דיווחים מהשטח

סיור טבע עירוני 21.10.2011

2011-10-22T11:58:00.000-07:00

אתמול התקיים סיור טבע עירוני נוסף מטעם "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו" בשכונתנו הקטנה. הסיור התקיים בשטח שסביב החורשה בכפר יונה, שטח שבו הופסקו הריסוסים בקוטלי עשבים בהמשך לפעילות הפורום ובהדרכתה של עו"ד גלית סמואל.

הסיור החל בהסבר על אורנים וצנוברים (אורן הסלע) וגם פיצחנו להנאתנו גדולים וקטנים.

ראינו צנפות של ינשוף עצים – השאריות הבלתי ניתנות לעיכול שהינשופים פולטים והמעידים על המזון שלהם – נוצות, עצמות ציפורים, פרווה, עצמות מכרסמים קטנים וכדומה. ראינו גם נוצה של ינשוף העצים המהווה אחד מהשכנים שלנו פה בשכונה ואשר נצפה באחד מהסיורים הקודמים של הפורום.

ראינו גם את ערימת השאריות שמשאירות נמלות הקציר בסמוך לקן שלהם ולמדנו על התרומה שלהן לחיפוי הקרקע ולעידוד נביטה של צמחים נוספים בהסבר המרתק של המדריכה הנוספת מירי כהן-מצליח.

לאחר מכן המשכנו בסיור ופגשנו צמחי בר, בעיקר בסמוך להשקייה ולעודפי המים מגינות פרטיות וציבוריות וקינחנו בעץ החרוב בגינתו של יצחק בו הוא סיפר בהרחבה על החרוב והדגים לנו את המכשירים המיוחדים שפיתח לקטיף ולחיתוך הפירות.

להלן פירוט קצרצר לגבי הצמחים שפגשנו:

· עוקץ עקרב ריחני – צמח בר, נוי. לא אכיל. מזכיר זנב עקרב בצורתו העקלתונית. מאפיין של הצמח הוא התופעה של שני פרחים זכריים עם כתם צהוב במרכזם המופיעים בראש קשת התפרחת. המאביקים, חרקים ודבורים ארוכי חדק לומדים להגיע ראשית אל הפרחים הזכריים וכך מאביקים את הפרחים הנקביים.

· אספרג ארץ ישראלי – לא אכיל. צמח מדברי במקור.

· ארכובית הציפורים – צומח בקיץ ובסתיו. חזק וגמיש – אפשר ממש לקשור אותו בלי שיישבר. צמח חד-ביתי, דו-מיני (זכר וגם נקבה באותו הפרח) המואבק על-ידי חרקים. שימש בעבר להכנת מחצלות. מכיל פלבונואידים (חיזוק ושמירה על כלי הדם, שיפור יעילות הטמעת ויטמין C ומונעי חימצון) וטאנינים (בשימוש בתעשיית העורות בתור מרכך), תכשירי קוסמטיקה (ריכוך העור ברגליים). זרעיו משמשים למאכל ציפורים.

· ירבוז – צמח מאכל. ממשפחת הדגניים. ניתן לאכול את העלים והזרעים. מזכיר טעם של תרד, לעיתים קצת מריר. בעל אחוז חלבון גבוה 5-8%, סידן וברזל. האמראנט – גרסה תרבותית של הירבוז מגיע לכ- 14% חלבון).

· ירבוז שרוע – אכיל אך פחות טעים.

· סולנום שעיר – צמח רעיל. מכיל אלקלואידים.

· כף אווז האשפות – אכיל. אחד הצמחים הנפוצים בעולם. מכיל כ- 5% חלבון, סידן וברזל. קרוב משפחה של הקינואה.

· חלמית מצויה (חוביזה) – אכיל. עלים, זרעים.

· קוטב מצוי

· חלבלוב הכדורים – רעיל. כששוברים את גבעוליו יוצא "חלב".

· רגלת הגינה (ריג'לה) – צמח מאכל. בעל עלים בשרניים וגבעולים אדומים. רירי – מכיל מוצילג כמו בבמיה, זרעי חבושים וחלמית – טוב נגד צרידות ודלקות גרון. מכיל נוגדי חמצון, סידן וברזל.

· חרוב – הגיע לאזור הארץ בימי בית שני. איננו מוזכר בתנ"ך ואיננו חלק משבעת המינים אך מופיע בתלמוד. כמו-כן, בחפירות באתרים מלפני תקופת בית שני לא נמצאו אבקנים. הגרה (הגרעין) כמעט אחיד במשקלו ושימש כמידת משקל אוניברסלית הקטנה ביותר – מקורה של מידת המשקל הסטנדרטית קראט ששווה כ- 200 מיליגרם.

משהו מתעורר פה…

2011-07-05T22:19:00.001-07:00

ביום ש’ האחרון נפגשנו שוב לעבודה בגינה של כולנו – הגינה הקהילתית ברמת אביב הירוקה. סיכום ביניים קצר מאז הקצאת השטח לגינה קהילתית, לא נעשתה בו פעילות משמעותית עד לאחרונה. הדבר נבע בין השאר לדעתי מעייפות החומר והתפוררות הקבוצה שנבנתה – בשל התהליך הארוך והשינוי במקום הגינה, וכן בשל העיכוב של העירייה באספקת שירותי ההשקייה שנובעה בין השאר מהיעדר קבוצת פעילים מגובשת.

לאחרונה, מיה הגננת (של כרמל) מ”גן כמו פעם” ונעם שנפגשנו בקורס מובילי הגינות של עיריית ת”א-יפו, החליטו לנסות שוב (!!!) לקראת חופשת פסח, ערך הגן אירוע קצר בגינה שבו אורגנה ערוגת עשבי תבלין, עשינו קפה במדורה קטנה ופיקניק קצר עם מתנות לילדים – ספרי התפתחות! סביב כך ובהמשך, התארגנה קבוצה וכבר יש פעילות – ערימת קומפוסט, פינת ישיבה, ערוגה נוספת, צמחים ששרדו בערוגת עשבי התבלין ועוד… יש לנו כבר קבוצה בפייסבוק ואנחנו משתדלים לעדכן.

הפעם בנוסף ל”קבועים” הצטרפה אלינו מירי לקבוצה לחיזוק נוסף וגם נעמי, גלי וטל! הבקבוקים שמשקים את הערוגה מולאו, שתלנו וזרענו בערוגה החדשה – גרניום לימוני, עשב לימון, דלעות נוי, חמניות ועוד… קצת ספונטני ופחות מתוכנן אבל לאט לאט. ולבסוף, ישבנו ואכלנו פירות יבשים ואבטיח.

מאז, כבר ביקרתי פעמיים בגינה – פעם אחת לראות מה קורה – היה צורך במילוי חוזר של בקבוקי ההשקייה (בקרוב בשאיפה מערכת השקייה מהעירייה) ונראה שחלק מהשתילים לא נקלטו וחלקם כן. בפעם הנוספת – להוריד את הזבל האורגני מהבית ולהוסיף לערימת הקומפוסט. גם הפעם נראה כי מרבית הבקבוקים ריקים אך לא היה לי זמן למלאם מחדש.

מיה עברה בעץבעיר והביאה שתילים וגם כנראה שמתחילים להנביט בגן – ההורים מוזמנים להביא אריזות אשל/קוטג/גבינה וכו’ ריקות.

כיף לראות שהגינה פותחת עיניים. נתראה ביום שבת הקרוב בשעה 18:00 להרכבת הקומפוסטר ולהדרכה ראשונית של נעם, או אפילו לפני כן בגינה במקרה.

אופניים או לא אופניים?! מתי ת”א-יפו תחליט?

2011-07-04T12:29:00.001-07:00

כהרגלי מדי יום, עליתי על אופניי ורכבתי בדרכי לעבודה. גם היום, בשביל האופניים בקטע שבין רח' יעקב דורי ורח' על פרשת דרכים - הנמצא בדופן המערבית של חניון מסוף 2000, עמדו אופנועים ואופניים מיותמות ללא גלגלים במסלול הנסיעה. מעבר לעובדה כי מדובר בשביל אופניים בעייתי ומסוכן להולכי הרגל והרוכבים כאחד בשל היותו מעבר ראשי של אנשים מתחנת הרכבת וחניון מסוף האוטובוסים אל תחנות האוטובוס על דרך נמיר ובשל העובדה כי בזמן ההמתנה של אנשים לאוטובוס הם נוטים לשוטט תוך שיחה בנייד אל תוך הנתיב, האופנועים שבנתיב לא מוסיפים ותורמים לבטיחותו!

אז פניתי שוב (כבר פניתי לפני מספר שבועות) אל המוקד העירוני (106) והשארתי תלונה ובקשה שיעדכנו אותי. אז... לא חזרו אליי ועידכנו אבל לפחות קיבלתי מספר פנייה (חשוב לקחת!) במסרון לנייד - החלטתי לברר מה עלה בגורל הפנייה שלי (מספר 2820367 וזו הקודמת 2803199). מסתבר, כך מספרים במוקד הפניות, כי תשובת הפיקוח היא כדלקמן "לא טופל בשל מדיניות אכיפה ברחובות פנימיים".... רגע אני חוזר.... מדיניות? רחובות פנימיים??!!!

חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי באתר העירייה פרטים אודות מדיניות האכיפה מהסוג המצויין. מעבר לכך, מעניין מדוע הפיקוח העירוני מתייחס לדרך נמיר כאל רחוב פנימי. לבסוף, העירייה קידמה לא מזמן קמפיין לפיו "יש דברים שלא מתערבבים" וכן יצאה רבות בפרסום 100ק"מ של שבילי אופניים ופרוייקט השכרת האופניים שלה. אם כך, מדוע היא לא אוכפת נסיעה בטוחה באותם השבילים ללא קשר למיקומם?

והרי שתי תמונות שמציגות את האירוניה באופן שבו העירייה מתייחסת לרוכבים:

וגם קישור לסרטון קצר וקורע בנושא רק הפעם בניו-יורק:

מצב התחבורה הציבורית בפריפריה - דו"ח מצב

2011-06-18T06:11:00.000-07:00

כל הכבוד על הפעילות המבורכת של מגמה ירוקה בקידום נושא חשוב זה.

מפת המפגעים: איפה יש הזנחה? איך מתארגנים לפעילות? | עיר לכולנו

2011-03-25T00:39:00.000-07:00

עיר לכולנו יזמה את מפת המפגעים שמאפשרת באופן פשוט להשתתף בדיווח על מפגעים.

בעידן בו אנו חיים, רצוי היה לשלב במוקד פניות הציבור של העירייה, כפי שקיים כבר היום, גם אופציה לדיווח על מפגע באמצעות מפה.

בנוסף, כל דיווח שמגיע למוקד ראוי היה שיוצג במפה, כולל תחזית לטיפול (מי צפוי להגיע/איזה טיפול צפוי/מתי) ואופן הטיפול בפנייה.

זה מידע חיוני גם בעבור צרכי התכנון של העירייה עצמה והיא יכולה לנתח איפה יש סוגים שונים של תלונות לצורך זיהוי צרכים של התושבים וניתוח מאפיינים של אזורים שונים.

להציל את הדולפינריום - התייחסות נוספת

2011-02-15T14:23:00.000-08:00

דניאל כותב מדוע ואיך לדעתו אפשר לייצר רצף אורבני משמעותי בין טיילת ת"א וגן צ'ארלס קלור, מבלי להרוס את הדולפינריום שנחשב על-ידי רבים לפיל לבן נוסף ופרויקט מגלומני והרסני.

האופציה של הרס ובניה מחדש היא "האופציה הקלה". יפה לראות את ההשקעה של דניאל במחשבה על שיפור הקיים וניצול יתרונותיו. בדיוק כפי שהסביר, מגרשי החניה הענקיים והמרחבים הפתוחים הגדולים של גן צ'ארלס קלור הם שמייצרים את התחושה של שממה אורבנית ומבנה הדולפינריום יכול לשמש כמוקד פעילות המזין את זו המתרחשת בגן צ'ארלס קלור ובמפגש שיכול להיות מעניין בינו לבין המרחב העירוני המבונה יותר מצפון.

ממחר: אסור למשאיות לנוע בבוקר באיילון

2011-02-12T01:16:00.000-08:00

ממחר: אסור למשאיות לנוע בבוקר באיילון

במסגרת פיילוט של משרד התחבורה תיאסר התנועה של משאיות בין 6:30 ל-9:30. 'הגודש בכבישים יופחת ויצומצם זיהום האוויר'.

כך פורסם ב- NRG ולכן הגבתי:

בוז.
תנועת המשאיות מתחרה בזו של הרכב הפרטי. המשאיות מבצעות עבודה ותורמות לכלכלה יותר מאשר כל נהג רכב פרטי שיהיה לו מעכשיו קצת יותר קל להגיע לעבודה ברכבו, לשרוף עוד דלק ולייצר מזהמים ולבסוף גם לתפוס עוד מקום חנייה במשך שעות העבודה.

ברק הגיב:
אני נאלץ לחלוק עליך, לפקקים יש אפקט מצטבר, משיאות מאטות מכוניות שבתורן מאטות משאיות אחרות. מבחינה הנדסית הפילוט הזה הגיוני לחלוטין.

הגבתי:

הי ברק, תודה על ההתייחסות אך אינני מבין.
ברור כבסופו של דבר כולם נתקעים. השאלה היא "מי צריך להתקע?".
אני הייתי מציע לאמץ את גישתה של ג'יין ג'ייקובס ל"כרסום" המרחב של הרכב הפרטי שהוא האויב של החיים העירוניים. לדעתי כדאי אפילו להכין מסלולי תחבורה ייעודיים לרכבים מסחריים בעבודה כגון משאיות.
בזמנו התייחסתי לכך כאן וכאן.
אני מניח שלא הבנתי אותך אז אשמח להסבר מפורט יותר.

מחכה לשמוע יותר.

מחסור באכיפת חניה בתחנות אוטובוס

2011-02-07T21:49:00.001-08:00

מעצבן שאנשים מרשים לעצמם הכל. עצירה בתחנת אוטובוס "רק שניה" בשביל להקפיץ את הילד לגן. ושהקשישים יתאמצו וירדו לכביש כדי להתאמץ לעלות לאוטובוס.

מרכז המידע הארצי של התחבורה הציבורית

2011-02-03T08:55:00.000-08:00

ועכשיו פרסום חוצות ובעיתונים של פורטל המידע הארצי לתחבורה הציבורית.

אפשר להעלות גם משוב על השירות ישירות למשרד התחבורה. קו "שכח" אתכם בתחנה? הנהג לא עצר קרוב לשפה והייתם צריכים לצאת לכביש? נהגי רכב פרטי נכנסים למסלול התחבורה הציבורית? כנסו והגיבו! אפשר גם להחמיא :)

ובקרוב הפעימה השנייה של הרה-ארגון בגוש המרכזי של מטרופולין ת"א.

ArchiBlender ארכיבלנדר: ארכיבלנדר יוצאים לשטח - פעילות עץ המשאלות

2010-12-08T11:53:00.000-08:00

בשבת הקרובה (אם לא ירד המון גשם) מקווה להשתתף בפעילות של קבוצת שטח חדשה. המטרה, פעילות במרחב הציבורי, בהשתתפות קהל. יהיה שמח וכולם מוזמנים להצטרף!

מתרגש לקראת היציאה לשטח.

פרטים נוספים ב - ArchiBlender ארכיבלנדר: ארכיבלנדר יוצאים לשטח - פעילות עץ המשאלות.

תכנון ופליטות גזי חממה בערי ישראל

2010-11-18T14:20:00.001-08:00

עידן שלח אליי לינק לכתבה של אביב לביא שמעדכן על דו”ח היקף פליטות גזי החממה בערים בישראל (תודה). בכתבה מצויינת העיר ת”א כעיר בעלת שיעור הפליטות הגדול ביותר לתושב. בכתבה מצויין כמובן כי התוצאות אינן מעידות בהכרח על כך שתושבי ת”א חיים באופן פחות ידידותי לסביבה ויש לציין כי יותר מכך, כי אין קשר בין כמות הפליטות לתושב לבין כמות הפליטות שמייצר תושב של עיר כלשהי בראייה אזורית.

העולם עובר תהליך של עיור (מעבר של אוכלוסיה מהאזורים הכפריים לעירוניים). עם זאת, גם הבעלות על רכב פרטי הולכת ועולה והשימוש בתחבורה ציבורית הולכת ויורדת.

תהליכי השינוי בבסיס הכלכלי של הערים והמדינות, מחקלאות לתעשייה, למסחר ושירותים מביאים עימם שינויים בדפוסי הפעילות העירונית ודפוסי שימושי הקרקע העירוניים.מודל ההתפתחות המטרופולינית (Berg 1987, 1989) מבוסס על “גל צמיחה מטרופולינית” ההולך ומתפשט מהמרכז לשוליים. מודל זה מתאר 4 שלבים עיקריים – עיור, פרבור, פיצול עירוני ועיור מחדש.

בבחינה של השינוי בדפוסי שימושי הקרקע במטרופולין ת”א נמצא כי לאורך השנים הגידול באוכלוסיית המטרופולין נדד מחלקה הפנימי (הגלעין) אל הטבעות הפנימית (שנות ה- 70’), התיכונה (בשנות ה- 80’) והחיצונית (בשנות ה- 90’) לפי סדר זה במעיין “גל צמיחה”. אם כך, ניתן לסכם כי שימושי הקרקע למגורים במטרופולין התפזרו. לאופי הפיתוח (דפוסי היישוב ואינטנסיביות הבנייה – רוויה או בלתי-רוויה) השלכה ניכרת על יעילות מערכות התשתית ובהן מערכות התחבורה הציבוריות. בין השאר נגזרת מכך מדיניות הפיתוח של ערים קומפקטיות.

שינויים מסוג זה ניכרים גם בענפי התעסוקה השונים. התעשייה המסורתית ושימושים הצורכים שטחי קרקע נרחבים (בעלי עתירות שטח) עברו תהליך דומה של ביזור. התעשייה המסורתית נפוצה אף מעבר לשולי הטבעת החיצונית בעוד והתעשייה עתירת הידע נפוצה מהמרכז לטבעת הפנימית ואף לטבעת התיכונה. השירותים העיסקיים והפיננסיים הולכים ומתרכזים בגלעין המטרופולין ובמרכז העסקים הראשי שלו על גבול הטבעת הפנימית.

דפוסי פיתוח אלו מביאים בין השאר לגידול בתופעת היוממות בדפוס רדיאלי מהחוץ כלפי פנים ולהפך. מצאי תשתיות התחבורה ומערכות הסעת ההמונים תלוי באופי הפיתוח כפי שתואר לעיל ובמידה ואיננו רווי דיו מייצר אי יעילות וחוסר כדאיות בהפעלת מערכות תחבורה ציבורית.

