יום שישי, 26 בפברואר 2010

מינים מקומיים - מינים פולשים

לאחר המפגש עם חברי מועצת העיר בנושא שמירת השיחים והטבע העירוני בחורשת כפר יונה בשכונה, החלטתי לנסות ולתעד קצת מהטבע הקיים בשכונה. שיהיה, בתקווה שגם יישאר.
אז הנה, דררה (מתוך שתיים) על עץ האזדרכת בחצר הבית מנשנשת לה את הפירות (רעיל לא?!).

והנה דוכיפת X שתיים מקפצות על הדשא מול בית האבות משען מנסות לחמוק מהחתולים. הראשונה - מין פולש ואילו השניה - הציפור הלאומית.

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

מפגש ראשון בגינת הקהילה ברמת אביב

ביום ו' האחרון נערכה הפגישה הראשונה של פעילים בשכונה במטרה להקים גינת קהילה. כבר דיווחתי על הפגישה המתוכננת כאן והיה כיף לפגוש שכנים טובים באמצע הדרך.
הפגישה היתה מעניינת ונכחו כ- 15 איש. לימור בייגל, רכזת גינות הקהילה מטעם עיריית ת"א-יפו הציגה את הנושא.
דיברנו קצת על שאיפות המשתתפים וכיצד הם רואים את הגינה והפעילות בה. שוחחנו על שיתוף הפעולה עם בית הספר וכן על פנייה נרחבת יותר לתושבים, בהמשך ולאחר תיאום עם השכנים הגובלים בשטח שהוקצה לנו מטעם העירייה.

כרגע הפגישה הבאה נקבעה ליום ו' הקרוב בשעה 12:00 בגינה. נוכח הגשם הצפוי, אנחנו בוחנים אפשרות להתארח בביה"ס או במתנ"ס בשכונה במקום. במסגרת הפגישה אנו צפויים לעבור בבתים השכנים ולספר להם על הגינה ולהזמין אותם להצטרף ולחלק פליירים במידה ולא יהיו אנשים בבית.

איזה כיף להתרגש איתכם!

יום שני, 22 בפברואר 2010

תגובה לפוסט על דיור בר-השגה במגדלי אקירוב

פרופ' דניאל גת נוקט בלשון קצת צינית בפוסט שלו על דיור בהישג יד בבלוג "הרחובות שלנו" של עמותת מרחב. היו לי כמה דברים להגיד בנושא:
"דניאל, האם דיור בהישג יד הוא ביטוי מגונה? מדוע בערים אחרות בעולם ישנה מדיניות לקידום דיור בר-השגה כחלק מפרויקטי פיתוח שונים?
זה עניין של הצורך באיזון וגם של מדיניות רווחה מסויימת התומכת בזכות לדיור וקורת גג בעבור אנשים.
לדעתי, ת"א-יפו חייבת להתמודד עם השאלה של דיור בהישג יד במטרה לשמור על תפקוד העיר.
חלק ניכר מהמועסקים בת"א-יפו הם נותני שירותים. כעיר עולם (מדרגה בינונית) יש צורך של מנהיגי העיר להתמודד עם הצורך באספקת דיור בעבור מספקי השירותים. האם הפתרון הוא באמצעות דיור בפריפריה בעבור נותני השירותים והגדלת היוממות כתוצאה מכך?
בנוסף, חלק מייצרני התרבות הם דווקא הדור הצעיר יחסית, שעדיין לא התבסס כלכלית ואיננו יכול לעיתים להרשות לעצמו דיור בת"א-יפו מבלי לשעבד עצמו כלכלית. האם העיר מעוניינת להדיר את רגלי הסטודנטים והזוגות הצעירים? ירושלים מתמודדת עם שאלות אלו בדיוק בימים אלו.
וגם עולה באמת השאלה האם ניתן להוריד את מחירי הדיור בת"א-יפו באמצעות תהליכי התחדשות ופיתוח משמעותיים. האם ציפוף עירוני בכלל יכול לענות על הגדלת היצע הדיור ולהביא להורדת מחירים או שהפיתוח פירושו פגיעה בשטחים הפתוחים המועטים שנשארו בסביבות העיר?
ועוד שאלה, אולי באמת עדיף לחזק את הערים האחרות בראייה לאומית? כמה חבל שהיום עדיין קיימות אלטרנטיבות רבות לדיור צמוד קרקע זולל שטח בפריפריה שעדיין לא מצליחות דיו להביא לפיזור האוכלוסיה וליצירת יישובים שצפיפות המגורים בהן מייצרות מרחב כפרי/עירוני איכותי ויעיל מבחינת צריכת משאבים ואשר יכולים להתקיים לאורך זמן."

