יום שלישי, 24 באפריל 2012

העבודות נמשכות והתייחסות… אין עדיין

בהמשך לפנייתי לבכירים בעירייה בדבר הפגיעה בעצים במסגרת עבודות מטעמה להקמת כיכר במפגש רחובות רידינג וברודצקי, והיות והעבודות המשיכו תוך פגיעה נוספת בעצים לרבות כריתה ופגיעות בגזע, (ראו התמונות הקשות להלן) פניתי אליהם בשנית.

020

כריתת עץ שניטע לפני כשנה כמדומני (בתוך מעגל התנועה… אבל למה לא להעתיק?)

016

עץ שבסיסו כוסה בערימת אספלט (ומה יקרה כאשר ינסו להשתמש בו?)

001002

מערום צנרת בטון פוגע בקליפת העץ הרכה.

076

מערום נוסף – הפעם של עפר

יצויין כי מלבד התייחסותם המהירה והעניינית של אדר’ אוריאל בבצ’יק (מרכז קיימות ובניה ירוקה) וחברת מועצת העיר ומחזיקת תיק שפ”ע מיטל להבי, לא התקבלה עד כה התייחסות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. אוריאל אף הפנה אותי לגורמים שעשויים לסייע והאחראים לנושא פיתוח התשתיות באגף הנדסה. כפי שציינתי קודם, למרות פנייתי בדוא”ל ובפקס, עד כה לא התקבלה כל התייחסות ממנהל אגף שפ”ע, ומנהלי אגף דרכים ומאור ומחלקת פרויקטים במינהל ההנדסה!

לעמדתי, עירייה שחורטת על דיגלה את נושא השירות לתושב לא יכולה שלא לתת תשובות רלוונטיות. התעלמות או “הזנחה” של פניות תושבים חותרת תחת הליגיטימציה של הממסד העירוני. אי טיפוח האזרחות הפעילה ומעורבות תושבים, היא דרך מצויינת “להרגיש בסדר” ולעגן דפוסי התנהלות קיימים, תוך המנעות מביקורת עצמית ושאיפה למצויינות. בתור תושב אני מרגיש שזו חובתי ואף זכותי לדרוש ולקבל שירות ותשובות. אני עדיין ממתין.

יום שבת, 21 באפריל 2012

על טורבינות רוח ובכלל הערכת נוף והשפעתן של פרוייקטי תשתית

בהמשך לדיון שהתפתח בפורום פיתוח אורבני ותשתיות, אני מעלה את תגובתי בעניין ההשפעה הנופית של טורבינות רוח (קישור לדיון שהולך ומתפתח).

הקביעה כי הנוף הוא "משאב טבע" פתוחה לדעתי לדיון.
הגדרת המושג משאב - מתוך וויקיפדיה
ניתן לדון ב"סוג הנוף" כמשאב (נוף פתוח, ללא אלמנטים מעשה ידי אדם, אינטנסיבי/אקסטנסיבי, אורבני/כפרי  וכדומה) - ואז ההתייחסות היא להיצע "סוג הנוף" המסויים מול הביקוש לו.

קיימות גם שיטות להערכת איכות הנוף - כלכליות ואחרות - רובן איכותניות (ראה למשל).
"אומדן הערך הכלכלי של שטחים פתוחים" - ראה עמוד 15 ואילך

בעניין האומדן הכלכלי לצורך כימות "הפגיעה בנוף" - מחיר של דירה נקבע באופן סובייקטיבי לחלוטין (בהתאם לנכונות של הלקוח לשלם ושל המוכר להתפשר).
זה בהחלט רלוונטי וניתן לבחון זאת אך אינני מכיר עבודות בנושא של השפעת מתקני תשתית (מהסוג הספציפי ו/או ארובות, תרנים ומתקנים דומים) על עלויות הדירות הצופות אליהן.
 
עם זאת, הנוף הוא בהחלט קריטריון משמעותי במידה מסוימת על מחיר של דירה (אינני זוכר בוודאות, אך לדעתי במחירון יצחק לוי יש הערכות של גובה ההשפעה של נוף מסוג מסוים).
אפשר לראות כאן.

רכס העסנייה

לבסוף, גם לסידור הטורבינות עצמו ישנה השפעה על אופן תפיסת הפגיעה הנופית. עבודה ספציפית שנערכה בחו"ל בנושא, מצביעה למשל כי סידור טורבינות רוח אחת אחר השנייה (כדוגמת העסנייה) נתפס ע"י הציבור כחיובי יותר מבחינה נופית מאשר לצבור אותן בצביר. לצערי אין לי את הקישור באופן זמין.

אשמח כמובן להמשך הדיון :)

יום רביעי, 4 באפריל 2012

על מיני צמחים וגם מינים פולשים…

לאחרונה קיבלתי מגלית את הסקר שנערך ע”י פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בת”א-יפו. הסקר נערך ב- 2011 וכלל בדיקה וזיהוי של מיני הצומח המצויים בחורשות בהם הופסק הריסוס בחומרים כימיים בעקבות פעילות IMG_1616הפורום (יישר כוח כבר אמרנו!).

מצורף קישור לסקר

בנוסף ובמקביל, שמחתי לגלות היום שהחברה להגנת הטבע השיקה ביחד עם חברת ESRI אפליקציות לדיווח על מינים פולשים. מצ”ב קישור לכתבה ב- YNET, קישור למפה הכוללת את הדיווחים וחשוב אף יותר – חוברת שבאמצעותה אפשר לזהות את המינים הפולשים ולדווח.

מוזמנים להפיץ ולדווח! מצ”ב תמונה של מיינה הודית שצילמתי מזמן.