עקרון של פיתוח מוקדי תעסוקה נוספים (נקרא לו בשם “עיקרון הפיתוח ההדדי” או “המאזן”) עשוי לפזר את יעדי היוממות ולהגדיל את יעילות מערכות הסעת ההמונים הן אל ומהמרכז והן בין מוקדי התעסוקה הנוספים.

כשהתחלתי לכתוב רציתי להעלות ביקורת מסויימת על הכתבה ולהעלות שאלה שאינני יודע האם הדו”ח העמיק בה. הביקורת שמתייחסת להיבטי צדק סביבתי - לא רק היכן פולטים אלא גם מי פולט ומהיכן הוא מגיע (ועל חשבון מי). האם ייתכן כי דווקא היוממים ודיירי הפרברים (לאו דווקא הבלתי רוויים) אחראים לייצור של יותר גזי חממה לנפש?

תזכורת – לפני כשנה פורסם דו”ח מקינזי אשר קבע כי ניתן להפחית כ- 2/3 מסך פליטות גזי החממה באמצעות שימוש באמצעים טכניים (שימוש באנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשים ו/או נקיים יותר, שיפורים בטכנולוגיית ההנעה, בשיפור צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל ובמערכות בקרה מתקדמות, בנייה ירוקה). הדו”ח קבע כי שינויים התנהגותיים (כגון חסכון, הגדלת היצע התחבורה הציבורית, גידול בשימוש באופניים והפחתה של צריכת בשר) עשויים לתרום רק כ- 8% נוספים. בתגובה אדם טבע ודין פרסמה דו”ח מטעמה בשם "התחזית בידיים שלנו" הנוגע בחשיבות בהשקעה במערכות תחבורה ציבוריות, בתשתיות הסעת המונים כחלק ממכלול האסטרטגיה להפחתת פליטות גזי חממה. ובהקשר זה, כדאי לקרוא את המאמר בנושא "ההתחממות הגלובלית והעיר: אתגרים והזדמנויות" ולעיין באתר ICLEI ובעקרונות מלבורן לפיתוח ערים מקיימות.

למה משאיות זה טוב ליהודים?

2010-10-26T13:18:00.001-07:00

כבר לפני כשבועיים סטלה מהפורום הירוק שלחה סיכום מצויין מכנס יום תחבורה ציבורית 2010 שארגן אירגון “תחבורה היום ומחר”. לצערי לא יכולתי להשתתף השנה. אולי בשנה הבאה.

רציתי להעלות נושא לדיון שאותו העליתי בזמנו באחד המפגשים של הפורום הירוק בנושא תחבורה במסגרת פעילותי בעמותת ”אורבניקה – התעוררות עירונית”.

נושא המשאיות. נושא זה הוא רגיש ויש לתת לו תשומת לב ראויה.

למשאיות תפקיד חשוב מאוד בחיי העיר - הן מעבירות סחורות ומספקות שירותים רבים והן לרוב יעילות בהרבה מרכב פרטי גם באופן ההתניידות שלהן (עמידה = כסף למפעילים) וגם ב"עבודה" שהן מבצעות (כמות הסחורה - באותו האופן שבו אוטובוס יעיל יותר מאשר רכב פרטי בהעברת אנשים).

חשוב לעשות אבחנה בין סוגי "משאיות" ואף לעודד פעילות של רכבים מסחריים ב"עבודה" שכרוכה באספקת שירותים והובלות. דבר זה בא דבר ראשון על חשבון הרכב הפרטי ופוגע בו.

את תנועת המשאיות יש להגביל (או לעודד) באופן סלקטיבי. חשוב לבצע אבחנה בין אזורים שונים בעיר. באזורי מסחר ותעסוקה למשל ואולי אף באזורי מגורים, יש לעודדן.

אנסה לצטט "בדילוגים" מתוך הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" של ג'יין ג'ייקובס בגרסה העברית בהוצאת בבל 2008:

ברגע שאנחנו מבינים שהנקודה היא לא שחיקת השימוש במכוניות בתוך הערים אלא... באמצעות הערים, רבות מן הטקטיקות [לשחיקת השימוש] מתבהרות מיד. הטקטיקות הולמות כאשר הן מאפשרות שימושים עירוניים נחוצים ורצויים אחרים המתחרים עם צורכי התנועה של המכוניות.

על השחיקה... להתבצע בסלקטיביות מסוימת.

משאיות ואוטובוסים הם עצמם ביטוי חשוב לאינטנסיביות של העיר ולריכוזה.

(פירוט טקטיקות טובות בעמ' 438).

משאיות חיוניות לערים. הן מספקות שירות. הן מספקות עבודה. כיום יש לנו... טקטיקת תחבורה סלקטיבית שמתירה שימוש של משאיות רק בקומץ של רחובות עירוניים.

המדיניות מתקבלת על הדעת בכמה רחובות, אך אם נוקטים באסטרטגיה של שחיקת השימוש במכוניות אפשר להשתמש באותה טקטיקה בהיפוך ברחובות אחרים. ברחובות צרים ופקוקים, כשנאלצים להכריע אילו כלי רכב ייסעו בהם, מומלץ להעדיף משאיות, ולהרשות את כניסתם של כלי רכב אחרים רק כשהם מבצעים פריקה וטעינה (של נוסעים). בה בעת הנתיבים המהירים בכבישים רב-מסלוליים או ברחובות רחבים יוקצו לתנועת משאיות בלבד.

המשאיות, שיזכו להעדפה על ידי השחיקה הסלקטיבית, יעברו תהליך של ברירה טבעית. חלק הארי... ייסעו בעורקי התחבורה המהירים. רחובות צרים או רחובות פקוקים ישמשו בעיקר לפריקה וטעינה.

סלקטיביות חייבת אמנם להיות חלק מאסטרטגיה מוצלחת של שחיקה בכל מקום שהתחרות בין כלי הרכב מצדיקה אותה, אך היא כשלעצמה מסתכנת במעט מאוד. יש בה טעם רק כחלק מאסטרטגיה רחבה של צמצום מספרם המוחלט של כלי הרכב בערים.

(כדאי לקרוא גם בהמשך)

מקווה שזה משמש כחומר למחשבה.

באיחור כרגיל, אבל משרד התחבורה מתחיל לתפקד!

2010-08-26T13:05:00.001-07:00

סוף סוף, כמה זמן חיכינו במגמה ובכלל למשרד התחבורה שייקח אחריות ויעמוד בהתחייבות שלו להקים מאגר מידע משולב של מפעילי התחבורה הציבורית בישראל.
כבר כתבתי על זה פוסט ב- 2008 והנושא הועלה עוד הרבה לפני-כן בעשרות פגישות מגמה ירוקה בהן השתתפתי מאז 2004!!!!
אז זהו – זה קרה! אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שאמור גם להשתדרג בעתיד ולספק שירותים נוספים. טוב יעשה משרד התחבורה אם יוסיף גאג’טים וקודים לשתילה באתרים בכדי להגדיל את השימוש במאגר המידע ובכדי לספק שירות טוב יותר בעבורו.
אגב, גילוי נאות, אני עובד במשרד שקשור להקמת המאגר – אך אין לי קשר ישיר לפרויקט הספציפי.
אתם מוזמנים להפיץ – ועכשיו קישור מפורט ופשוט: http://bus.gov.il

72 Hour Urban Action | Trailer

2010-07-30T03:53:00.000-07:00

טריילר לביאנלה - קונספט מגניב לתחרות.

הולך להיות מעניין.

סיור להכרת ציפורי השכונה – סיור שלישי!

2010-06-09T14:21:00.000-07:00

סרטון הטלוויזיה החברתית על דיור בר-השגה בישראל

2010-05-17T12:23:00.000-07:00

סיורים להכרת טבע עירוני - אלו שהיו ואלו שמתוכננים...

2010-04-26T10:30:00.000-07:00

בעקבות הסיור המוצלח שהתקיים לפני כשבוע, התקיים סיור נוסף בשכונה להכרת פרחי הבר והצמחייה הטבעית העונתית בשטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה שאינם מרוססים. לא נכחתי בסיור הפעם, אך בעדכון שקיבלתי מגלית סמואל (מובילת פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו) עולה שגם לסיור זה הגיעו מתעניינים רבים - בסביבות ה- 20! הסיור כלל הפעם הדרכה של טל לבנוני (דוקטורנטית בפקולטה למדעי-החיים באוניברסיטת תל-אביב) והיה בתשלום (סמלי ביותר) לכיסוי הוצאות ההדרכה המקצועית. כיף לראות את הפעילות של הפורום להגברת המודעות וההכרות עם מה שיש לנו פה מתחת לאף.

ובעקבות זאת, היום ראיתי ששפכו במקום חומרי בניה - לפיתוח גן הילדים למיטב הבנתי. במזל הפעילות זוהתה על-ידי הפורום שפנה לקבלנים והסביר להם על אילו חלקים יש לשמור. הם כמובן שיתפו פעולה מתוך רצון טוב. למרות זאת, חבל שאין תיאום בין גורמי העירייה. הפורום אמנם בקשר עם אגף שיפור פני העיר (וגם כמה אחרים) אך במסגרת מתן ההיתר לעבודות (לא ברור אם הן תואמו בכלל עם אגף שפ"ע) היה צורך להביא אותן גם לידיעת הפורום היות וזהו אחד השטחים הרגישים אשר לגבם קיימים הסכמים עם העירייה לגבי אי-ריסוס וכיסוח בשל ערכי הטבע העירוני הקיימים בו.

לבסוף, ביום שבת ה- 1.5 יתקיים סיור נוסף - והפעם להכרת וליקוט מגוון צמחי בר למאכל. להלן הודעה בעניין:

ביום שבת, 1.5.10, בשעה 9:45 בבוקר נקיים סיור להכרת וליקוט מגוון צמחי-הבר למאכל בשטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה, רגע לפני שהצמחייה העונתית תתייבש ותכוסח. מדריך הסיור יהיה אורי מאיר-צ'יזיק, איש מרתק ורב פעלים – היסטוריון של המזון והתזונה, יועץ תזונתי, שף ומנחה סיורי ליקוט בכל רחבי הארץ. בסיומו של הסיור נכין סלט טרי ועשיר מעשבי-הבר שליקטנו.

משך הסיור המשוער: כשעתיים.

נא הגיעו בנעליים סגורות ונוחות. רצוי להצטייד בכובע ובשתייה.

ההשתתפות בסיור בתשלום של 15 ש"ח למבוגר ו-30 ש"ח למשפחה (הורה/ שני הורים + ילדים)

נפגשים ביום שבת, 1.5.10 (אחד במאי) בשעה 9:45 בדיוק ברח' ברודצקי 36, פינת שדרות אבנר (ליד מעונות הסטודנטים וקיוסק "טייסטו", מול המרכז המסחרי הישן).

לפרטים נוספים: galitsml@netvision.net.il פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו

וביום שבת ה- 15.5 יתקיים סיור נוסף - והפעם להכרת אוכלוסיית הציפורים העשירה של שכונת רמת-אביב הירוקה. להלן הודעה בעניין:

ביום שבת, 1.5.10 בשעה 8:30 בבוקר יתקיים סיור טבע עירוני להכרת אוכלוסיית הציפורים העשירה והמגוונת בשכונת רמת-אביב הירוקה, בהנחיית איתי ברגר, מאסטרנט מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.השכונה מהווה "גן-עדן" לציפורים בשל ריבוי החורשות, השיחים והצמחייה הטבעית וניתן למצוא בה, על רקע זה, מגוון עשיר של ציפורים, ובכלל זה ציפורים נדירות שעוברות בשכונה במהלך עונת הנדידה, המתרחשת בימים אלה.

הסיור מאורגן על-ידי "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו", כחלק מסדרת סיורים להכרת ערכי הטבע העירוני הייחודיים של שכונת רמת-אביב. במסגרת הסיור, נכיר את מגוון מיני הציפורים בשכונה ונצפה בהן, בין היתר, באמצעות טלסקופ. בואו לגלות יחד איתנו את עולמן המרתק של הציפורים שמנעימות את אוזנינו בשירתן היפהפיה ותורמות לאופי הכפרי והטבעי של רמת-אביב הירוקה.

משך הסיור: כשעתיים.

רצוי להצטייד בכובע ובשתייה. בעלי המשקפות שבינינו, מוזמנים להביאן.

ההשתתפות בסיור בתשלום סמלי של 10 ש"ח למבוגר ו-5 ש"ח לילד.

נפגשים בשעה 8:30 ברח' כפר-יונה 13 (השביל שליד המרכז המסחרי הקטן, שמוביל לחורשה)

לפרטים נוספים: galitsml@netvision.net.il פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו

מיפוי שבילי אופניים נוסף - הפעם על-ידי מגמה ירוקה

2010-04-15T10:06:00.000-07:00

שוב יש דיווחים על סקר שבילי אופניים. הפעם מבצע אותו תא רחובות של מגמה ירוקה.

למרות היופי של היוזמה, לי לא ברור מדוע העירייה מסתמכת על סטודנטים-מתנדבים בנושא. גם עיריית ת"א-יפו עשתה דבר דומה בשיתוף הפעולה שלה עם תל-אביב בשביל אופניים. למרות שאפשר לשער שהפעילים הם בעלי רקע שמאפשר להם לבצע את הסקר הנדרש בשל העובדה שזה חלק מתחום העניין שלהם, מעניין אם הם קיבלו הנחייה מסודרת מהעירייה לגבי מטרות הסקר והדברים שעליהם לסקור.

מילת סיכום - שאפו לפעילי מגמה ירוקה שהקדישו מזמנם ומרצם לשיפור רשת שבילי האופניים בעיר. עכשיו נשאר רק לבחון כיצד הפרויקט יתקדם וישתלב עם תכנית המתאר העירונית שנמצאת כיום בהכנה.

מפגש שיתוף ציבור בתכנית העיצוב לחוף המרכזי בת"א-יפו

2010-04-11T07:52:00.000-07:00

ביום ד' יתקיים מפגש שיתוף הציבור בתכנית העיצוב לחוף המרכזי (דולפינריום-גורדון) של העיר. למה הדגשתי אתם שואלים? בגלל שמדובר בתכנית עיצוב שלמרות שיש לה השפעה מהותית לגבי איך חוף הים שלנו ייראה בשנים הבאות, היא איננה כוללת את המרכיבים של המעטפת - כלומר, זכויות הבניה והגדרת ייעודי הקרקע בשטח התכנית.

הגדרות אלו ניתנו במסגרת תכנית תא/3484 שאושרה באפריל 2009. תכנית זו בעצם "שיחקה" עם היקפי הבנייה שניתנו במסגרת תמ"א 13/ 4 (תכנית המתאר הארצית לחופי מחוז ת"א) ובעיקרה העבירה מהזכויות שניתנו בה לחופי ת"א הצפוניים אל החוף המרכזי. בהקשר זה אגב עולות השאלות - מה בדבר הפיתוח העתידי של חופים אלו? מדוע ניתן היה להפחית מהקיבולת שהוקצתה להם במסגרת התמ"א וכיצד יובטח הפיתוח העתידי שלהם בטווח הרחוק?

חשוב לציין כי לפי תקנון התכנית שאושרה תנאי להיתר בניה הוא אישור תכנית עיצוב ופיתוח אדריכלי (שבה מדובר ובהערת אגב אוסיף כי לציבור אין בה מעמד לפי חוק - ראו ספרן של פרופ' רחל אלתרמן ושרה גזית-ויצמן). תכנית זו תאושר ע"י מהנדס העיר ומתכננת המחוז בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. כמו-כן, התכנית תדרש לאישור הולחו"ף (הועדה לשמירת הסביבה החופית) שהיא מוסד תכנון ארצי שמטרתו לאשר ולפקח על התכנון בסביבה החופית.

חשוב לציין כי לדעתי ראוי שמי שיגיע למפגש שיתוף הציבור, יעבור קודם על התכנית המאושרת ויבין מה אמור להכלל במסגרת תכנית העיצוב והבינוי, מה המנדט שלה ומה מחוצה לו. למשל, תכנית העיצוב אמורה לכלול לפי הוראות תכנית המתאר המאושרת גם הוראות מחייבות בדבר מיקום והיקפי פריסת ריהוט וציוד של בתי האוכל, פתרונות נגישות לבעלי מוגבלויות, גישה חופשית לחוף ישירות מהטיילת, השגת הבינוי מזרחה ככל שניתן להבטחת רצועת חוף רחבה וסימון מבנים להריסה.

אשמח להתעדכן איך היה!

גינת קהילה ומי בא? וגם... סיור טבע עירוני בשכונה - לגלות את הטבע כל כך קרוב!

2010-04-10T05:43:00.000-07:00

התקבלה החלטה! השטח שהוקצה לגינה הקהילתית ברמת אביב הוא השטח של גן אבנר, בצמוד לרחוב ברודצקי בחלק הרחוק ביותר ממעונות הסטודנטים (מסומן באדום).

ההחלטה התקבלה בסופו של תהליך ארוך שכלל:

סיעור מוחות של תושבים לגבי שטחים אפשריים
הגדרת קריטריונים של התאמה לגינון, לפעילות בגינה, השפעה על סביבת המיקום, השפעת הסביבה על הפעילות בגינה ועוד.
סיור משותף עם נציגת העירייה בשטחים והערכתם
תליית שלטים לצורך קבלת התייחסויות

אז... מה קורה עכשיו? מה השלב הבא שצריך לדעתכם לעשות? אולי להפגש ולדבר על איכויות השטח והפעילויות הרצויות לנו? אפרופו איכויות השטח...

אתמול התקיים סיור להכרת טבע עירוני בשכונה. את הסיור הובילה גלית סמואל מפורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו והשתתפו בו גם תושבי שכונות אחרות ופעילים בפורום הירוק בת"א-יפו.

הגיעו משתתפים רבים שנהנו לגלות את מגוון הצמחים המופלא שגדל בר בשטחים הבלתי מרוססים בשכונה (לפי סקר ראשוני של בוטנאי שתרם מזמנו לפעילות הפורום כ- 80 מינים שונים!). נדהמנו גם לגלות כמה מהם יכולים לשמש למאכל כגון החוביזה (חלמית על סוגיה), התודרה הסייגית, מרור הגינות, סרפד וגדילן מצוי... וגם להבין את החשיבות הרבה של הצמחייה העונתית הבלתי פורחת! מצורף קישור לרשימת הצמחים שהוזכרו בסיור.