יום ראשון, 21 בפברואר 2010

כנס חירום בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבניה

שי ביקש ממני לעדכן ולפרסם את כנס החירום שעורך המטה לתכנון אחראי בנושא הרפורמה בתכנון והבניה. כרגיל ניתן להקליק על ההזמנה להגדלה:

הכנס ייערך במקביל בירושלים, באר-שבע, חיפה ותל אביב-יפו. חלק מההתנגדות של המטה נובעת מההליכים הבלתי שקופים בעליל לקידום החוק החדש וחלקה בעקבות הפגיעה הסביבתית והגדלת הפערים החברתיים שנובעים מהסרת מגבלות תכנוניות קיימות על הרשויות המקומיות (שמקבלות סמכויות רבות יותר) והמצרף עם הרפורמה של הפרטת הקרקעות והרפורמה של פיתוח התשתיות שביבי מרבה לציין.

עבדיכם הנאמן עדיין לא הגיע לעבור על תזכיר החוק במלואו... עמכם הסליחה.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

פגיעה תמוהה בעצים ברחוב רידינג

ב- 11.1.10, לפני מעט יותר מחודש, נגזמו עצים בתחילת רחוב רידינג. מדובר בעצי צאלון נאה ותיקים בני עשרות שנים שגדלים משני צידי הרחוב ונותנים לו אופי מיוחד. אגב, הצאלון הנאה נחשב למין בסיכון אצל האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי טבע - IUCN. חשוב לציין כי הגיזום בוצע רק מעל המדרכות וכי העצים עצמם גדלים בשטח פרטי. זה לא הפעם הראשונה שהעירייה פוגעת בעצים (1)(2), וכבר מזמן ברור לכולם שעצים תורמים לעיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ושכולנו רוצים עצים בעיר.
חשוב להעיר כי העירייה לרוב פועלת באמצעות מתן צווים לוועדי הבתים בדרישה להסיר צמחיה שמהווה מטרד למשתמשי המדרכה או מפגע בטיחותי ורק במקרים חריגים ביותר ולאחר התראות מבצעת גיזום מטעמה. גיזומים נוספים מבוצעים לפעמים על-ידי חברת החשמל (ללא רגישות לעצים כמובן ולצערי חשיבות העצים עדיין לא חילחלה שם), בתיאום עם העירייה, אך זה לא המקרה שכן הענפים שנגזמו לא היו בסמוך או הפריעו לכבלים.
המוקדן בעירייה סירב לרשום את פנייתי בטענה שהעירייה לא גוזמת כך ושאני צריך לברר קודם עם ועדי הבתים. ציינתי כי מדובר בבניינים שונים וכי הכל נעשה בלילה אחד. המוקדן סירב לעזור וגם לרשום את פנייתי לבירור הנושא והפנה אותי לאגף שפ"ע (שיפור פני העיר). גם שם לא ידעו על גיזום, חזרו על ההסברים ואף ציינו כי לא ניתנו צווים לבתים לצורך גיזום העצים. מבאס!

כתבתי דוא"ל לועד השכונה של רמת-אביב הירוקה (מזל שיש ועד!):
"ברצוני לברר לגבי גיזום עצים שבוצע אתמול לאורך רח' רידינג. העצים נמצאים בשטח הפרטי של חצרות הבתים אך גלשו מעל המדרכות. החלקים שנגזמו היו אלו שמעל המדרכות .גיזום העצים פגע לדעתי באופי הרחוב והשכונה וכן הסיר את ההצללה שהיתה קיימת בעבור הולכי הרגל ומשתמשי המדרכות .רציתי לברר האם הדבר בוצע בתיאום או מטעם מנהלת הרובע. בבירור שערכתי עם העירייה עולה כי לא ניתנו דרישות לתושבי הבניינים לגיזום העצים. כמו-כן, הגיזום נעשה באותו היום לאורך כל הרחוב. בין השאר, בניינים מספר 3, 7, 9, 12, 14.אודה על בירור מטעמכם וקבלת תשובה."
מהועד קיבלתי תשובה מהירה תוך יומיים:
""שחיטת" העצים נעשתה לא במקצועיות, ולא על ידי מי שמוסמך לכך. הכל נעצר בשלב זה, והובא לידיעת מנהלת הרובע ואגף התברואה המקומי שידו הייתה במעשה. לצערנו אין להשיב את הנעשה ואנחנו כותבים מכתב חריף לכל הנוגעים בדבר.אין לנו התנגדות שגם התושבים באזור הגיזום הברוטאלי ישלחו מכתבים לפניות הציבור בעירייה. XXX ועד השכונה."

