שגם להן השפעות סביבתיות ניכרות. במחוז צפון נוהגים לדרוש איזון בין עודפי עפר מפרויקטים על-ידי שימוש בהם בפרויקטים הנדרשים לעודפים לצרכי מילוי. כל פרויקט צריך להוכיח שהוא איזן את עצמו באמצעות "בנק" שמנהל רישום.

תמ"א/ 34/ ב/ 2/ 2 - אתרים למתקני התפלה - נערכה קבוצת מיקוד שניה ב- 5.11.09:

יום שישי, 12 בפברואר 2010

ACT LOCAL THINK GLOBAL קצת הרהורים על קיפודים

אתמול התקיים מפגש של פעילים תושבי רמת אביב עם שני סגני העיר, מיטל להבי ופאר ויסנר בגן מסביב למינהלת הרובע. מטרת המפגש היא שימור של מקבצי שיחים שמחלקת נכסים והתנהלות אגפי העירייה בכללם (כולל שפ"ע) החליטו שיש להוריד בכדי להאבק בתופעת הפלישות לשטח הציבורי וכן מקבצים נוספים בשל טעמים אסתטיים. הפעילים מוחים בנוגע למדיניות אגפי העירייה השונים המתייחסת לצמחייה השיחית כעונה על צרכי נוי בלבד ולא כבית גידול ל"ערכי טבע עירוני" שקיימים עדיין בשכונה.

לפגישה הגיעו כ- 30 איש ומטרתה היתה הבנה של עמדת התושבים ושל עמדת מחלקת נכסים (היה נציג אחד ושמו שרון). שני חברי המועצה יסכמו את הגישות וימליצו עליהן ככל הנראה בישיבה עם מנהלי מחלקות העירייה (נכסים ושפ"ע). הפעילים, שפועלים במסגרת פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו ובהובלת גלית סמואל, דורשים להשתתף בפגישה בכדי לוודא שעמדתם מוצגת כהלכה ולשמוע את ההמלצות של נבחרי הציבור. להזכירכם, ובמידה ולא הכרתם, הפורום היה ועודנו פעיל להצלת הקיפודים במתחם אסותא.

מצורפת תמונה מהמפגש:
היה מדהים לראות את כל האנשים האכפתיים שהגיעו. אין כמו אקטיביזם לחמם את ליבי! לאחר המפגש, נשארנו לדבר גלית ואני עוד זמן רב והשיחה שלנו ליוותה אותי לאורך כל היום. ועכשיו הפאנצ'ליין העיקרי של כל הסיפור... הגעתי למסקנה שמה שמעניין אותי כרגע הוא ארגון מקומי (LOCAL) שפועל לשפר את איכות חייו בסביבתו. אמנם, ישנה חשיבות לקדם את נושאי איכות הסביבה והחיים גם ברמה העירונית ואפילו ברמה הארצית אבל... האם באמת נדרש ארגון גג נוסף? גם ככה לדעתי קיימת פוליטיקה ותחרות רבה מידי בין הארגונים, פוליטיקה שפוגעת ביעילות הפעולה שלהם שכן קיימת חפיפה רבה על "תחומי העיסוק" של הארגונים. לדעתי קיימים ארגונים סביבתיים רבים מידי ברמת העל ורק באמצעות התארגנויות השטח, שייתמכו בידי הארגונים הקיימים, יתקיים שינוי מודעות (ועשייה) אמיתיים ומשמעותיים בעבור הגעה לכלל התושבים. חסרים עוד פרוייקטים שיהוו מקרי מבחן מוצלחים.

יש בעיה מרכזית אחת שאותה אני מזהה כרגע. גיוס המשאבים - איך מגייסים משאבים להתארגנות תושבים שלא יכולה לספק קבלות שנדרשות על-ידי מרבית הקרנות והתורמים? בבעיה זו התחבטנו רבות כאשר הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" ורצינו לגייס משאבים לפעילויות. אותו הדבר גם בעניין ההתארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל. אני מאמין שאפשר לפעול גם ללא תקציב באמצעות שיתופי פעולה, "שווי ערך" והכי חשוב - כוח ההתנדבות הבלתי נלאה של פעילים רבים... אבל ברור שתקציב עוזר בעיקר שכרוצים לרוץ לטווח הרחוק! בעיה נוספת היא גם איך לשמור על פעילות ברמה המקומית - פעילים ואקטיביסטים רבים רוצים לשנות כבר את כל העולם, את הנהלים העירונים והארציים. אני חושב שהחלק של "פעל מקומית" בסיסמא הוא חלק המפתח.

אז עכשיו לעשות שינוי בחיים האישיים, שינוי בדפוס הפעולה הנוכחי שהתמקד עד היום בקידום ופיתוח של ארגוני גג חסרים (אורבניקה, התארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל). והלאה קדימה להקמת גינה קהילתית ברמת אביב. הלאה לקידום שטחים נוספים ללא ריסוס בשכונה. הלאה לשמירה על הטבע העירוני המדהים באזור המגורים שלי!

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

קצת אירועי שיתוף ציבור...

לאחרונה אנו עדים להרבה אירועים בנושא שיתוף הציבור (בתכנון ובכלל).
מחר יתקיימו האירועים הבאים

שיתוף הציבור בעידן הדיגיטלי:
תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 40 - "תת הקרקע":