מסתבר שקיים הסכם בין הפורום לאגף לשיפור פני העיר (שפ"ע) לפיו 3 שטחים ציבוריים נשארים בלתי מרוססים ולא עוברים כיסוח. שטחים אלו כוללים את חורשת רידינג, גן אבנר וחורשת כפר יונה (מסומנים באדום). כמו שאתם בוודאי יודעים לאור עובדה זו, ניתן לראות בשטחים אלו פרחי בר רבים ובהם למשל הפרגים המדהימים שמקשטים אותם בימים אלו.

במסגרת הסיור נשאלה השאלה - מה אנחנו יכולים לעשות בכדי לתרום לשמירה על צמחיית הבר שגדלה בשכונה ומשמשת בית גידול חשוב למיני בעלי חיים שונים וכמקור לאספקת שירותים טבעיים לאדם (האבקה, מזון, ספיחת מזהמים, ועוד)? אני בכל אופן, מתכוון לשלוח מכתב אל גורמים בעירייה לצורך יידוע שלהם לגבי הסיור וההנאה ששאבתי מלגלות את הטבע - כל כך קרוב! השתתפתם? התרשמתם?? - כתבו גם אתם לנבחרי הציבור ולבעלי התפקיד בעירייה!

אפרופו טבע עירוני... היום ראיתי קיפוד קטן מאחורי הארטגלס 5א בשיחים.

פתוח בשבת - ירושלים

2010-03-28T09:32:00.000-07:00

ערן שלח אליי רשימה של כל המקומות הפתוחים בערבי שישי וצהרי שבת בירושלים, בנוסף לאלו הפתוחים 24 שעות. אז מי אמר שאין חיים בירושלים? מתגעגע!
Open Jerusalem March 2010 פתוח בשבת בירושלים מרץ

מיפוי גינות קהילה בישראל

2010-03-19T13:03:00.000-07:00

פרויקט מיפוי של גינות קהילה בישראל שעשיתי.

כמובן שאתם מוזמנים להגיב, להעיר הערות לצורך תיקונים וסתם לתת פידבק חיובי :)

דיווח ממפגש ארגונים בנושא דיור, תכנית המתאר... ועדיין עיכובים בגינה

2010-03-16T07:58:00.000-07:00

נתחיל מיום ג' האחרון, ה- 9.3, שבו התקיים מפגש ארגונים לשינוי חברתי העוסקים בתחום הדיור. הכנס, שאורגן על-ידי המעבדה לתכנון עם קהילה, המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, הקרן החדשה לישראל וקרן פורד, היתה הזדמנות נהדרת לקפוץ לירושלים שאני כל-כך אוהב.

בכנס התעדכנו בסיור המשלחת לארה"ב ללימוד הנושא של דיור בר השגה (שנקרא לעיתים גם דיור בהישג יד), שמענו על ממצאי המחקר למיפוי הארגונים העוסקים בתחום הדיור שערכו ד"ר אמילי סילברמן וחגית נעלי-יוסף והתחלקנו לקבוצות עבודה שדנו בנושאים שונים. במסגרת הכנס הוצג הסרט הבא של התנועה לחיים בכבוד (האתר עדיין בבנייה) שממחיש עד כמה נושא הבטחת הדיור רלוונטי לצערנו בארצנו:

בקבוצות העבודה התברר לי עד כמה הארגונים השונים, ארגוני השטח והארגונים הארציים יכולים לשתף פעולה. יצא לנו קצת לחשוב על החסמים והזרזים שיכולים לסייע לעבודה המשותפת בנושא.

דבר נוסף שעליו אני עדיין ממשיך לחשוב - דיור בהישג יד (דב"י) במסגרת פיתוח מוכוון תחבורה ציבורית (Transit Oriented Development). בחו"ל כבר הבינו מזמן שישנה חשיבות לאספקת דיור מגוון שיאפשר למגוון אוכלוסיות שונות לגור בסמיכות. הדרך למנוע גיטאות הוא לערבב אנשים מהכנסות שונות. לא רק המגוון חשוב אלא גם הצורך בפיתוח פרוייקטים המשלבים דיור בהישג יד דווקא בסמיכות למוקדי תחבורה ציבורית. הם גם אלו המשתמשים העיקריים והראשונים בה. התמריץ הכלכלי של ערכי הנדל"ן הגבוהים בשל הנגישות המוגברת מאפשרת את הרגולציה שתחייב את היזמים לספק דב"י. מעבר לעירוב שימושים אני חושב שזהו אחד המפתחות המשמעותיים להצלחת הערים.

אגב, משהו קטנטן ומעורר מחשבה - בכנס דובר על כך שמשקי בית שיותר מ- 30% מההכנסה שלהם מוקצית לדיור, צפויים לרדת אל מתחת לקו העוני. איפה זה מעמיד אתכם?! אני קצת נלחצתי!

מחר ב- 9:00 תתחיל ההצגה של תכנית המתאר של ת"א-יפו לחברי הועדה המקומית. לפי סדר היום של הועדה, הדיון הנוכחי הוא אחד מלפחות 4-6 דיונים, ממרץ ועד יולי, שבהם תוצג התכנית ויתקבלו הערות. הדיונים נועדו בכדי שהועדה תוכל לגבש את עמדתה ולהחליט על החלופה הנבחרת. מוצע כי הועדה המקומית תחליט על הפקדת התכנית. בנוסף מוזכר כי במקביל צפוי להמשך תהליך שיתוף הציבור והצגת החלופה הנבחרת לבעלי העניין שלקחו חלק בתהליך. מצורף דו"ח 4.1 של תוכנית המתאר, המסכם את סדנאות שיתוף הציבור בשלב הערכת החלופות.

בעניין מקומי יותר - הגינה הקהילתית ברמת אביב. תקציר ההתפתחויות האחרונות - נפגשנו בשני ימי השישי האחרונים.

לאחר שעיריית ת"א-יפו חזרה בה מהקצאת השטח לגינה נוכח הפנייה אליהם בגין פגיעה בטבע העירוני, הועברו מיילים בעניין והועלו מספר אפשרויות למקומות חלופיים לגינה והתקיים סיור שבסופו נבחר גן אבנר.

קבענו להפגש בו ובתחילת המפגש כבר חיכו מספר שכנים הגרים בסמוך לגן אבנר והביעו את הסתייגותם הנחרצת. לא היה ברור כל כך מהן הטענות שלהם והם לא היו כל כך פתוחים לשיחה כלשהי בנושא. מה שכן הצלחתי להבין הוא שהם פגועים מהתנהלות העירייה מולם באופן כללי (ולאו דווקא בעניין הגינה) וכן החשש שלהם מהרעש שעשוי להיווצר כתוצאה מהפעילות בגינה. בסוף המפגש קבענו שתגובש רשימה של מקומות אפשריים להקמת הגינה והפעילים ינסו להעריך את התאמתם לשמש כגינה. לקראת המפגש הבא הוכנו רשימה של מקומות וכן קריטריונים לבחינה שבהכנתם השתתפו הפעילים וכן פעילי ההתארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל.

במפגש השני שהתקיים ביום ו' האחרון, הסתובבנו בשטחים שהועלו והערכנו אותם לפי הקריטריונים. נבחרו 3 השטחים המתאימים ביותר לפי סדר עדיפויות של גן אבנר (רחוק ככל האפשר מבתי התושבים וסמוך לרח' ברודצקי), השטח סביב הגן ברח' קרני, השטח המקורי שהוקצה לנו ע"י העירייה. כמו-כן סיכמנו כי ייתלו בשטחים שלטים המזמינים להצטרף לפעילות ולהתייחס לחלופות. בקרוב יועבר סדר העדיפויות שלנו לשטחים אל העירייה לטובת הקצאת שטח לפעילות.

בנימה אישית-מקומית, אני קצת מיואש מאנשי השכונה שמביעים את התנגדותם בלי להשאיר מקום לשיג ושיח. כנראה שפה NIMBY זה שם המשחק. איזה מזל לנו כפעילים, שיש גוף שאחראי לניהול השטחים הציבוריים שאמור להקצות את השטח שקוראים לו עיריית ת"א-יפו.

כנס "העתיד הולך ברגל" - שריינו מקומות...

2010-03-07T11:25:00.001-08:00

מיני-דרמה לקראת הקמת גינת הקהילה... ושאר ירקות

2010-03-02T09:54:00.000-08:00

הדיונים שנפתחו בדוא"ל בין החברים שמעוניינים בגינת הקהילה הפכו למעניינים ומשמעותיים. אתאר את מהלך המאורעות בקיצור.

פעילים בשכונה החליטו שהם מעוניינים בהקמת גינת קהילה. הפעילים התגבשו בכמה קבוצות שנפגשו להן יחדיו: במסגרת פעילות שכונתית בנושא הנוכחות החרדית בשכונה, במסגרת פעילות הורים של תלמידי בית הספר אילנות, במסגרת פעילות בפורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו [להלן: הפורום].
תואם שטח עם עיריית ת"א-יפו מטעם אחת הקבוצות בסמוך לבית הספר - השטח הוא חורשה זמנית המיועדת למבני ציבור (חלק משטח בית הספר). בשטח עצי נוי וכן קיימים בו וסביבו עצים ושיחים רבים. השטח הוא שטח שבשנים חולפות (למעט בשנה שעברה) לא רוסס במסגרת הסכם בין עיריית ת"א-יפו והפורום.
התקיימה פגישת הכרות ותיאום ציפויות בשטח שנבחר לגינה ובה עלו ציפיות שונות מהגינה ובהן: גינון לצורך הפקת מזון, תראפיה אישית באמצעות הגינון, הזדמנות ליצירת וחיזוק הקהילה, חינוך לקיימות וחיזוק הקשר אדם-סביבה, שמירה ופיתוח הטבע העירוני.
הועלתה שאלה לגבי השיקולים שנשקלו בעת החשיבה לגבי שטח מתאים להקמת הגינה. השאלה הועלתה בהיבט של התייחסות לערכי הטבע העירוני שקיים במקום. גלית סמואל מהפורום שלחה תמונות של פריחה צהובה (סביונים) יפיפיה במקום:
התקיים סיור לצורך בחירה בשטח חלופי לאור הבקשה. שטח חלופי אחד תואר בפוסט קודם. למיטב הבנתי נבחר שטח חלופי בגן אבנר, מצידו השני של בית הספר.

בדיונים עלו שאלות והובעו התייחסויות שונות. להלן לקט קצרצר מבלי להזכיר שמות היות וזה איננו רלוונטי והיות והטיעונים כולם לגיטימיים:

"השטח שמיועד להקמת הגינה הינו בעל מאפיינים ייחודיים של טבע עירוני: מדובר בשטח פתוח, מעין שדה, שמתכסה במרבדי פריחה צהובה יפהפיה כבר מראשית החורף ועד לחודשי האביב ומושך אליו מגוון ציפורים, פרפרים וחרקים. מדובר באחד השטחים הפתוחים האחרונים בשכונה שמתקיימת בו פריחה טבעית, רציפה ומרהיבה, שמעניקה נוי, יופי ותחושה של טבע בתוך המרקם הבנוי של השכונה"
"לשטח המקורי... יש את היתרון האדיר של השכנות לבית הספר. היתרון הזה נותן סיכוי הרבה יותר גדול לגינה להצליח, גם מבחינה חקלאית-גינונית ובעיקר מבחינה קהילתית. הזמינות והקלות של ללכת לעבוד קצת בגינה עם הילדים אחרי בית ספר היו מגדילים בהרבה את השותפים בפועל"
"אכזבתי הקשה מכך שננטש הרעיון המקורי של הגינה הקהילתית בצמוד לשטח בית הספר, בשם הצלת הסביונים... שדות סביונים יש בתקופה זו של החורף כמעט בכל חצר של כל בית משותף בשכונה זו, רק חבל שבעוד חודשיים כל זה יהפוך לקוצים וקש"
"השטח הצמוד לבית ספר הוא אידיאלי דווקא בגלל מיקומו המרכזי... הזדמנות לחנך דור שלם של ילדים שמתחנכים בבית ספר אילנות במשך שבע שנים מחייהם, ונכונות של בית הספר לשתף את הילדים אפילו בשעות בית הספר... "
"אני לא רואה חשיבות רבה במיוחד בשימור דונם אחד של צמחיה פחות או יותר טבעית, כשבקרבת מקום... יש עוד דונמים רבים כאלה"
"מה ש... קיים בגבעה הזאת היא מעטפת מוגנת של שיחים ועצים שלא זוכים לגיזומים תכופים ובשל כך מאפשרים לחיות רבות להתקיים שם... הגינה הקהילתית היתה יכולה לשגשג שם מאוד ויכול להיות שהשטח היה מביא כל כך הרבה מבקרים ושותפים שבאיזשהו מקום היו באים על חשבון אותן חיות וצמחים"

מרתק נכון?! לדעתי זה רעיון טוב לחשוף את כל הפעילים לדיון וללבטים בהקשר לבחירת מיקום הגינה ויש לנו (ולעיריית ת"א-יפו) המון מה ללמוד מהתהליך. אני חושב שממש כדאי לעשות סיכום של הדברים, להשוות בין היתרונות והחסרונות של השטחים שנבחנו ולהפיק "מסמך הסכמות" שבו יוסבר מדוע דווקא שטח זה נבחר וישרת הן אותנו התושבים והן את העירייה. אני חושב שמסמך כזה יכול לסייע ולשמש כדוגמא במסגרת הנוהל שגובש ע"י עיריית ת"א-יפו לעבודה מול פעילי גינות קהילה.

מחר - סיור לאיתור שטח חלופי לגינת הקהילה ברמת אביב

2010-03-01T11:01:00.000-08:00

מחר ייערך סיור לאיתור שטח חלופי לגינת קהילה בשכונה עם נציגת העירייה שעוסקת בגינות הקהילה - לימור בייגל.
אנו נדרשים לאיתור שטח חדש בשל העלאת השאלה לגבי החלופות שנבחנו לבחירת השטח על-ידי פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו שציינו ושלחו תמונות מקסימות הממחישות את הפריחה הצהובה היפה במקום. הפורום פועל היום גם לשמירה על מתחמי השיחים בשכונה המשמשים כבית גידול לקיפודים וציפורי סבך.
אז מחר נפגשים בשעה 15:30 ברחוב קרני שבו אותר שטח ראשוני על-ידי נועם. מצורפת מצגת שהכנתי שמתארת את השטח עם תמונות שלו. השטח הוא שטח שמיועד למבני ציבור (חלק משטח גן הילדים הצמוד), מואר בשמש מלאה במשך רוב שעות היממה בחלקו הגדול כאשר ישנו גם חלק מוצל, כולל עצים קיימים ובהם עץ זית, מגודר עם שני שערי כניסה כאשר זה המאפשר כניסה ממזרח פרוץ.

הצעה לשטח גינת קהילה - רחוב קרני

עוד מצגות שהכנתי.

משם הסיור יתקדם לשטחים נוספים שכנראה הוצעו על-ידי גלית סמואל שמרכזת את הפורום. לצערי לא אוכל להצטרף אבל מחכה לשמוע איזה שטח נבחר.

אגב גינות קהילה, מצורף סרטון קצר שמספר את סיפורן של 3 גינות קהילה - בת"א, ביפו ובבת-ים:

מינים מקומיים - מינים פולשים

2010-02-26T12:46:00.000-08:00

לאחר המפגש עם חברי מועצת העיר בנושא שמירת השיחים והטבע העירוני בחורשת כפר יונה בשכונה, החלטתי לנסות ולתעד קצת מהטבע הקיים בשכונה. שיהיה, בתקווה שגם יישאר.

אז הנה, דררה (מתוך שתיים) על עץ האזדרכת בחצר הבית מנשנשת לה את הפירות (רעיל לא?!).

והנה דוכיפת X שתיים מקפצות על הדשא מול בית האבות משען מנסות לחמוק מהחתולים. הראשונה - מין פולש ואילו השניה - הציפור הלאומית.

מפגש ראשון בגינת הקהילה ברמת אביב

2010-02-23T11:12:00.000-08:00

ביום ו' האחרון נערכה הפגישה הראשונה של פעילים בשכונה במטרה להקים גינת קהילה. כבר דיווחתי על הפגישה המתוכננת כאן והיה כיף לפגוש שכנים טובים באמצע הדרך.

הפגישה היתה מעניינת ונכחו כ- 15 איש. לימור בייגל, רכזת גינות הקהילה מטעם עיריית ת"א-יפו הציגה את הנושא.

דיברנו קצת על שאיפות המשתתפים וכיצד הם רואים את הגינה והפעילות בה. שוחחנו על שיתוף הפעולה עם בית הספר וכן על פנייה נרחבת יותר לתושבים, בהמשך ולאחר תיאום עם השכנים הגובלים בשטח שהוקצה לנו מטעם העירייה.

כרגע הפגישה הבאה נקבעה ליום ו' הקרוב בשעה 12:00 בגינה. נוכח הגשם הצפוי, אנחנו בוחנים אפשרות להתארח בביה"ס או במתנ"ס בשכונה במקום. במסגרת הפגישה אנו צפויים לעבור בבתים השכנים ולספר להם על הגינה ולהזמין אותם להצטרף ולחלק פליירים במידה ולא יהיו אנשים בבית.

איזה כיף להתרגש איתכם!

תגובה לפוסט על דיור בר-השגה במגדלי אקירוב

2010-02-22T13:47:00.000-08:00

פרופ' דניאל גת נוקט בלשון קצת צינית בפוסט שלו על דיור בהישג יד בבלוג "הרחובות שלנו" של עמותת מרחב. היו לי כמה דברים להגיד בנושא:

"דניאל, האם דיור בהישג יד הוא ביטוי מגונה? מדוע בערים אחרות בעולם ישנה מדיניות לקידום דיור בר-השגה כחלק מפרויקטי פיתוח שונים?

זה עניין של הצורך באיזון וגם של מדיניות רווחה מסויימת התומכת בזכות לדיור וקורת גג בעבור אנשים.

לדעתי, ת"א-יפו חייבת להתמודד עם השאלה של דיור בהישג יד במטרה לשמור על תפקוד העיר.

חלק ניכר מהמועסקים בת"א-יפו הם נותני שירותים. כעיר עולם (מדרגה בינונית) יש צורך של מנהיגי העיר להתמודד עם הצורך באספקת דיור בעבור מספקי השירותים. האם הפתרון הוא באמצעות דיור בפריפריה בעבור נותני השירותים והגדלת היוממות כתוצאה מכך?

בנוסף, חלק מייצרני התרבות הם דווקא הדור הצעיר יחסית, שעדיין לא התבסס כלכלית ואיננו יכול לעיתים להרשות לעצמו דיור בת"א-יפו מבלי לשעבד עצמו כלכלית. האם העיר מעוניינת להדיר את רגלי הסטודנטים והזוגות הצעירים? ירושלים מתמודדת עם שאלות אלו בדיוק בימים אלו.