מאז ניסיתי לקבל עדכונים מהועד וקיבלתי את התשובה הבאה:
"הנושא טופל מול מנהלת הרובע הדואגת שדבר כזה לא יחזור.כל גיזום בשכונה יובא לידיעתם וחוות דעתם לפני ביצוע. אני מקווה שיעמדו בדברם."
מאז ובמקביל לפעילות לשימור השיחים בשכונה, שלחתי ב- 2.2.10 מכתב למנהל אגף שפ"ע, מר שמואל קצ'לניק. מצורף החלק שהוספתי בנושא גיזום העצים:
כיתבתי על המכתב גם את סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק שפ"ע, גב' מיטל להבי. טרם נענתי.

אז עכשיו כמה שאלות:
  • היכן וכיצד חלה הטעות דאז?
  • האם אגף התברואה בכלל יכול לבצע גיזום (ועוד של עצים פרטיים) וכנראה ללא תיאום ואישור של פקיד היערות העירוני (מנהל מחלקת שפ"ע)?
  • האם העצים שנגזמו ממש לאחרונה בפארק המשחקים ברחוב קרני (הרמת נוף) קיבלו את חוות הדעת של מנהלת הרובע?
  • האם וכיצד משתפת מנהלת הרובע את התושבים בגיזומים מתוכננים ומקבלת את התייחסותם?

מצרף תמונה של צאלון פורח שתדעו מה הפסדנו:

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

גינה קהילתית ברמת אביב

איזה כיף, אחרי שנוצר קשר בין כמה פעילים למען טבע עירוני בשכונה בהקשר להקמת גינת קהילה בשכונה מסתבר שקיימת כבר יוזמה כזו שמקודמת על-ידי אחרים. אז כרגע נותר להצטרף ליוזמה שמתואמת כבר עם העירייה. כדאי לציין שעיריית ת"א-יפו היא העירייה היחידה שאני מכיר שגיבשה ממש נוהל רשמי לקידום יוזמות לגינות קהילתיות ובין הבודדות מלב ירושלים וככל הנראה עיר הכרמל שהקימה מבנה ארגוני ברמה העירונית לעידוד גינות הקהילה בתחומה.


אז, הגינה מתוכננת בצמוד לביה"ס אילנות ברחוב גרונימן.
מפגש ראשון יתקיים ביום ו' (ה- 19.2) בשעה 10:45 במקום (בסוף השביל שבין גרונימן 9 לבית הספר).
ככל הנראה ישנה תמיכה של מנהלת בית הספר בפרויקט והיא רואה בו הזדמנות ללימוד ועשייה בתחומי הגינון, הביולוגיה, הטבע העירוני והסביבה. כמו-כן, זוהי הזדמנות נהדרת לפרויקט קהילתי משותף בו בית הספר מהווה גורם מוביל. לפי הבנתי, הגרעין הקשה והיוזמה הם של הורים לתלמידים בבית הספר. בנוסף לתמיכה הצפויה מהעירייה ומהמשתלה העירונית, בית הספר מוכן גם ככל הנראה לסייע באמצעות משאבים נוספים מעבר למשאב האנושי!
בתמונות - שטח הגינה בטרם המפגש ותחילת העבודות. מקווה לראותכם.

יום שני, 15 בפברואר 2010

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

מילוי חובות...

בשעה טובה סיימתי את חובותי והדרישות לצורך קבלת התואר. מצרף את העבודה בנושא "תפקיד יועץ לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון סטטוטוריים בישראל היום" לשימושכם והתייחסותכם:

View more documents from Jonathan Heyman.

יום שבת, 13 בפברואר 2010

כמה אירועי שיתוף הציבור בתכנון שנערכו בתקופה האחרונה

עדכון תמ"א 22 - קישור לאתר בו יופיעו בעתיד החומרים

מדיניות לטיפול בעודפי עפר (חפירה ומילוי) - נערך ב- 28.1.10:
עודפי חפירה ומילוי מהווים פעמים רבות מפגע נופי-סביבתי. כמו-כן, חומרים אלו עשויים לשמש חומר גלם לתעשיות שונות ולמזער את הצורך בכרייה וחציבה שגם להן השפעות סביבתיות ניכרות. במחוז צפון נוהגים לדרוש איזון בין עודפי עפר מפרויקטים על-ידי שימוש בהם בפרויקטים הנדרשים לעודפים לצרכי מילוי. כל פרויקט צריך להוכיח שהוא איזן את עצמו באמצעות "בנק" שמנהל רישום.