וגם עולה באמת השאלה האם ניתן להוריד את מחירי הדיור בת"א-יפו באמצעות תהליכי התחדשות ופיתוח משמעותיים. האם ציפוף עירוני בכלל יכול לענות על הגדלת היצע הדיור ולהביא להורדת מחירים או שהפיתוח פירושו פגיעה בשטחים הפתוחים המועטים שנשארו בסביבות העיר?

ועוד שאלה, אולי באמת עדיף לחזק את הערים האחרות בראייה לאומית? כמה חבל שהיום עדיין קיימות אלטרנטיבות רבות לדיור צמוד קרקע זולל שטח בפריפריה שעדיין לא מצליחות דיו להביא לפיזור האוכלוסיה וליצירת יישובים שצפיפות המגורים בהן מייצרות מרחב כפרי/עירוני איכותי ויעיל מבחינת צריכת משאבים ואשר יכולים להתקיים לאורך זמן."

כנס חירום בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבניה

2010-02-21T10:43:00.000-08:00

שי ביקש ממני לעדכן ולפרסם את כנס החירום שעורך המטה לתכנון אחראי בנושא הרפורמה בתכנון והבניה. כרגיל ניתן להקליק על ההזמנה להגדלה:

הכנס ייערך במקביל בירושלים, באר-שבע, חיפה ותל אביב-יפו. חלק מההתנגדות של המטה נובעת מההליכים הבלתי שקופים בעליל לקידום החוק החדש וחלקה בעקבות הפגיעה הסביבתית והגדלת הפערים החברתיים שנובעים מהסרת מגבלות תכנוניות קיימות על הרשויות המקומיות (שמקבלות סמכויות רבות יותר) והמצרף עם הרפורמה של הפרטת הקרקעות והרפורמה של פיתוח התשתיות שביבי מרבה לציין.

קישור לתזכיר החוק באתר משרד הפנים
איגוד המתכננים מארגן בטאון מיוחד של "תכנון" בנושא הרפורמה עם ניירות עמדה בנושא.

עבדיכם הנאמן עדיין לא הגיע לעבור על תזכיר החוק במלואו... עמכם הסליחה.

פגיעה תמוהה בעצים ברחוב רידינג

2010-02-18T10:08:00.000-08:00

ב- 11.1.10, לפני מעט יותר מחודש, נגזמו עצים בתחילת רחוב רידינג. מדובר בעצי צאלון נאה ותיקים בני עשרות שנים שגדלים משני צידי הרחוב ונותנים לו אופי מיוחד. אגב, הצאלון הנאה נחשב למין בסיכון אצל האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי טבע - IUCN. חשוב לציין כי הגיזום בוצע רק מעל המדרכות וכי העצים עצמם גדלים בשטח פרטי. זה לא הפעם הראשונה שהעירייה פוגעת בעצים (1)(2), וכבר מזמן ברור לכולם שעצים תורמים לעיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ושכולנו רוצים עצים בעיר.

חשוב להעיר כי העירייה לרוב פועלת באמצעות מתן צווים לוועדי הבתים בדרישה להסיר צמחיה שמהווה מטרד למשתמשי המדרכה או מפגע בטיחותי ורק במקרים חריגים ביותר ולאחר התראות מבצעת גיזום מטעמה. גיזומים נוספים מבוצעים לפעמים על-ידי חברת החשמל (ללא רגישות לעצים כמובן ולצערי חשיבות העצים עדיין לא חילחלה שם), בתיאום עם העירייה, אך זה לא המקרה שכן הענפים שנגזמו לא היו בסמוך או הפריעו לכבלים.

המוקדן בעירייה סירב לרשום את פנייתי בטענה שהעירייה לא גוזמת כך ושאני צריך לברר קודם עם ועדי הבתים. ציינתי כי מדובר בבניינים שונים וכי הכל נעשה בלילה אחד. המוקדן סירב לעזור וגם לרשום את פנייתי לבירור הנושא והפנה אותי לאגף שפ"ע (שיפור פני העיר). גם שם לא ידעו על גיזום, חזרו על ההסברים ואף ציינו כי לא ניתנו צווים לבתים לצורך גיזום העצים. מבאס!

כתבתי דוא"ל לועד השכונה של רמת-אביב הירוקה (מזל שיש ועד!):

"ברצוני לברר לגבי גיזום עצים שבוצע אתמול לאורך רח' רידינג. העצים נמצאים בשטח הפרטי של חצרות הבתים אך גלשו מעל המדרכות. החלקים שנגזמו היו אלו שמעל המדרכות .גיזום העצים פגע לדעתי באופי הרחוב והשכונה וכן הסיר את ההצללה שהיתה קיימת בעבור הולכי הרגל ומשתמשי המדרכות .רציתי לברר האם הדבר בוצע בתיאום או מטעם מנהלת הרובע. בבירור שערכתי עם העירייה עולה כי לא ניתנו דרישות לתושבי הבניינים לגיזום העצים. כמו-כן, הגיזום נעשה באותו היום לאורך כל הרחוב. בין השאר, בניינים מספר 3, 7, 9, 12, 14.אודה על בירור מטעמכם וקבלת תשובה."

מהועד קיבלתי תשובה מהירה תוך יומיים:

""שחיטת" העצים נעשתה לא במקצועיות, ולא על ידי מי שמוסמך לכך. הכל נעצר בשלב זה, והובא לידיעת מנהלת הרובע ואגף התברואה המקומי שידו הייתה במעשה. לצערנו אין להשיב את הנעשה ואנחנו כותבים מכתב חריף לכל הנוגעים בדבר.אין לנו התנגדות שגם התושבים באזור הגיזום הברוטאלי ישלחו מכתבים לפניות הציבור בעירייה. XXX ועד השכונה."

מאז ניסיתי לקבל עדכונים מהועד וקיבלתי את התשובה הבאה:

"הנושא טופל מול מנהלת הרובע הדואגת שדבר כזה לא יחזור.כל גיזום בשכונה יובא לידיעתם וחוות דעתם לפני ביצוע. אני מקווה שיעמדו בדברם."

מאז ובמקביל לפעילות לשימור השיחים בשכונה, שלחתי ב- 2.2.10 מכתב למנהל אגף שפ"ע, מר שמואל קצ'לניק. מצורף החלק שהוספתי בנושא גיזום העצים:

כיתבתי על המכתב גם את סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק שפ"ע, גב' מיטל להבי. טרם נענתי.

אז עכשיו כמה שאלות:

היכן וכיצד חלה הטעות דאז?
האם אגף התברואה בכלל יכול לבצע גיזום (ועוד של עצים פרטיים) וכנראה ללא תיאום ואישור של פקיד היערות העירוני (מנהל מחלקת שפ"ע)?
האם העצים שנגזמו ממש לאחרונה בפארק המשחקים ברחוב קרני (הרמת נוף) קיבלו את חוות הדעת של מנהלת הרובע?
האם וכיצד משתפת מנהלת הרובע את התושבים בגיזומים מתוכננים ומקבלת את התייחסותם?

מצרף תמונה של צאלון פורח שתדעו מה הפסדנו:

גינה קהילתית ברמת אביב

2010-02-17T23:39:00.000-08:00

איזה כיף, אחרי שנוצר קשר בין כמה פעילים למען טבע עירוני בשכונה בהקשר להקמת גינת קהילה בשכונה מסתבר שקיימת כבר יוזמה כזו שמקודמת על-ידי אחרים. אז כרגע נותר להצטרף ליוזמה שמתואמת כבר עם העירייה. כדאי לציין שעיריית ת"א-יפו היא העירייה היחידה שאני מכיר שגיבשה ממש נוהל רשמי לקידום יוזמות לגינות קהילתיות ובין הבודדות מלב ירושלים וככל הנראה עיר הכרמל שהקימה מבנה ארגוני ברמה העירונית לעידוד גינות הקהילה בתחומה.

אז, הגינה מתוכננת בצמוד לביה"ס אילנות ברחוב גרונימן.

מפגש ראשון יתקיים ביום ו' (ה- 19.2) בשעה 10:45 במקום (בסוף השביל שבין גרונימן 9 לבית הספר).

ככל הנראה ישנה תמיכה של מנהלת בית הספר בפרויקט והיא רואה בו הזדמנות ללימוד ועשייה בתחומי הגינון, הביולוגיה, הטבע העירוני והסביבה. כמו-כן, זוהי הזדמנות נהדרת לפרויקט קהילתי משותף בו בית הספר מהווה גורם מוביל. לפי הבנתי, הגרעין הקשה והיוזמה הם של הורים לתלמידים בבית הספר. בנוסף לתמיכה הצפויה מהעירייה ומהמשתלה העירונית, בית הספר מוכן גם ככל הנראה לסייע באמצעות משאבים נוספים מעבר למשאב האנושי!

בתמונות - שטח הגינה בטרם המפגש ותחילת העבודות. מקווה לראותכם.

מעכשיו דיווחים מהשטח

2010-02-15T12:28:00.000-08:00

בהמשך למחשבות והרהורים על קיפודים... החלטתי להחליף את שם הבלוג. מעתה - "דיווחים מהשטח" לשירותכם.

מילוי חובות...

2010-02-14T09:57:00.000-08:00

בשעה טובה סיימתי את חובותי והדרישות לצורך קבלת התואר. מצרף את העבודה בנושא "תפקיד יועץ לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון סטטוטוריים בישראל היום" לשימושכם והתייחסותכם:

View more documents from Jonathan Heyman.

כמה אירועי שיתוף הציבור בתכנון שנערכו בתקופה האחרונה

2010-02-13T09:37:00.000-08:00

עדכון תמ"א 22 - קישור לאתר בו יופיעו בעתיד החומרים

מדיניות לטיפול בעודפי עפר (חפירה ומילוי) - נערך ב- 28.1.10:

עודפי חפירה ומילוי מהווים פעמים רבות מפגע נופי-סביבתי. כמו-כן, חומרים אלו עשויים לשמש חומר גלם לתעשיות שונות ולמזער את הצורך בכרייה וחציבה שגם להן השפעות סביבתיות ניכרות. במחוז צפון נוהגים לדרוש איזון בין עודפי עפר מפרויקטים על-ידי שימוש בהם בפרויקטים הנדרשים לעודפים לצרכי מילוי. כל פרויקט צריך להוכיח שהוא איזן את עצמו באמצעות "בנק" שמנהל רישום.

תמ"א/ 34/ ב/ 2/ 2 - אתרים למתקני התפלה - נערכה קבוצת מיקוד שניה ב- 5.11.09:

ACT LOCAL THINK GLOBAL קצת הרהורים על קיפודים

2010-02-12T00:55:00.000-08:00

אתמול התקיים מפגש של פעילים תושבי רמת אביב עם שני סגני העיר, מיטל להבי ופאר ויסנר בגן מסביב למינהלת הרובע. מטרת המפגש היא שימור של מקבצי שיחים שמחלקת נכסים והתנהלות אגפי העירייה בכללם (כולל שפ"ע) החליטו שיש להוריד בכדי להאבק בתופעת הפלישות לשטח הציבורי וכן מקבצים נוספים בשל טעמים אסתטיים. הפעילים מוחים בנוגע למדיניות אגפי העירייה השונים המתייחסת לצמחייה השיחית כעונה על צרכי נוי בלבד ולא כבית גידול ל"ערכי טבע עירוני" שקיימים עדיין בשכונה.

לפגישה הגיעו כ- 30 איש ומטרתה היתה הבנה של עמדת התושבים ושל עמדת מחלקת נכסים (היה נציג אחד ושמו שרון). שני חברי המועצה יסכמו את הגישות וימליצו עליהן ככל הנראה בישיבה עם מנהלי מחלקות העירייה (נכסים ושפ"ע). הפעילים, שפועלים במסגרת פורום תושבים למען טבע עירוני בת"א-יפו ובהובלת גלית סמואל, דורשים להשתתף בפגישה בכדי לוודא שעמדתם מוצגת כהלכה ולשמוע את ההמלצות של נבחרי הציבור. להזכירכם, ובמידה ולא הכרתם, הפורום היה ועודנו פעיל להצלת הקיפודים במתחם אסותא.

מצורפת תמונה מהמפגש:

היה מדהים לראות את כל האנשים האכפתיים שהגיעו. אין כמו אקטיביזם לחמם את ליבי! לאחר המפגש, נשארנו לדבר גלית ואני עוד זמן רב והשיחה שלנו ליוותה אותי לאורך כל היום. ועכשיו הפאנצ'ליין העיקרי של כל הסיפור... הגעתי למסקנה שמה שמעניין אותי כרגע הוא ארגון מקומי (LOCAL) שפועל לשפר את איכות חייו בסביבתו. אמנם, ישנה חשיבות לקדם את נושאי איכות הסביבה והחיים גם ברמה העירונית ואפילו ברמה הארצית אבל... האם באמת נדרש ארגון גג נוסף? גם ככה לדעתי קיימת פוליטיקה ותחרות רבה מידי בין הארגונים, פוליטיקה שפוגעת ביעילות הפעולה שלהם שכן קיימת חפיפה רבה על "תחומי העיסוק" של הארגונים. לדעתי קיימים ארגונים סביבתיים רבים מידי ברמת העל ורק באמצעות התארגנויות השטח, שייתמכו בידי הארגונים הקיימים, יתקיים שינוי מודעות (ועשייה) אמיתיים ומשמעותיים בעבור הגעה לכלל התושבים. חסרים עוד פרוייקטים שיהוו מקרי מבחן מוצלחים.

יש בעיה מרכזית אחת שאותה אני מזהה כרגע. גיוס המשאבים - איך מגייסים משאבים להתארגנות תושבים שלא יכולה לספק קבלות שנדרשות על-ידי מרבית הקרנות והתורמים? בבעיה זו התחבטנו רבות כאשר הוקמה "אורבניקה-התעוררות עירונית" ורצינו לגייס משאבים לפעילויות. אותו הדבר גם בעניין ההתארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל. אני מאמין שאפשר לפעול גם ללא תקציב באמצעות שיתופי פעולה, "שווי ערך" והכי חשוב - כוח ההתנדבות הבלתי נלאה של פעילים רבים... אבל ברור שתקציב עוזר בעיקר שכרוצים לרוץ לטווח הרחוק! בעיה נוספת היא גם איך לשמור על פעילות ברמה המקומית - פעילים ואקטיביסטים רבים רוצים לשנות כבר את כל העולם, את הנהלים העירונים והארציים. אני חושב שהחלק של "פעל מקומית" בסיסמא הוא חלק המפתח.

אז עכשיו לעשות שינוי בחיים האישיים, שינוי בדפוס הפעולה הנוכחי שהתמקד עד היום בקידום ופיתוח של ארגוני גג חסרים (אורבניקה, התארגנות למען פעילי גינות קהילה בישראל). והלאה קדימה להקמת גינה קהילתית ברמת אביב. הלאה לקידום שטחים נוספים ללא ריסוס בשכונה. הלאה לשמירה על הטבע העירוני המדהים באזור המגורים שלי!

קצת אירועי שיתוף ציבור...

2010-02-09T11:55:00.000-08:00

לאחרונה אנו עדים להרבה אירועים בנושא שיתוף הציבור (בתכנון ובכלל).
מחר יתקיימו האירועים הבאים

שיתוף הציבור בעידן הדיגיטלי:
תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 40 - "תת הקרקע":

מי מפחד מבנייה לגובה? עמדת הארגונים!

2009-12-05T10:09:00.000-08:00

בימים האחרונים פורסם העקרונות וההמלצות לתכנון בנייה גבוהה ומגדלים בת"א-יפו.

על המסמך המפורט עמלו החברה להגנת הטבע בת"א-יפו והסביבה, הפורום הירוק בת"א-יפו, אדם טבע ודין, אורבניקה - התעוררות עירונית (זה אנחנו!) ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית.

המסמך כולל סקירה של נושא הבנייה לגובה, התייחסות לנושא ההגדרה של בנייה גבוהה, ניתוח של "המצב הקיים" מבחינה תכנונית ובשטח עצמו, בחינה של החלופות המוצעות בתכנית המתאר לנושא וכן הצגה של עקרונות מנחים והמלצות לתכנון של בנייה גבוהה ומגדלים באופן כללי ובהתייחס לאזורי העיר השונים.

אתם בטח כבר מתים לקרוא... אז יאללה! הנה המסמך.

התייחסות למפגש שיתוף הציבור לצורך הערכת חלופות תכנון - מפגש צפון העיר

2009-12-03T10:08:00.000-08:00

כזכור, לאחרונה השתתפתי במפגש הערכת חלופות התכנון לאזור עבר הירקון של העיר במסגרת תהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר לת"א-יפו, תכנית תא/5000.

המפגש נערך במרכז הפיס בשכונת רמת-אביב ג'. נכחו להערכתי כ- 25-30 משתתפים ובנוסף להם בעלי תפקיד שונים מהעירייה ומצוות התכנון. אני חושב שטוב שבעלי התפקיד משתתפים כי זה נותן להם להרגיש מיד ראשונה את "השטח", כלומר אותנו, בעלי הדעות השונים. בנוסף, זה מאפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות אמיתיות, וגם לפעמים לתהות ביחד אחד עם השני.

לעניין התהליך. בתחילה באמת קיבלנו כמובטח סקירה קצרה של החלופות העירוניות השונות (חלופת מרכז העיר הראשי - חלופת המע"ר בשפת המתכננים ו"חלופת הרשת") והוסבר באופן כללי על ההבדלים העיקריים ביניהן. עם זאת, המפגש נערך בעיקר בקרב משתתפים שכבר לקחו חלק בתהליך ולכן שלב זה היה קצר כראוי.

לאחר מכן הוצגה מטרת המפגש שהיתה הערכה של חלופות התכנון והתחלקנו ל- 2 קבוצות שוות פחות או יותר. בכל קבוצה הציג בעל תפקיד מאגף תב"ע (תכנון בניין עיר) בעירייה מצוות צפון העיר את החלופות התכנוניות שהן עבדו עליהן.

כאן התחילה ההרגשה שלי של פספוס.

ראשית, לדעתי היתה בעיה באופן ההצגה של תכני התכנית - המשתתפים קיבלו סקירה מפורטת מדי, בצורה לא מאורגנת ועל תרשים (מפה) של ייעודי קרקע? צפיפויות? רגע... בעצם אף אחד לא הסביר על מה מסתכלים ומה פשר הצבעים... היינו צריכים ללמוד את החלופות במקום ומהר ולזכור מה נאמר לנו כמה דקות קודם כשהיינו בחלופה השנייה. המפות הראו התייחסות ברמת המגרש הבודד כך שלדעתי ההתייחסות המפורטת פגמה בראייה הכוללת שאמורה הייתה כל חלופה לייצג.

ראוי לציין כי המשלוח של תיאור החלופות אכן התבצע לפני ואיפשר למשתתפים (אם הם היו מקדישים את תשומת הלב הראויה) ללמוד את התכנית. עם זאת, המשלוח נעשה בסמוך מאוד למפגשים (3 ימים לפני כזכור לי למרות השאיפה שצויינה במסגרת ההזמנה להשתתפות לקבלת החומרים שבועיים מראש).

הדבר הבולט ביותר היה אי תיאור, או תיאור לוקה של "עקרונות החלופה". מה מציעה כל חלופה? מה ההבדלים בין החלופות? מה היתרונות של כל חלופה ומה החסרונות שלה? בנוסף, היתה חסרה התייחסות משווה בין ייעודי הקרקע השונים ועוצמות הבנייה הצפויות בין החלופות השונות - מסחר, מרחב ציבורי, מגורים, תעסוקה. הוסבר, אבל קצת ולא בצורה ממוקדת. התיאור התמקד בתיאור פרויקטים שונים צפויים כגון - גשר מקשר בין צפון מזרח העיר, מעל למרכז הירידים ואל צפון מערב העיר - אל תדאגו... להולכי רגל ואופניים, שימושי מסחריים בעיקר במוקד הזה וכדומה. כמו-כן, היתה חסרה נקודת המבט הכללית שתאפשר להבין האם ואיזו מן החלופות קשורות לחלופת המע"ר (סליחה על השימוש בקיצור - ראו לעיל) ואיזו לחלופת הרשת. כמו-כן, חסר היה תיאור הקשר בין החלופה לבין מה שקורה בשאר חלקי העיר וכיצד המרחב המצומצם מתייחס לשאר הפיתוח המוצע בעיר.

ביקורת נוספת נוגעת לתהליך ההערכה. חלק מהקריטיונים (כמו קידום דרום העיר) לא רלוונטיים בעבור ההערכה לאזור הספציפי. יותר נכון, הם רלוונטיים מאוד אך באופן סמוי. התבלבלתם? גם אני. אתייחס - אם הפיתוח שמוצע בצפון העיר הוא מצומצם יחסית לזה המוצע בדרום העיר אזי הדרום מתחזק. הסברתי את עצמי? אבל איך אני יודע מה מוצע בדרום ומתי?

בנוסף, לדעתי קיימת בעיה להתייחס להיבטים של מדיניות, אכיפה ותקינה שעשויים להתבטא רק בפרוגרמה (פירוט והרכב של ייעודי הקרקע השונים) ובהוראות התכנית שאין להן ביטוי במסגרת התשריט. כלומר הראו לנו את ייעודי הקרקע אבל לא מה שעומד מאחוריהם - כמה אחוזי בנייה? מהן ההתליות בשלבי הביצוע? מהי התקינה בנושאים שונים כמו בניה ירוקה לדוגמא? וכדומה. אילו היבטים קריטיים לצורך הערכה!

אתן דוגמא להשפעה של התזמון בלבד של הפיתוח המוצע בין חלקים שונים בעיר - אם מפתחים במשך זמן רב את דרום העיר ובתכנית נקבע כי רק אחרי פיתוח של 3/4 מהמוצע ניתן יהיה לפתח את המוצע בצפון - חיזקנו את הדרום באמצעות יצירת "וודאות תכנונית" בקרב היזמים שיודעים שכרגע מושקעת בו האנרגיה והכוונה היא להרים אותו.

התבקשנו "לבחור חלופה" על הטוב ועל הרע בה והקשרים בין מרכיבים שונים בתכנית הם לאו דווקא "בלתי-נתיקים". אולי אפשר היה להציג חלופות מבחינת מסחר, חלופות מבחינת מגורים, חלופות מבחינת תעסוקה וכו'.

לבסוף, הועלתה במהלך המפגש ביקורת על כך שהתבקשנו להעניק משקל לקריטריונים השונים של בין 1-5. הביקורת התייחסה לכך כי שיטה זו לא מאפשרת tradeoff, כלומר דירוג בין חשיבות הקריטריונים השונים. במקרה כזה אפשר לדרג הכל בחשיבות (משקל) דומה ואזי המשמעות היא שאין טעם לדירוג.

ייתכן ופשוט היה מפגש ספציפי ומאכזב מבחינתי. אני מכיר את המובילים את התהליך ובטוח בעניין הרב שיש להם בביצוע שיתוף אמיתי וטוב. הם באמת רוצים להבין מה עובר לתושבים בראש, מה הם רוצים, מה יעזור להם הכי הרבה. הם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה כך שאני בטוח שיש גם תשובה מקצועית לביקורת שהעליתי בעניין קביעת המשקולות (אשמח להשכיל). מהמפגש למדתי עד כמה עשוי להיות מסובך להציג בצורה טובה חלופות תכנון שאכן יאפשרו בחירה על-בסיס ערכי וקריטריונים מוגדרים.

התהליך לדעתי של השיתוף שמתבצע בהכנת תכנית המתאר הוא מ-ד-ה-י-ם בסה"כ ואני רוצה לברך את המובילים אותו. אני רוצה לתמוך בצוותי התכנון העירוניים שקיבלו משימה ענקית ולא פשוטה על עצמם והם עומדים בה בכבוד. תכנית מתאר עירונית חדשה לעיר שתתייחס לנושאים שונים ורבים כמו הבניה לגובה, כמו תקינה סביבתית עדכנית, עם גמישות בתכנון ועם דגש על איכות חיים עירונית - היא בדיוק מה שנחוץ וטוב שאתם עובדים עליה! תודה ועל תתייאשו מהביקורת - יהונתן.

לגור על הרחוב - אפשרי וגם טוב!

2009-10-19T11:34:00.000-07:00

פוסט שהעלה ערן בערסיטקטורה בשם לגור בקו - הבניין משך את תשומת ליבי. ריבוי התגובות מצביע על מחלוקת רצינית בעניין בינוי למגורים בקו 0 ברחובות עירוניים. רציתי להתייחס...

לדעתי, יש כאן ניסיון יפה להתמודד עם הבעיה הקיימת של חוסר ב"עירוניות" בעיר. בתים מנותקים ממפלס הרחוב שהוא עורק החיים של העיר.

אני חושב שיש המון בטענה של "פיתוח מגדיר רחוב" בקו 0. בהמשך להרצאה של נעמה מליס שפעם דיברה על חשיבותו העצומה של המרחב הסמי-ציבורי החצי פורמלי בין הרחוב לבין הכניסה לבנייני המגורים - דווקא בקו 1 או 2 :)

אני מסכים עם ההצעה המהותית של אליאב להוספת מסחר במפלס הרחוב בקומה הראשונה. המסחר הוא זה שמושך אנשים ומביא לאופי העירוני של הולכים ושבים. דבר זה ישפר גם את תחושת הביטחון ברחוב ועשויה להפחית את מפגעי הוונדליזם שנובעים מחוסר "פיקוח ציבורי" והיעדר "עיניים ברחוב". ברחוב משמעותי כמו משה דיין זה אפילו יותר מתבקש ומאפשר גם עירוב שימושים, שכמובן צריך לעשות בזהירות.

גם המעברים והקשר בין העורף לחזית הם חשובים ועל כך כבר כתבו רבים בהשראת ג'יין ג'ייקובס - למשל יודן ואליאב.

והערה אחרונה - נכון, לגור על הרחוב עשוי להיות לא נעים בעבור חלק מהכותבים פה. אבל, זה עשויי להיות מעניין עבור אחרים וזוהי גם אפשרות ליצירת יחידות דיור ברות-השגה שיהיו מיועדות, כן !מיועדות! לבעלי אמצעים מועטים יותר שמוכנים ואפילו מעוניינים בחיי הרחוב התוססים.

ציפוף עירוני בירושלים - עמדת הקואליציה לשימור הרי ירושלים

2009-10-14T11:11:00.000-07:00

ציפוף עירוני הוא הסלוגן העיקרי של המדיניות הארצית. למרות זאת, אנו עדים חדשות לבקרים לניסיונות פוליטיים במהותם המנסים לנגח את המדיניות הארצית - מדיניות פיתוח ארוכת טווח שאושרה על-ידי מדינת ישראל. דוגמאות לכך כוללות את קידום התכנון ואישורם של הישובים הקטנים יחסית ניצנית, מרשם, חזן , הרי עדן, מיכל, חרוב ויששכר ואף ערים שלמות כגון כסיף וחריש.

עמדת פורום ה- 15 של הערים הגדולות בישראל היא כי כל הקמה של יישוב חדש - איננה יכולה להיות אקולוגית. ארגוני הסביבה מתנגדים ליישובים אלו בשל הפגיעה בשטחים הפתוחים ובשל הדרישה להשקעה תקציבית גדולה בפיתוח התשתיות של יישובים אלו במקום להשקיע את התקציבים בציפוף וחיזוק הערים הקיימות. כולנו תומכים בתכנון וחשיבה ארוכת טווח ומקטרים על הניהול קצר הרואי המתקיים במחוזותינו (הפוליטיים) - פה הנזק הוא לדיראון עולם.

מצורפת מצגת הממחישה היטב את נושא הציפוף העירוני וההשלכות שנובעות מפיתוח הרחבת יישובים - במקרה זה מדובר במאבק שניהלו ארגוני הסביבה ונוספים תחת "הקואליציה לשימור הרי ירושלים" - כנגד תכנית הרחבת העיר מערבה - "תכנית ספדי".

מצגת ציפוף עירוני בירושלים הקואלציה לשימור הרי ירושלים

View more documents from אורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening.

המצגת שונתה במקצת בכדי להתאימה להצגתה פה. את המצגת המקורית ניתן למצוא באתר ירושלים בת-קיימא.

רק בכדי להזכיר - תכנית ספדי נדחתה על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה. עם זאת, הרוח הגבית להקמתם של יישובים חדשים נוספים עדיין נושבת בחוזקה.

תגובה להתייחסות: תרגיל בהרס ובנייה

2009-10-11T13:56:00.000-07:00

מצאתי לנכון לפרסם התייחסות מפורטת שלי לפוסט של יאיר בנושא תרגיל בהרס ובנייה בבלוג המעולה שלו - Planning Jerusalem.

והרי ההתייחסות:

לכבישים יש גם תועלות שבאופן נוח אתה מתעלם מהם. הם מאפשרים העברת סחורות ובכלל גם אנשים ממקום למקום. הם מייצרים גם תועלות כלכליות - אפשרות לעבודה ואספקת השירותים.
עם זאת, אני מסכים ותומך בעמדה שגורסת בקידום התח"צ וצמצום השימוש הנרחב בכבישים בעבור רכבים פרטיים. נת"צים, נת"צים ושוב נת"צים (ואם אפשר גם נתיב בעבור משאיות - כן כן, משאיות כבדות בדרך לירושלים!) על חשבון הרכב הפרטי.

ועוד הערה קטנה לגבי מרכז כלל והרעיון להרוס אותו ולבנות אותו מחדש - מהו המכפיל שיאפשר את ההריסה והבנייה מחדש? איזה גודל של מפלצת תתקבל שם? אני מניח שללא תכנון ועיצוב מדוקדק עד כל פרט אחרון, כל דבר שלא יבוא במקומו יחרוג מקנה המידה האנושי.

מהגרי עבודה והאתגר התל-אביבי

2009-10-11T02:00:00.000-07:00

היום בלילה פורסמו ברחבי העיר כרזות שאולי כבר ראיתם בעיתונים. פוסטרים שבהם ילדים ממוצא "אחר", ילדים של מהגרי עבודה בתמונות פספורט שעליהם החותמת "Deported" (מגורש). הכרזות הן ככל הנראה חלק ממאבק על זכויות האזרח של מהגרי העבודה הללו - "העובדים הזרים".

בזמנו, במסגרת קורס מבוא בלימודים שלי שעסק בחברה בישראל, הזדמן לי לקרוא לסכם ולהציג את מאמרם של יצחק שנל ואלכסנדר מיכאל. מצורפת המצגת שהכנתי לצורך ההצגה לעיונכם:

מדיניות עירונית ומהגרי עבודה

View more documents from Jonathan Heyman.

בקצרה,

המאמר מציג את הסיבות להגירת העבודה בעולם החדש ואת הביטוי לתופעה מבחינת הערים בדגש על ישראל ותל-אביב.
המחקר גם בדק את המדיניות בנושא הגירת עבודה במספר ערים אירופאיות בהן יש ריכוז גבוה של אוכלוסיות מהגרים ו/או מיעוטים אתניים וכן ניסה לסקור ולאפיין את המדיניות של עיריית ת"א-יפו בנושא.
המחקר מסווג את המדיניות העירונית בנושא הגירת עבודה ל- 5 קבוצות עיקריות:

היעדר מדיניות
מדיניות של "עובדים זרים" - בהם מתעלמים מהם כמרכיב קבוע בנוף האנושי העירוני ומצפים מהם לעזוב לאחר זמן מה
מדיניות הטמעה - שבה מצופה מהעובדים הזרים להשתלב בתרבות הדומיננטית והיא פועלת להטמעת תרבות זו בקרבם
מדיניות פלורליסטית - שבה המדיניות העירונית מכוונת לאפשר מגוון של ביטויי תרבות, קבלת ולפעמים עידוד הבלטת השוני והייחודיות
מדיניות בין-תרבותית - שבה המדיניות העירונית מכוונת ליצור מכנה משותף תוך כיבוד השונות, יצירת גאווה עירונית ולכידות חברתית ובאמצעות בחינה מחודשת של הזהות העצמית של הקהילה המקומית ושל מהגרי העבודה כאחד.

המאמר גם מתייחס ל- 4 תחומי מדיניות שמפורטים במצגת - התחום המינהלי-פוליטי, התחום הכלכלי-חברתי, התחום התרבותי-דתי והתחום המרחבי.

לפי המאמר מסתמן כי בישראל עד כאמצע שנות ה- 90 ניתן לסווג את הגישה של המדיניות העירונית בת"א-יפו כ"היעדר מדיניות" שלאחריה בסוף שנות ה-90 אומצה מדיניות של "עובדים זרים" וכאשר רק בסמוך לעת כתיבת המאמר (2002) ישנם ניצנים של הכרה בתופעה כתופעה קבועה הדורשת הגדרת מדיניות ברורה ומכוונת ובהתייחסות אל קהילת מהגרי העבודה כמנוף ופוטנציאל לשיקום עירוני וחברתי.

תופעת המחאה כנגד גירוש העובדים הזרים היא כתוצאה לדעתי ממדיניות הממשלה בנושא אשר מאפשרת את כניסתם ואשר איננה מתמודדת עם תופעת הגירת העבודה ברמה הלאומית כאפשרות למציאות קיימת. המדיניות הממשלתית אכן מעמידה את המדיניות העירונית בקונפליקט - מצד אחד המדינה לא מכירה בנוכחות קבועה, אך מצד שני הנוכחות היא כזו ויש להתייחס אליה בניהול העירוני היום-יומי ובהשלכות של המצאותן של תרבויות נוספות בעיר.

היום אנו עדים למצב הקשה של מהגרי העבודה, ילדיהם, את האזרחים שקשרו את עתידם עם עתיד המהגרים ואת המהגרים שקשרו את עתידם עם המדינה הזו כהחלטה. אני מאחל עתיד טוב לכולנו.

המחיר של "פיתוח שנשפך מהאוזניים" - פוסט תגובה

2009-09-29T11:37:00.000-07:00

פוסט זה נכתב כתגובה לפוסט של דניאל danezeq - "תל-אביב עיר לשימור":

רציתי להתייחס להיבט אחר של פיתוח - "המחיר של פיתוח אגרסיבי, בפתאומיות ובקנה מידה בלתי אנושי". אין ספק שתכנון איכותי עשוי לשפר את איכות החיים במקום כלשהו. בחלק גדול מהפיתוח ה"מתווסף", ה"טלאי על טלאי" הוא עושה סדר, מאפשר לסדר תשתיות, מקטין את "זמן השדרוג" שכולל לרוב עבודות שמשמעותן רעש, עומסי תחבורה, ואבק הנגרמים מסגירת חלקים מהרחוב לצורך החלפת התשתיות (לרוב התת-קרקעיות) וכן מאפשר את שיפור המרחב הציבורי שהוא המשמעותי בעבור משתמשי הערים.

אבל, פיתוח בהיקפים גדולים מביא לשינויים גדולים ופתאומיים. הטבע האנושי בחלק מהמקרים הוא לשנוא שינוי ולפחד ממנו. כמובן שמדובר בתרבות ויש שינויים ממקום למקום, מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. מחיקת מרקמים (פיזיים וחברתיים כאחד - ואפשר גם כלכליים וסביבתיים מסויימים) והחלפתם במרקמים אחרים עשויה להיות קשה (כדאי לקרוא גם לגבי ההשלכות של התחדשות עירונית בוויקיפדיה - זה ממצה! וגם כתבתה של אסתי זנדברג בנושא מעניינת מאוד). תושב "כרם התימנים/שכונת שפירא/וכו'" עשוי להתנגד מסיבות שונות - ובעיקר - כי לא מספיק רע לו. אבל, הוא גם עשוי לרצות את השינוי בדיוק כפי שאתה מציע.

השינויים העירוניים כרוכים לרוב בהגדלת זכויות בנייה ובמתן "סוכריית תמריצים" לבעלי הקרקעות. אז, אם מדובר בבעל נכס - הוא עשוי להיות מאוד מעוניין בתוספת הערך לנכס שלו. לעומת זאת, אם מדובר בדייר בשכירות או בבעל נכס שאין לו משאבים שיאפשרו את הפיתוח - הם עשויים לרצות בשינוי קצת פחות. אם הם רוצים להשאר בשכונה, וקשורים אליה גם ברמה הריגשית, אז הם עשויים אפילו להרגיש "נדחקים החוצה". העלאת ערך הנכסים "על הנייר" לפעמים גורמת לזה בעיקר במקומות מבוקשים כמו האזורים במרכז הארץ. לפעמים גם היא לא מצליחה להביא לשינוי המבוקש. (פוסט מעניין של ערן - בנוגע להטיות של תהליכי פינוי בינוי והפגיעה דווקא בשכבות הנמוכות ובפריפריה)

והנה דוגמא לאיך שמוכרים לנו התחדשות עירונית - הפעם בבת-ים:

בכל אופן, הדבר שאהבתי ביותר בפוסט שלך הוא ההצעה לבחון דברים מנקודת המבט ההפוכה - "אילו מרחבים לדעתכם אפשר לשנות או שצריכים התערבות משמעותית?". בראייה עלל עירונית זו השאלה שצריך לשאול. ברמה המקומית - צריך לבדוק אם התנאים בשלים לכך - אחד התנאים הוא מוכנות התושבים עצמם. לפעמים - הם פשוט לא מוכנים לשינוי.