תמ"א/ 34/ ב/ 2/ 2 - אתרים למתקני התפלה - נערכה קבוצת מיקוד שניה ב- 5.11.09:

יום שישי, 12 בפברואר 2010

ACT LOCAL THINK GLOBAL קצת הרהורים על קיפודים

אתמול התקיים מפגש של פעילים תושבי רמת אביב עם שני סגני העיר, מיטל להבי ופאר ויסנר בגן מסביב למינהלת הרובע. מטרת המפגש היא שימור של מקבצי שיחים שמחלקת נכסים והתנהלות אגפי העירייה בכללם (כולל שפ"ע) החליטו שיש להוריד בכדי להאבק בתופעת הפלישות לשטח הציבורי וכן מקבצים נוספים בשל טעמים אסתטיים. הפעילים מוחים בנוגע למדיניות אגפי העירייה השונים המתייחסת לצמחייה השיחית כעונה על צרכי נוי בלבד ולא כבית גידול ל"ערכי טבע עירוני" שקיימים עדיין בשכונה.

לפגישה הגיעו כ- 30 איש ומטרתה היתה הבנה של עמדת התושבים ושל עמדת מחלקת נכסים (היה נציג אחד ושמו שרון). שני חברי המועצה יסכמו את הגישות וימליצו עליהן ככל הנראה בישיבה עם מנהלי מחלקות העירייה (נכסים ושפ"ע). הפעילים, שפועלים במסגרת פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו ובהובלת גלית סמואל, דורשים להשתתף בפגישה בכדי לוודא שעמדתם מוצגת כהלכה ולשמוע את ההמלצות של נבחרי הציבור. להזכירכם, ובמידה ולא הכרתם, הפורום היה ועודנו פעיל להצלת הקיפודים במתחם אסותא.

מצורפת תמונה מהמפגש:
היה מדהים לראות את כל האנשים האכפתיים שהגיעו. אין כמו אקטיביזם לחמם את ליבי! לאחר המפגש, נשארנו לדבר גלית ואני עוד זמן רב והשיחה שלנו ליוותה אותי לאורך כל היום. ועכשיו הפאנצ'ליין העיקרי של כל הסיפור... הגעתי למסקנה שמה שמעניין אותי כרגע הוא ארגון מקומי (LOCAL) שפועל לשפר את איכות חייו בסביבתו. אמנם, ישנה חשיבות לקדם את נושאי איכות הסביבה והחיים גם ברמה העירונית ואפילו ברמה הארצית אבל... האם באמת נדרש ארגון גג נוסף? גם ככה לדעתי קיימת פוליטיקה ותחרות רבה מידי בין הארגונים, פוליטיקה שפוגעת ביעילות הפעולה שלהם שכן קיימת חפיפה רבה על "תחומי העיסוק" של הארגונים. לדעתי קיימים ארגונים סביבתיים רבים מידי ברמת העל ורק באמצעות התארגנויות השטח, שייתמכו בידי הארגונים הקיימים, יתקיים שינוי מודעות (ועשייה) אמיתיים ומשמעותיים בעבור הגעה לכלל התושבים. חסרים עוד פרוייקטים שיהוו מקרי מבחן מוצלחים.

יש בעיה מרכזית אחת שאותה אני מזהה כרגע. גיוס המשאבים - איך מגייסים משאבים להתארגנות תושבים שלא יכולה לספק קבלות שנדרשות על-ידי מרבית הקרנות והתורמים? בבעיה זו התחבטנו רבות כאשר הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" ורצינו לגייס משאבים לפעילויות. אותו הדבר גם בעניין ההתארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל. אני מאמין שאפשר לפעול גם ללא תקציב באמצעות שיתופי פעולה, "שווי ערך" והכי חשוב - כוח ההתנדבות הבלתי נלאה של פעילים רבים... אבל ברור שתקציב עוזר בעיקר שכרוצים לרוץ לטווח הרחוק! בעיה נוספת היא גם איך לשמור על פעילות ברמה המקומית - פעילים ואקטיביסטים רבים רוצים לשנות כבר את כל העולם, את הנהלים העירונים והארציים. אני חושב שהחלק של "פעל מקומית" בסיסמא הוא חלק המפתח.

אז עכשיו לעשות שינוי בחיים האישיים, שינוי בדפוס הפעולה הנוכחי שהתמקד עד היום בקידום ופיתוח של ארגוני גג חסרים (אורבניקה, התארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל). והלאה קדימה להקמת גינה קהילתית ברמת אביב. הלאה לקידום שטחים נוספים ללא ריסוס בשכונה. הלאה לשמירה על הטבע העירוני המדהים באזור המגורים שלי!

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

קצת אירועי שיתוף ציבור...

לאחרונה אנו עדים להרבה אירועים בנושא שיתוף הציבור (בתכנון ובכלל).
מחר יתקיימו האירועים הבאים

שיתוף הציבור בעידן הדיגיטלי:
תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 40 - "תת הקרקע":