שנה טובה לכולם.... קליפ אורבני

2009-09-17T05:01:00.000-07:00

שיתוף ציבור בנושא מתחם דפנה-ארלוזורוב - ת"א-יפו

2009-08-30T03:10:00.001-07:00

מצורף קטע מתוך פרוטוקול הועדה המקומית לתכנון ובניה מה- 9.8.09 לעיונכם. לדעתי מדובר במתחם חשוב בכניסה מרכזית לעיר ולכן העניין שמצאתי בו ובדיון בו.
ההערות והסברים שלי באדום. כמו-כן, הטקסט נערך בכדי להקל על הקריאה וההבנה ובכדי להמנע מחזרות מיותרות בעיניי. אשמח להארות והערות כמובן.

מטרת הדיון: אישור עקרונות תכנית התחדשות עירונית למתחם דפנה - ארלוזורוב

מסלול התב"ע: תכנית בסמכות ועדה מחוזית (כלומר לא דנים באישור של התכנית עדיין כי זה לא בסמכות הועדה אך כן מקבלים החלטות מסויימות)

מיקום: רח' ארלוזרוב, רח' דפנה, דרך נמיר. (הקו הכחול הוא גבול שטח התכנית)

כתובת: ארלוזרוב 190-200, דפנה 12-40, דרך נמיר 1-31

גוש/חלקה:

גוש	גוש חלקי	חלקה	חלקי חלקה
6110		219-239

שטח קרקע: כ-80 דונם.

מתכנן: י.א. ישר אדריכלים.

יזם: עירית תל אביב

בעלות: מדינה

מצב השטח בפועל: מה קיים היום בשטח

במתחם קיימות 460 יח"ד ב-21 מבנים שבנויים בתצורה טורית (רכבת) והינם בני שלוש קומות מעל קומת קרקע חלקית.

המבנים ניבנו בשנות ה-50 כאשר מיעוטם שופץ באופן בסיסי ומרביתם במצב כללי ירוד. מצב התשתיות בכי רע וכן לא קיים פתרון מיגון הולם וגם לא פתרונות לנגישות וחניה ההולמים את תנאי החיים היום. השיפוצים שבוצעו בחלק מהדירות נראים על פני חזיתות המבנים, צנרת גלויה, בליטות וכו'.

מצב תכנוני קיים: מה מותר לעשות

יעוד קיים: בהתאם לתוכניות החלות על המתחם, (G, 626, 1015, 2604, 648, 1369, מ', ע'1, ג) יעוד הקרקע הינו למגורים, דרכים, שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) ושב"צ (שטח בנוי ציבורי) (ראה טבלת יעודי קרקע להלן).

יעוד בתוכנית
יעוד בתוכנית	דונם	%
מגורים	45.7	57.03
מבני ציבור	6.2	7.73
שטח ציבורי פתוח	8.32	24.83
דרכים	19.9	10.38
סה"כ	80.12	100

זכויות הבניה לפי תוכניות הנ"ל ( תכנית G, מ' ג' ) הינן 32% לקומה, בשלש קומות מעל קומת קרקע חלקית, ותוספת של 23 מ"ר לחדרי יציאה לגג. סה"כ 46,768 מ"ר.

זכויות בניה לבניני ציבור לפי תוכנית מפורטת 2604 - "בניני ציבור בתחומי תוכנית G" - סה"כ 11,308 מ"ר.

מצב תכנוני מוצע: מה מתכוונים לעשות

מוצע פיתוח והתחדשות מתחם דפנה – ארלזורוב –נמיר ותוספת יחידות דיור חדשות, שטחי ציבור ודרכים, כל זאת באמצעות התחדשות עירונית במתכונת של "פינוי ובינוי", תוך ראיה תכנונית כוללת, מותאמת ומתחשבת בסביבה הקיימת והעתידית תוך שיתוף הציבור התושבים בעלי הנכסים במתחם הפועלים לקידום היוזמה.

1. חלופות בינוי קצת מבלבל אבל מדובר על שני אזורים שונים בשטח התכנית, שטח הפונה בחזית לארלוזורוב ושטח הפונה בחזית לנמיר

הבינוי הפונה לרח' ארלוזורוב מציג 2 חלופות עקרוניות :

א. בינוי מלווה רחוב (המושג בינוי מלווה רחוב איננו ברור דיו לטעמי) בגובה של 5-6 קומות המשלב שטח פתוח ומבנה גבוה ויחודי בצומת ארלוזרוב נמיר. בינוי מוגבה במקצת מזה הקיים כיום אך דומה זה לזה.

ב. בינוי מלווה רחוב יחד עם בינוי לגובה המשלבים שטח פתוח ומבנה גבוה ויחודי בצומת ארלוזרוב נמיר. מגדל בצומת

הבינוי לאורך דרך נמיר מציג שתי חלופות בינוי עקרוניות:

א. בינוי המשלב בניה לגובה עם בניה נמוכה יחסית 3-4 קומות היוצרת דופן לרחוב דפנה תוך כדי הרחבת וטיפול בשטח הפתוח לאורך רחוב דפנה.

ב. בינוי הכולל בניה לגובה בקצב המלווה (המונח קצב מלווה איננו ברור דיו) את דרך נמיר כדוגמת הקצב הקיים ללא בניה נמוכה. יצירת רצף של שטחים פתוחים מפינת הנרייטה סולד לאורך רחב דפנה ועד רחוב ארלוזורוב. פיתוח שטחים פתוחים

הבינוי ישלב בניה נמוכה יחסית בשני מרקמים האחד לאורך רח' דפנה של 3-4 קומות ולאורך רח' ארלוזרוב 5-10 קומות ומגדלי דירות בני 30-45 קומות.

בכלל המתחם תהיה הבניה המגדלית בגובה של עד כ- 30 קומות ובצמתים המרכזיים ישולב בינוי מגדלי יחודי המאפשר שימושים כגון: משרדים, מסחר, מלונאות ומגורים. הפרוט יקבע בהמשך.

תמהיל המבנים יאפשר מגוון של דירות בגדלים שונים הפונות לקהלי יעד מגוונים.

תשמר ואף תורחב השדרה הירוקה המלווה את רח' דפנה ובמקביל יחוזק מערך שטחי הצבור הקיימים, הפתוחים והבנויים ויתווספו שטחים נוספים.

התכנון נשען על הסמיכות הקרובה לתחנות הרכבת הקלה ורכבת ישראל (תכנון מוטה תחבורה ציבורית) ומערכת הדרכים הראשיות הקימות תוך שינויים והרחבות נקודתיות כמתבקש מתוספת נפחי הבניה. הפסקה הזו מסבירה הרבה אך אינה ברורה לאור החלופות שהוצגו

2. התאמה למדיניות עירונית (שימושים, אחוזים, צפיפות, נפחים, השתלבות בסביבה)

האזור סמוך לתחום המע"ר המטרופוליני ונתמך במדיניות ציפוף והתחדשות מרקמים קיימים כחלק ממדיניות התכנון הארצית, המחוזית והמקומית. הפרוייקט שבנדון תואם לרוח מדיניות התכנון הקיימת בסביבה המשלבת בניה מגדלית לצד בניה מרקמית תוך פיתוח שטחי ציבור וזאת במקביל ובסמיכות לפרוייקטים עתירי זכויות בזרוע הצפונית של המע"ר, מתחם 2000 , קרן הקריה וכו'.

מדיניות תכנון זאת באה לידי ביטוי בתכנית האסטרטגית של העיר בפרק הדן במערך המרחבי – כאשר האזור מאופיין כ"אזור לפיתוח בהתאמה לסביבה". יחודיות מיקומו של הפרוייקט מהווה פוטנציאל תכנוני להתחדשות האזור תוך התאמתו למתחמים הסובבים.

3. תחבורה, תנועה, תשתיות

נערכה בדיקה מקדמית עם אגף התנועה במסגרתה הועלו הדרישות והצרכים להסדרי תנועה העשויים לנבוע מהפרוייקט בניהם הרחבת רח' ארלוזרוב, הרחבת דרך נמיר בחלקה והסדרת צומת הנרייטה סולד. כמוכן נושאים של הסדרת חניות, כניסות לפרוייקט וכו'.

השינויים הנדרשים במערך התנועה יבואו לידי ביטוי במסגרת התכנון הכולל המתחשב גם בבינוי, בשימושי הקרקע ובצורך בהפרשות קרקע לצרכי ציבור נוספים. תכנון התנועה והיקפי הפרוייקט יתחשבו במיקומו של המתחם ובהתחשב בסמיכותו למרכז תחבורתי מרכזי.

עם התקדמות תהליך התכנון יבחנו ההתאמות הנדרשות באופן מפורט.

4. התייחסות לסביבה:

המתחם מצוי בלב איזור המקודם תכנונית ברמות שונות. תוכנית תל אביב 2000, דרך פתח תקווה, הזרוע צפונית של המע"ר, קרן הקרייה, המרכז הרפואי איכילוב ועוד, ולפיכך יותאם קו הרקיע לאזור הקיים והפיתוח המתהווה.

תחום הפרוייקט נקבע בהתייחס לכלל החלקות והמבנים במתחם הכוללים 21 מבנים, על מנת לאפשר ראיה כוללת ורחבה של הצרכים השונים ולאפשר את הפרשת שטחי הצבור הנדרשים הנובעים מהפרוייקט תוך התמקדות בחטיבת קרקע הומוגנית מבחינת בינוי, רמת תשתיות ואופי הבעלויות.

5. איכות סביבה: מטרדים, סקר אקלימי וכו'

הנושאים הסביבתיים יקבלו ביטוי בהמשך תהליך התכנון ובהתאם לצרכים שיתפתחו.

7. משימות פיתוח בסביבת הפרויקט

במסגרת הפרוייקט ידרש שיפור מערך הדרכים הסמוכות, הקמה ופיתוח שטחי הציבור הקיימים והחדשים – הפתוחים והבנויים . יבחן במפורט עם התקדמות התהליך.

טבלת השוואה נתונים ראשוניים:

נתונים		מצב קיים	מצב מוצע
סה"כ זכויות בניה	יח"ד	460	1380
מגורים	מ"ר	כ- 35,580	154,560
גובה	קומות	3 מעל קומת קרקע	3-40 קומות
	מטר
צפיפות		10 יח"ד לדונם נטו	30 יח"ד לדונם
מקומות חניה			בהתאם לתקן למגורים נוכח הקרבה למערכות הסעת המונים קיימות ומתוכננות, יש לדעתי לשקול הפחתה מעמידה בתקן בכדי לקדם שימוש בהן

זמן ביצוע: משך הכרזה 6 שנים.

חו"ד הצוות:

כללי:

צוות התכנון בשיתוף עם היחידה לתכנון אסטרטגי בסיועה של חברת וקסמן גוברין – (חברה מנהלת מטעם משרד הבינוי והשיכון) מקדמים את המתחם להכרזה במסגרת הועדה הבינמשרדית במשרד הבינוי והשיכון כמתחם להתחדשות עירונית – פינוי בינוי.

במתחם מתקיימת פעילות תושבים ויזמים עניפה, אשר מעוניינים בקידום היוזמה להתחדשות עירונית.

צוות התכנון רואה במתחם פוטנציאל תכנוני רב ליישום תהליכי התחדשות עירונית וזאת לאור מיקומו של המתחם בסמיכות למערכת צירי התנועה הראשית , המרכז התחבורתי הקיים והעתידי, התפתחות המתחמים הסמוכים הזרוע הצפונית של המע"ר, מתחם 2000, קרן הקריה, המרכז הרפואי איכילוב וכו'.

פוטנציאל תכנוני זה מאפשר את נפחי הבניה המוצעים תוך איזון בין ההיבטים האורבניים והכלכלים.

ריבוי היוזמות במתחם הן של תושבים והן של יזמים פרטיים הביא למסקנה שנדרשת יוזמה והובלה עירונית לגיבוש תכנית כוללת למתחם אשר תתווה את מתחמי הבינוי, נפחי הבניה, הפרשות הקרקע לצרכי ציבור ומערכת הדרכים הנדרשת, על מנת לגבש פרוגרמה תכנונית ודאית וזמינה, תב"ע, ליישום ע"י התקשרות בין הדיירים ויזמים הפרטיים.

דיון בתכנית שיתוף הציבור

מטרת הדיון:

1. אישור הוועדה המקומית לפרסום לפי סעיף 77 לתכנית מתחם דפנה. (סע' 77 לחוק התכנון והבניה מאפשר לפרסם הודעה על הכנת תכנית וקובע כיצד יש לעשות זאת. הודעה זו קובעת מצד אחד את האפשרות לקבוע תנאים ומגבלות על הוצאת היתרים לבנייה או לשימוש בקרקע ועל חלוקה מחדש של הקרקע - באם נקבעו, ומצד שני מפצה את את בעלי הקרקע שזכויותיהם מוגבלות. תוקף המגבלות - המועד המוקדם מבין אישור/דחיית התכנית, ביטול על-ידי מוסד התכנון שקבע אותם - ועדה מקומית, 3 שנים. אפשר להאריך את התנאים לעוד 3 שנים במקרים מיוחדים ויש צורך לנמק את ההחלטה ולאחר מכן להאריך שוב באישור של שר הפנים)

2. קביעת תנאים להיתר בניה לפי סעיף 78. (התנאים לצורך מתן היתרי בניה. אפשר לערור על ההחלטה לועדת הערר במקרה זה או למועצה הארצית - באם מדובר בתנאים שנקבעים על-ידי הועדה המחוזית. סע' 79 קשור אף הוא וקובע ששר האוצר יכול לדחות או לפטור את בעלי הנכסים מתשלום מיסי קרקע עבור הקרקע הנדונה וכן מאפשר לרשות המקומית לפטור או לדחות כל מס חובה - כגון ארנונה, בהתייחס לתקופה בה חלות המגבלות ובמידה התואמת את השלכות המגבלות)

3. אישור עקרונות שיתוף הציבור בהכנת התכנית.

רקע:

בתאריך 2.12.09 הוכרז מתחם דפנה כ"מתחם לפינוי בינוי" במסגרת הוועדה להתחדשות עירונית של משרד השיכון.

נוהלי מתחמים מוכרזים במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית מחייבים בין היתר הליך שיתוף ציבור תושבי המתחם ובעלי זכויות הבניה. הנוהל מחייב עריכת 3 כנסים הכוללים פעולות הסברה ועידכון.

תכנית מתחם דפנה מקודמת ע"י עיריית תל אביב יפו לאור מיקומו, היקף שטחו וייחודו של המתחם במרחב העירוני, ונמצאה בהתאם לכך ראויה להליך שיתוף ציבור מורחב, עפ"י עקרונות ההליך שאושר ע"י וועדת המשנה לתכנון ובניה בישיבתה מס' 08-0012ב' מיום 19.3.08 מהטעמים הבאים:

1. התכנית מקודמת ע"י עיריית תל אביב יפו.

2. התכנית ממוקמת בחטיבת קרקע בשטח של 80 ד' המשנה את פני הסביבה באופן משמעותי מבחינת אופי הבינוי, היצע יח"ד.

3. התכנית כוללת בעלי נכס רבים (470 יח"ד), אשר עתידים לאכלס חלק מיח"ד במתחם, וראוי לשלבם בסוגיות תכנון שונות בהיותם תושבי המתחם.

מטרות תכנית שיתוף הציבור:

1. יידוע ועידכון שוטף של בעלי נכסים ותושבים במתחם בנושאים שוטפים.

2. שיתוף בעלי עניין בסוגיות תכנוניות במתחם.

3. יצירת שיח בין בעלי העניין למקדמי התכנית במטרה להביא בחשבון בתהליך התכנון את מירב הגורמים המושפעים.

בעלי העניין:

א. שותפים -בעלי נכסים וזכויות במתחם כולל יזמים בעלי חוזים חתומים ע"י תושבי המתחם, עיריית תל אביב-יפו.

ב. גובלים מיידיים - דיירים בשכירות תושבי המתחם, גובלים מיידיים בשימושי מגורים,(שיכון הקצינים, מבנה סולד/ארלוזורוב), שימושי משרדים ותעסוקה-בית הדר דפנה, דפנה 10.

ג. סובב קרוב – שימושי מגורים ותעסוקה הסמוכים למתחם: ביה"ח איכילוב, תושבי רחוב ארלוזורוב.

ד. מינהלת רובע בני דן.

ה. ארגונים סביבתיים.

בעלי העניין ישותפו על ידי הקמת מסגרות בהן יהיו נציגויות לקבוצות שונות במספר הירארכיות. בעלי הזכויות יאורגנו במסגרת "נציגות מתחם דפנה" שתפקידו ייצוג התושבים בפני גורמי התכנון, העברת מידע לנציגי המתחמים, סיוע בהערכות והתארגנות. נציגות זו יחד עם בעלי עניין נוספים יאורגנו במסגרת "פורום מתחם דפנה" שתפקידו להוות מסגרת להדברות ולהחלפת דעות בין נציגי הקבוצות המרכיבות את "בעלי הענין" בתכנון המתחם.

נושאים שייעלו לדיון במסגרת התהליך:

1. תכנית הבינוי: בחירה בין חלופות בינוי שונות-בניה מגדלית, בניה משולבת עם בינוי מרקמי, העמדה.

2. מיקום ואפיון השטחים הפתוחים.

3. שימושים בשטח לבנייני ציבור.

4. תמהיל הדירות.

שלבי השיתוף המרכזיים:

שלב האכרזה	מפגשים עם בעלי הדירות במתחם, דיווחים שוטפים, בחירת נציגויות. לא מפורט כיצד ואיך ייבחרו הנציגים, מיהם בעלי העניין ברמה הרובעית ומטעם ארגוני הסביבה. כמו-כן, לא מפורט מפתח לייצוג. פרסום לפי סעיף 77-78
הכנת מסמכי התכנית	מפגשים עם "נציגות מתחם דפנה" במטרה לגבש היבטים תכנוניים הנוגעים בעיקר לתמהיל הדירות ולהיבטים הנוגעים למתחם – פנימה. מיהם הנציגים שיבטיחו דיור בר השגה מעבר אולי לארגונים הירוקים ואולי אולי לנציגי הרובע? מיהם הנציגים של הציבור הרחב שלא מרוויח כלכלית מהפרויקט? כיצד יתועדו המפגשים וכיצד יסוכמו לצורך הצגתם בסוף התהליך?
	הקמת "פורום מתחם דפנה" במטרה לגבש היבטים תכנוניים הנוגעים בעיקר לשטחים הפתוחים והיבטים הנוגעים לקשר שבין המתחם לסביבתו.
	לאחר הקמת "פורום מתחם דפנה" ותחילת פעולתו, מוצע לערוך כנס ציבורי ראשון פתוח לציבור. מהם מטרות כנס זה? האם מדובר ביידוע בלבד, על איסוף מידע נוסף או על קבלת החלטות בפורום רחב יותר מהנציגות הנבחרת?
דיון להפקדת התכנית	סיכום המפגשים יוצג לוועדה המקומית בעת הדיון בהפקדת התכנית.
דיון להפקדת התכנית	לאחר גיבוש התוכנית ולפני הפקדתה בפועל, מוצע לערוך כנס ציבורי שני פתוח לציבור. מהי מטרת הכנס? לאור כך שהתכנית לקראת הפקדה, כנראה מדובר ביידוע על פרטי התכנית הסופית שתופקד. בשלב זה חשוב לדעתי לדרוש את הצגתם של תוצרי השיתוף - מה השתנה מהתכנית הראשונית ומה גובש באמצעות תהליך השיתוף.
הפקדת התכנית עד לאישורה למתן תוקף	פרסום הודעה על הפקדת התכנית לפי סעיף 89 לחוק יישלחו הודעות לבעלי העניין ששותפו בתהליך. זהו סעיף חשוב שמראה כי ללוקחים חלק בתהליך השיתוף יש חלק גם בהמשך תהליך התכנון. חשוב לעדכן את המשתתפים בהמשך ההתפתחות התכנונית ובהחלטות הועדה המחוזית לאשר/לשנות או לדחות את התכנית.

יודגש כי הליך שיתוף הציבור אינו גורע מסמכות מוסדות התכנון המוסכמים בקבלת החלטותיהם התכנוניות. עם זאת עמדות בעלי העניין השונים יובאו בחשבון בהכנת התכנית ובמקרים בהם לא תתקבל עמדת בעל עניין כלשהו, יוצגו הנימוקים לכך.

חו"ד הצוות הצוות המקצועי בעירייה לצורך הדיון

1. מומלץ לפרסם הודעה על הכנת תכנית לפי סעיף 77 לחוק.

2. מומלץ לקבוע תנאים להוצאת היתרי בניה לפי סעיף 78 כלהלן: עד להפקדת תכנית מתחם דפנה

ולתקופה של עד שנתיים מיום קבלת החלטה זו, לא ניתן יהיה להוציא היתרי בניה לתוספות בניה

במתחם.

3. מומלץ לאשר את תכנית שיתוף הציבור כאמור לעיל.

4. מסקנות תהליך שיתוף הציבור יוצגו לוועדה לעת הדיון בהפקדת התכנית.

החלטה זו תהיה בטלה תוך 7 חודשים מיום שנמסרה למגיש התכנית אם לא ימולאו התנאים הקבועים בה וזאת עפ"י סעיף 86ד' לחוק.

בישיבתה מספר 09-0018ב' מיום 09/08/2009 (החלטה מספר 7) דנה ועדת המשנה לתכנון ולבניה בתכנית והחליטה:

מהלך הדיון:

גילה גינסברג הציגה את הליך הסטטוטורי, האכרזה של משרד השיכון על המתחם כמתחם לבינוי בינוי ומטרת הדיון- אישור תכ' שיתוף ציבור, אישור תכ' עפ"י סעיף 77/78.

גלי דולב הציגה את הליך שיתוף ציבור המוצע. לדעתי פרטים אלו מעניינים את הציבור הרחב ועיקרם אמור להיות מוצג במסגרת פרוטוקול הדיון.

שאלות של חברי הועדה:

מה הם עקרונות התכנון שאושרו בועדה לפני כשנה וחצי ומה נדרש היום מהועדה לאשר.

מבקשים לבחון את כל התכנון מחדש, היות והמבנים היום במצבם יכולים לשמש לדיור בר השגה, למרות שמבחינת המיקום מתאים לפרויקט מגדלים. לעמדתם התכ' לא ברת מימוש. בשל קרבת הפרויקט לשכונת שיכון הקצינים יהיו התנגדויות רבות לתכנית.

ביקשו להציג את התכ' התנועתית ובעיקר את הכניסות ויציאות לפרויקט.

רחל גלעד ולנר – שיתוף ציבור ברמה עירונית ולא רק של תושבי המתחם והסביבה הקרובה. רלוונטי לדעתי במידה והמתחם חשוב ברמה העירונית - במקרה זה היות ומדובר בצירי כניסה עיקריים למטרופולין (ארלוזורוב ונמיר) והיות והמתחם מהווה חלק מ"שער כניסה" לעיר, יש חשיבות בהיבט זה לבדוק כיצד תושבי העיר רוצים לאפיין תדמיתית את העיר

מיטל להבי – בעד התכנית של שיתוף ציבור ומבקשת להגדיל את שטחי הציבור בתכנית.

מה"ע (מהנדס העיר) – נוהל שיתוף ציבור אושר בועדה המקומית ובהתאם לנוהל שנקבע מוצע לועדה הליך שיתוף הציבור בתכנית זו. לא דנים בתכנית אלא רק בהליך שיתוף ציבור.

מיטל להבי השתתפה במהלך הדיון אך לא השתתפה בהחלטה.

הועדה מחליטה: החלטת הועדה בדיון

לאשר את הליך שיתוף הציבור המוצע.
לאשר לפרסום הודעה בדבר הכנת תכנית לפי סעיף 77 לחוק ופרסום תנאים לפי סעיף 78 כלהלן: עד להפקדת תכנית מתחם דפנה ולתקופה של עד שנתיים מיום קבלת החלטה זו, לא ניתן יהיה לממש תוספות בניה עפ"י תמ"א 38 (תוכנית ארצית שמאפשרת תוספת זכויות בניה מצד אחד ומצד שני מחייבת חיזוק של המבנים בפני רעידות אדמה). ניתן יהיה לאשר היתרי שיפוץ, סגירת/פתיחת מרפסות וכן חדרי יציאה לגג.

פאר ויסנר התנגד להחלטה.

מיטל להבי לא השתתפה בהחלטה.

משתתפים: דורון ספיר, פאר ויסנר, ארנון גלעדי, רחל גלעד-ולנר.

מרכזי תחבורה עירוניים - האם בכלל יש בהם צורך?

2009-08-06T17:24:00.000-07:00

לאחרונה התבשרנו כי התחנה המרכזית בהרצליה תעבור ברובה לאזור מחוץ לעיר. ברכות לתושבי הרצליה שנאבקו והראו שאקטיביזם בנושאים התכנוניים העקרוניים בעיר יכול להשפיע!

כידוע, תחנות מרכזיות מהוות מוקד לרעש, זיהום אוויר, עומסי תחבורה והם לרוב לא מקומות שנעים לשהות בהם או בסביבתן. בנוסף לכך, התחנות לרוב מתוכננות לצערנו מתוך תפיסה שגויה שמתייחסת לנוסעים כצרכנים למרכזי הקניות ש"מולבשים" על התחנות. כך, בירושלים ובתל-אביב אנו נאלצים לעבור מקומת ההגעה לקומת היציאה (או להפך) דרך עשרות חנויות או באסטות כי אולי בדיוק חשבנו לקנות איזה דיסק צרוב!

רגע... ומה עם הצרכים התחבורתיים? בתור נוסע, שמעוניין להחליף קווים או לצעוד מהתחנה אל היעד שלי - אני בכלל רוצה שירות Door to Door - אין לי צורך להכנס למבנה ענק ולבזבז בו אפילו 5 דק' בדרך ליציאה או לתחנה הבאה. אני רוצה לרדת מהאוטובוס/רכבת ולהגיע. לפחות בתחנות הישנות (ירושלים ות"א) כך זה היה - האם היה להם יותר שכל אז? אולי!

דניאל, חבר אורבניקה - התעוררות עירונית - מסביר כיצד הפכה התחנה המרכזית בת"א לפיל לבן, מנתח הסיבות לכך וגם מתייחס לעניין התחנה בהקשר לדו"ח שהופק בעקבות שיתוף הציבור בתכנית המתאר. בכלל, זה בלוג ששווה קריאה מעמיקה.

מוקדי תחבורה מפוזרים מחוץ לעיר כמו בחיפה, מאפשרים גישה נוחה מקו לקו ומעבר בין אמצעי תחבורה שונים ביעילות יחסית. נכון, גם בתחנת חוף הכרמל הרכבת רחוקה מדי מהמתחם של האוטובוסים וגם שם יש ריבוי מיותר של חנויות ומסחר. אבל לפחות זה חצי צעד בכיוון הנכון.

בכלל, קווים עורקיים וקווים מאספים (שאולי אפילו לא ממש צריכים להגיע או לצאת לחניון משמעותי), בתדירות מספיקה - מונעים את השימוש המיותר הזה ומאפשרים לנצל את הקרקע ובעיקר הזמן שלנו, ביעילות רבה יותר.

מצורפת תמונה להנאתכם מתוך אוסף התצלומים הלאומי.

מה יש לפקחים העירוניים מהאופניים שלכם?

2009-08-04T16:28:00.000-07:00

היום (יום ג' 4.8.09), נסעתי לי בבוקר באוטובוס בדרך לעבודה. בדיוק איפה שכיכר מסריק נפגשת עם רח' קינג ג'ורג' עמדו אופניים נחמדים קשורים לעמוד ועליו תמרור. לידם, שני פקחים מתייעצים. אחד הולך להביא Cutter גדול מהרכב בכדי לשחרר את האופניים מהעמוד.

עולות לי בראש מספר תהיות:

למי בדיוק מפריעות האופניים? - להבדיל מעשרות אופנועים (ומכוניות) שחונים על מדרכות וחוסמים את המעבר על המדרכה, האופניים לא הפריעו!
למה צריך להסיר אותם? - הם לא היו במצב חלוד בצורה יוצאת דופן, מצבם היה טוב יחסית, הן עמדו והיו נראות כאילו בדיוק עבר מישהו, קשר את אופניו, הוריד את הכסא (כדי שלא יגנבו כידוע) והמשיך לישיבה קצרה בבית הקפה הסמוך.
מה עם חנייה מוסדרת ברחוב? - בהמשך הנסיעה נצפו מתקנים לקשירת אופניים אך רובם היו מלאים עד אפס מקום. לחלקם אגב גם נקשרים אופנועים. אגב, מומלץ לקשור את האופניים במקומות מוסדרים או במקומות הומי אדם - זה עוזר נגד הגניבות, כפי שפירסמנו בעבר. אגב, כפי שפירסמנו בפוסט קודם, תאב"א יזמה סקר מקומות חנייה לאופניים.
מה אפשר לעשות? - מעניין שדווקא גם באוטובוס החלו אנשים להתעצבן על הפקחים ואפילו מבית הקפה הסמוך יצאה גברת (אורלי זילברשץ-בנאי אם זיהיתי נכון) והחלה לדבר עם הפקחים. אני מניח שהיא ביקשה בנימוס ובתקיפות שיעזבו את האופניים והרוכב שהן יעלמו לו בשקט - אורלי (או גברת אדיבה), כבוד! ערבות הדדית ופיקוח חברתי. מסתבר שזה עובד גם מול פקחים.
מה אפשר לעשות עם אופניים שנעלמו? - קראו פה בכתבה של מיינט שהתפרסמה ממש בימים אלו.
ומה העירייה עושה בנידון? - חוץ משלוח פקחים להעלים אופניים, כפי שמדווח בבלוג משמר המועצה, ועדת תחבורה וחניה בעירייה תכין תכנית למניעת גניבות.

תאב"א יוזמת - סקר מקומות חניה נדרשים לאופניים בת"א-יפו

2009-07-26T10:36:00.000-07:00

עומר כהן, רכז ת"א-יפו בשביל אופניים (תאב"א) מעדכן בבלוג שלו על יוזמה להקמת צוות בנושא גניבות האופניים. הצוות עורך בימים אלו סקר למיפוי מקומות בהם קיים מחסור במקומות חנייה מוסדרים לאופניים. אתם מוזמנים להצטרף לצוות, לעזור בסקר ופשוט למלא את המקומות שמצאתם בקובץ המשותף.

עומר גם מעדכן על כך שבעיריית ת"א-יפו התחילו לגבש תכנית להתמודד עם התופעה. אני מצפה להמשך דיווחים על התכנית, היעדים שלה והאמצעים בהם היא תנקוט.

לבסוף, מצורף קישור למחקר על מדיניות לצמצום גניבות אופניים שערך מרכז המידע והמחקר של כנסת ישראל. המחקר מעלה השערה לפיה במדינות שבהן נעשה שימוש נרחב באופניים, מושקעים מאמצים רבים יותר במטרה למנוע גניבות ולכן הסיכוי לגניבה קטן. בנוסף תרומתו הגדולה של המחקר לדעתי היא העלאת מספר אמצעים להתמודדות עם התופעה:

תשתית נאותה - נדרשת תשתית נאותה לקשירת האופניים (מקומות חנייה מוסדרים) - במקומות נגישים, מוארים ובטוחים שבהם גם פיקוח ציבורי ומעבר אנשים רבים בשעות היממה. (בהדגשה התוספת שלי). נמצא כי קשירת אופניים למקומות מוסדרים יעילה יותר במניעת גניבות.
אבטחה נאותה - נדרש חינוך והסברה בנושא אבטחה של האופניים. ישנו מספר מועט של דרכים לקשור את האופניים בצורה מאובטחת ורק כ- 20% מאופניים שנסקרו בלונדון נמצאו כקשורות באופן בטוח. כמובן שגם לאמצעי הקשירה והאבטחה עצמם (מיקום החנייה ואמצעי האבטחה הנוספים - מיקום ציבורי, אכסון מוסדר ושמירה) יש חשיבות רבה.
תכניות לרישום אופניים - מספר שלדה, שמירת קבלות רכישה וכן ראיות נוספות לבעלות על האופניים מקשים על זיהוי הבעלים האמיתיים בעת מציאת זוג שנגנב. מרשם אופניים מרכזי שבו נעשה רישום השלדה ו/או סימון מסוגים שונים מקילה על האכיפה ואיתור אופניים שדווחו כגנובות וכן כאמצעי הרתעה לגנבים.
פעולות אכיפה יזומות - הלוואי עלינו במדינתנו הקטנטונת שבה משטרת ישראל עוסקת במעבר הולכי רגל באדום ובאכיפת מהירות (נהגים מועדים) במקום לטפל בנהגים מסוכנים על הכביש.

נמצא כרטיס מעבר... מי יודע מה זה אומר?

2009-07-26T01:27:00.000-07:00

לפני כחודשיים עליתי על קו 25 של דן מביתי בדרכי לעבודה. גיליתי כי בתחתית הכרטיס שהודפס עבורי הופיעה הודעה על כרטיס מעבר. בבירור שניסיתי לערוך עם הנהג עצמו, אח"כ עם שירות הלקוחות של חברת דן וגם עם אוסף של פקחים שפגשתי בחניון רידינג (ופשוט הייתי חייב לשאול) - לא קיבלתי מענה לתשובות שהעליתי:

באילו קווים אפשר להשתמש בכרטיס המעבר? (אני מניח שהם קשורים לקווים המפורטים מטה)
תוך כמה זמן ניתן לנצל את המעבר? (בחיפה אפשר במשך שעה מקניית הכרטיס להחליף קווים או לנסוע באותו הקו)
מדוע בשימוש ב"רב-קו" לא מודפס עבורי כרטיס המעבר?

ואפרופו כרטיס ה"רב-קו", שלי פתאום שבק חיים. מה עושים? נוסעים למוקד השירות בחניון האוטובוסים ברכבת מרכז או לתחנה המרכזית החדשה. המנהל הנחמד (יש לציין) בתחנת ההנפקה ברכבת מרכז הסביר לי שהכרטיסים הישנים לפעמים מתקלקלים ואחרי שאתקן זה כבר לא יקרה - כולי תקווה. ואני שוב מעלה בהזדמנות זו את הבעיה שלמרות ומדובר בפרויקט לאומי, אין כתובת פנייה מסודרת לתקלות בכרטיס שבו גם עושים שימוש חברת קווים (שלא מצאתי אזכור לרב-קו באתר שלה) וחברת סופרבוס. גם נציגי השירות של "החברה להזזת ערים" שבעצם מבצעים את הנפקת הכרטיסים בעבור חברת דן, לא יודעים לאן להפנות מעבר לשירות הלקוחות של חברת דן - שאני מזכיר, למרות פניות שלי לגבי כרטיס המעבר, טרם קיבלתי עד היום התייחסות והסבר. אולי אפשר לנסות את המפקח על התעבורה במשרד התחבורה כפי שמשרד התחבורה מציע. אם מישהו פונה - אשמח להתעדכן.

מה חדש בחיפה?

2009-07-10T17:51:00.000-07:00

דיווחים נעימים לאוזן מגיעים לאחרונה מחיפה:

ראשית, ועדת יערי שהוקמה במסגרת הסכם פשרה בין עיריית חיפה לולמ"ב (הוועדה למתקנים בטחוניים שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה) ולמשרד הביטחון, הגישה את המלצותיה בנוגע למבנה הפולינום המתוכנן בנמל חיפה (ההדמיה מתוך אתר YNET). משמעות ההמלצה היא שמירה על חזות הנוף הימי של העיר ומניעת פגיעה בו מחלקים עיקריים בעיר התחתית, וייעוד הפיתוח העתידי של המרחב למרחב ציבורי שישמש כחזית ימית פעילה. עם זאת, יש הטוענים כי פינוי המבנה המצומצם עשוי להמשך זמן רב וכי אין די בהחלטה זו בכדי לשמור על אופיה של חיפה כעיר עם הפנים לים. טוב שיש דיון עירוני ער בנושא וגם טוב שוועדת יערי מתייחסת לנכס הגיאוגרפי העיקרי של חיפה ושומרת עליו - עיר מגוונת ורב תרבותית, השוכנת במורד ועל הר הכרמל ונושקת לים. איזה פוטנציאל תיירותי!
חנוכת המטרונית - מערכת הסעת ההמונים הראשונה בישראל! (התמונה מתוך הבלוג Image of Me) ראוי לציין כי המושג "מערכת הסעת המונים" מבלבל נוכח המערכות הקיימות אשר כוללות את ציי האוטובוסים הרבים שגם הם מהווים כבר כיום מערכת המסיעה רבבות נוסעים - למשל, לפי סקר "נתיבי איילון" מ- 2002-3, היו כ- 900,000 נסיעות באוטובוס ביום חול ממוצע במטרופולין ת"א - מתוך המסקנות וההמלצות של ועדת סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית). המטרונית היא בעצם מערכת של אוטובוסים ארוכים, הנוסעים במסלול ייעודי (מת"צ - מסלול תחבורה ציבורית), המקבלים עדיפות תחבורתית והעושים שימוש במערכות מידע בזמן אמת המאפשרים דיווח על מועדי יציאה והגעה מהתחנות. יחסית פשוט - אבל לפחות עובד... לעומת הפרויקטים ההנדסיים המורכבים והמתמשכים של הרכבות הקלות למיניהן בירושלים ומטרופולין ת"א. עד מתי ימשיכו תושבי ירושלים לקלל את "רכבת הקללה" ועד מתי נחכה להקמת הקו האדום שכל כך נחוץ לתפקוד המטרופולין המרכזי בישראל?
הפעלת "קווילילה" - בדומה לקווים שהופעלו בפרויקט הפיילוט בירושלים, אשר מספקים תחבורה ונגישות בעיקר בעבור הבליינים אך לא רק! מדובר בתחבורה בתדירות נמוכה יחסית המאפשרת לנוע בחיפה ובקריות במשך כל השבוע וכמעט בכל שעות היממה. מצורף קישור לאתר ולמפות קווי הלילה שפועלים ומובילים בליינים לאזורי הבילוי בכ- 25 ערים בארץ.
ולבסוף, לאחרונה החלה עיריית חיפה לפרסם הודעות בענייני תכנון ובניה באתר האינטרנט שלה. זהו צעד חשוב בשקיפות שיש לנקוט. בעתיד אנו מקווים כי בכל פרסום על הפקדה תפורסם גם התכנית עצמה בכדי שתושבי העיר יוכלו לבחון את עמדתם ולהיות מעורבים בתכנון העירוני (כרגע באמצעות הגשת התנגדויות כפי שמאפשר החוק). נציין גם כי קיים חלק באתר ובו תכניות בהן נערך הליך שיתוף ציבור כלשהו ובו מידע רב יותר לגבי התכניות. עם זאת, קולות רבים עולים לגבי עומק "השיתוף" המתבצע בתכניות שונות כגון זו של "מחנה זאב". חשוב לציין כי חיפה לפחות מפרסמת את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר, ואת הפורטוקולים של הוועדה המקומית לתכנון ובניה כפי שמחייב החוק (לעומת 66 רשויות אחרות בארץ שאינן מפרסמות זאת, כפי שעולה מבדיקה שערכה התנועה לאיכות השלטון). אנחנו לא הצלחנו להכנס ולראות פרוטוקולים - נסו בקישור זה שלא עבד בעת שנבדק על-ידינו.

כנראה ירוק עולה - חיפה עולה!

סדנה בנושא תחבורה עירונית - התייחסות

2009-06-24T16:57:00.000-07:00

אתמול (23.6) התקיימה בערב סדנה שאורגנה על-ידי סטודנטים מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א כחלק מפרויקט שטח אותו הם מבצעים ובשיתוף עם הפורום הירוק. נושא הסדנה היה התחבורה בעיר ובין המטרות היו הצפת בעיות ופתרונות אפשריים הקשורים בנושא. השתתפו כ- 20-25 איש לדעתי, מרביתם חברי הפורום הירוק אך היתה גם נוכחות ניכרת של חברי "אורבניקה - התעוררות עירונית".

בתחילה, ד"ר גולן להט סיפר לנו על הפרויקט ונתן רקע לתהליך התעוררות החברה האזרחית וה"פוליטיקה החדשה". לאחר מכן התחלקנו ל- 4 קבוצות שכל אחת עסקה בהיבט אחר של התחבורה העירונית (הולכי רגל, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית). אחרי שיחות בקבוצות הציגו נציגים את הנקודות שהם זיהו כבעיות ורעיונות לפתרונות אפשריים.

משתתפי הפאנל - דניאלה רוב (מנהלת רובע לב העיר), עומר כהן (ת"א בשביל אופניים) ואנוכי (אורבניקה - התעוררות עירונית) ניסו להתייחס לסוגיות שונות שהועלו ולדיון שהתפתח.

באופן כללי, ובאופן קצת צפוי, היות ומרבית המשתתפים הגיעו כתוצאה מהפרסום בפורום הירוק - ה"אג'נדה הסביבתית" שלטה בדיון. עסקנו בחניוני חנה וסע מחוץ לעיר לשימוש היוממים, בשימוש בתת הקרקע לחניה, ובמתן תמריצים לשימוש בחניונים בעבור התושבים עצמם, ברה-אורגניזציה של התחבורה הציבורית, בשיפור שירות התחבורה הציבורית - מידע זמין, אטרקטיביות, נוחות, זמני שירות וארגון מחדש מתוך ראייה מטרופולינית. עוד עסקנו בהפרדת נתיבי האופניים מאמצעי התחבורה האחרים, בחינוך, מודעות ואכיפה, בעירוב שימושים, בחווית השימוש ברחוב, במיתון וריסון תנועה, באקטיביזם ובשיתופי פעולה.

היה מרתק. אני השתדלתי לייצג דווקא את הצורך באיזון שנראה לי כאומנות התכנון. לדעתי מדובר ב"יחסי שכנות טובים" בין משתמשי הרחוב - בנושא התחבורה הכוונה היא לאמצעי התחבורה השונים, אך כמובן שהנושא נוגע גם לעירוב שימושים, לעיצוב העירוני ועוד. במרחב נתון צריך לבחור כיצד לשלב את אמצעי התחבורה השונים, האם לתת עדיפות להולכי רגל? דווקא לרכב הפרטי או שמא יש צורך להקדיש רצועה ייעודית בעבור מערכות הסעת המונים. לדעתי יש לבחון כל מקרה לגופו וכמובן, להתייחס הן לצרכי תושבי האזור והן לצרכים הכלל עירוניים ולנסות לאזן ביניהם.
ניתן לקרוא עוד כל כך במדריך לתכנון רחובות בערים - המופיע באתר משרד הבינוי והשיכון.

היה חשוב לי מאוד להציף דווקא "פתרונות מסוג אחר". דוגמאות מעניינות בהן נתקלתי (בספר של ג'יין ג'יקובס) כוללות למשל מתן עדיפות למשאיות - שמבצעות עבודה חשובה (העברת סחורה - הרי בעיר אנחנו צורכים!) וגם פוגעות ברכב הפרטי - נעות לאט יותר ולעיתים נעמדות "לרגע" לפרוק סחורה. דוגמא נוספת היא תזמון הרמזורים בכדי למנוע "גל ירוק" - דברים שהרכב הפרטי רגיש להם אך אוטובוסים (בשל העצירות הרבות בתחנות) פחות. דוגמא אחרונה יכולה להיות בתמיכה בעקרון "הפיתוח ההדדי" - רעיון של תמיכה בפיתוח מוקד מתחרה נוסף בכדי לפזר את עומסי התחבורה והנסיעות בין כמה מוקדים שונים, דבר שגם מגביר את היעילות של התחבורה הציבורית היות ועושים בה שימוש לשני הכיוונים.

אך מעל לכל, רציתי לדבר על הלגיטימיות של עבירות תנועה שלרוב מייחסים לחוסר אכיפה. רציתי לדבר ולטעון כי יש "לגיטימיות תרבותית" שנובעת כתוצאה מחוסר "אכיפה חברתית". לצערי, לדעתי רק כאשר אנחנו נתחיל להעיר אחד לשני על ציות לכללים המוגדרים של "השכנות הטובה" ברחוב, אזי הרחובות עצמם יהיו ברורים יותר ונעימים יותר. כלומר, רק כאשר הולכי הרגל ישמרו על נתיב האופניים פנוי, רק כאשר הם יעירו לרכב שעובר את פס העצירה ונכנס למעבר החצייה, רק כאשר נעיר לנהג שצופר בשכונת מגורים בכדי "לקדם" את הנהג שלפניו - רק אז נביא, דרך האקטיביזם ובתהליך מתמשך, לנורמה חברתית של כבוד לזולת ולמשתמשי המרחב הציבורי האחרים.

קצת נתונים על התחבורה בת"א-יפו. עוד על פיקוח ציבורי ניתן לקרוא אצל ג'יין - קריאה מומלצת.

התחדשות בלב העיר - סיפור קצר בתמונות

2009-06-22T12:49:00.000-07:00

סיפור קצר-ארוך בתמונות...

תאב"א בשירות העירייה

2009-06-19T13:17:00.000-07:00

ב- 22.5 קיבלתי דוא"ל מחברים ב"צוות התכנון" של תאב"א (תל-אביב בשביל אופניים), בו נקראנו לדגל לצורך סקר שבילי אופניים בעיר. ה"מטלה" - סקר מצב השבילים הקיימים והעלאת התייחסות עניינית - הוטלה עלינו על-ידי עיריית ת"א שכנראה לא ממש טרחה להקצות לכך משאבים אמיתיים מטעמה כגון תקציב וזמן. אז תאב"א החליטה לקחת על עצמה את המשימה (אחרי דיונים פנימיים האם כך ראוי או שמא עדיף לדרוש תגמול מסויים) - באופן חד-פעמי ומתוך כוונה לשפר את התשתית העירונית לשבילי אופניים ולהיטיב עם הרוכבים בעיר.

בתור פעיל ב"אורבניקה - התעוררות עיר ונית" ובעל שאיפות רבות לתרום גם לפעילות תאב"א ככל שיתאפשר לי, הצטרפתי למשימה ולקחתי על עצמי להקדיש יום שלם למיפוי אזור מגוריי. כמובן שגם שאר חברי אורבניקה הוזמנו להשתתף במאמץ. אז הסתובבתי רבות (ותוך כך הכרתי את השכונה הרבה יותר לעומק), התרשמתי, צילמתי, כתבתי - ממש השקעתי! מעבר לחוויה הנהדרת - אני מודה על האפשרות לתרום באופן אמיתי לעיר טובה יותר! ממליץ לכולם להשתתף ב"מטלה" הבאה.

דוגמא פחות טובה - אי הפרדת שביל האופניים מהולכי הרגל וגם... "יער" של תשתיות בנתיב התנועה

לא הייתי היחיד כמובן וצוות שלם של מתנדבים לקח חלק בהערכת השבילים - מיפוי מפגעים, מציאת ליקויים והעלאת דרכים אפשריות לשיפורם ומתן פתרון הולם וישים. התוצאה היא דו"ח מפורט של הערכת מרבית השבילים בעיר והמסקנות העיקריות (הנתונים במלואם, שהינם גולמיים במקצת, לא מפורסמים בשלב זה אך זמינים בדרישה אישית).

דוגמא יותר חיובית - הפרדה בין הולכי רגל לרוכבי אופניים, שמירת הנתיב נקי מתשתיות ושילוט הולם. שימו לב - "מפגש הולכי רגל ורוכבי אופניים" מדהים איך תחנת האוטובוס משתלבת כפי שצריך ושומרת על נתיבי התנועה של הולכי הרגל ורוכבי האופניים כאחד! דוגמא ומופת!

קישור לדו"ח שהוכן על-ידי פעילי תאב"א ב- 2005.
קישור לתיאור פרויקט שבילי אופניים בת"א-יפו באתר המרכז לקיימות מקומית.
רוצים להעריך את שבילי האופניים בסמוך לביתכם? הורידו דוגמא לטופס הערכה והסבר לגבי איך למלא אותו.

כעץ בפני הבולדוזרים!

2009-06-18T10:07:00.000-07:00

הייתכן כי מספר עצים ותושבים מצליחים להוכיח את העירייה על הניהול הכושל של הפרויקט בהיבט השמירה על עצי העיר הוותיקים?

לאחרונה התבטא פקיד היערות, ישראל גלון, לגבי הניהול הכושל וההתעלמות מהעצים העירוניים בפרויקט שידרוג רחוב אבן גבירול. אכן, אין אלא להסכים עם המגוכחות שבטענה כי תשתיות הרחוב אינן ניתנות להזזה אבל מהעצים הקיימים ניתן להתעלם בתכנון השידרוג.

להזכירכם, מדובר בפרויקט בעל חשיבות תחבורתית גדולה לעיר האורך כבר למעלה מ- 3 שנים. בעבר, בחלקו הדרומי החלה זעקה בעקבות פגיעה בעצי פיקוס וותיקים. לאחרונה, בעקבות סימון עצי הסיסם בחלקו הצפוני של הרחוב, החלה תסיסה והתנגדות ציבורית לפגיעה בהם.

ולמה בכלל אנו רוצים עצים בעיר? חשיבותם לעיר רבה כמעתירי צל, כממתני אקלים, כסופחי מזהמים וגם לאופי והאיכות שהם נותנים למרחב העירוני.

תנועת עיר-יער פועלת לקידום שתילת עצים במרחב העירוני ומפרטת מדוע. ניתן לראות קצת על התפיסה הזו והיתרונות של העצים בעיר כאן במצגת שנגזרה מתוך מצגת אחרת שהועברה בכנס הרצליה אודות תמ"א 35. אני נענה לבקשתה של נעמה מליס בכנס איגוד המתכננים בו ביקשה לעזור "להפיץ את הבשורה".

גם ערן טמיר טאוויל חושב שזוהי הדרך להציל את העיר הישראלית, יודן רופא הקדיש לכך פוסט בבלוג שלו וכך גם אני בפוסט אחר.

פרויקטים כגון "עץ נולד" שעליו כבר נכתב כאן, נהוגים במדינות רבות ומטרתם - הגדלת כמות העצים בערים. במקורות ובמסורת שלנו חלה החובה לשמור עליהם ולטעת עוד עצים, החוק המנדטורי (פקודת היערות) התייחס לחשיבותם ואחרון שינויי חוק התכנון והבנייה מתייחס אליהם, אז למה בת"א חושבים שהם יכולים להתעלם מהם?!

אתם יותר ממוזמנים לחתום על עצומה בנושא ולהצטרף לפעילות הקבוצה בנושא בפייסבוק.

בשביל ערים טובות - כולנו בוחרים בתחבורה הציבורית

2009-05-21T00:39:00.000-07:00

רציתי לפרגן על המסיבה לקידום התחבורה הציבורית שנערכה לאחרונה ואורגנה על-ידי "מגמה ירוקה" - מעל 1000 איש - כבוד!. כדאי להכנס ולהסתכל קצת על סיכום הפעילות של הארגון בנושא בתל-אביב. מעניין שדווקא העירייה שמה רגל לאירוע. וגם כתבה שפורסמה ב- MYNET. מצורפות בתחתית גם תמונות מפלייר הקורא לפעילות עירונית בירושלים בנושא. אתם מוזמנים להצטרף.

והרי סרטון שצילם מהאירוע דניאל מייסה, פעיל "אורבניקה - התעוררות עירונית" שמפעיל גם את "פורום תל אביב" בתפוז, את אתר "תל-אביב במבט חדש" וכותב גם בלוג אורבני משובח - שלושתם שווים עיון מעמיק!

דבריו של דב חנין מדהימה בהתייחס להגדרת המקור לבעיית התחבורה העירונית - חוסר במחויבות של הרשות. כבר כתבתי על האפשרויות הקיימות בידי העירייה לקדם את העניין במסגרת סיכום הפגישה של הפורום הירוק שחלקה עסק בנושא התחבורה. הפעם אני מצרף חוות דעת משפטית מטעם מגמה ירוקה בעניין.

בנוסף מעניינת הנכונות של דן ואגד לצאת מהתחנה המרכזית. בהקשר לתחנה הציבורית בת"א-יפו, לדעתי המבנה המנותק מסביבתו האורבנית ופוגע במרקם ובאיכות הרחוב העירוני בלווינסקי. יותר מכך - הצורך להכנס למבנה/לעלות ולרדת קומות, להתבלבל בין רציפים וכדומה - הוא אחת מהבעיות העיקריות שלו אשר בסופו של דבר פוגעות בשימוש המיועד שלו להקל על השימוש בתחבורה הציבורית. איפה התחנה הישנה ? כך אפשר לרדת מאוטובוס אחד, ללכת 5 מטרים ולהגיע לרציף הרלוונטי להמשך הנסיעה. בחיפה אפילו פיצלו את התחנה המרכזית לשתיים - הוציאו אותה מהמבנה הנוראי במרכז העיר אל השוליים תוך חיבור נוח יחסית בין התחנות. שתי התחנות במפלס אחד המאפשר לעבור בין קווים או אמצעי תחבורה שונים בצורה נוחה וכך גם מושגת גישה נוחה לאוטובוסים ובזבוז מינימאלי של זמן גישה לרציף שעולה לנו - המשתמשים - ביוקר!

שיתוף פעולה הוא שם המשחק - מפגש הפורום הירוק עם ראש העיר ת"א

2009-05-08T22:58:00.000-07:00

ביום ב' האחרון (4.5.09) נערכה פגישה של הפורום הירוק עם ראש העיר ונציגי המחלקות העירוניות השונות. כחלק מפעילותי במסגרת "מש מר המועצה של הפורום הירוק" וכחבר "אורבניקה - התעוררות עירונית", חשבתי שראוי שהתייחסותי תובא בפניכם. המאורע המכובד, בו בעצם מכיר ראש העיר בקיומו של הפורום הוא חשוב מעין כמוהו. נראה ששיתוף הפעולה הרשמי והמוצהר הוא מתבקש לאור העובדה כי נציגי הפורום פועלים מול העירייה בתחומים השונים ומייצגים עמדה ציבורית ברורה ומגובשת.

קצת הרגיז אותי שאת דבריו, פתח חולדאי בכך ש"ברור שלא נסכים על כל דבר". נראה לי שזוהי אמירה שברורה מאליו והיא לא תורמת לשיח ולהדברות. בהמשך הוצגו מצגות שהכין הפורום ונציגי החברה להגנת הטבע בנושא טבע עירוני ומערכת התחבורה העירונית. המצגות, המחישו טוב את הנושאים האמורים, הציגו היטב את עמדת הפורום הירוק בנושאים אלו והציעו דרכים לפעולה של העירייה.

ברגע שיועלו המצגות לרשת, הן יצורפו לעיונכם.

לאחר הצגת המצגות, התייחס כבוד ראש העיר אליהם והסביר את המורכבות שבתפקיד קבלת ההחלטות. עיקר ההתייחסות היתה בנימה של - יש חילוקי דעות וריבוי פנים לכל נושא ולכן יש צורך לאזן בין האינטרסים הירוקים לבין אינטרסים אחרים. בנוסף, ראש העיר השתמש בבמה בכדי להציג את פועלו הסביבתי הניכר בתחומים שונים בקדנציות האחרונות שלו.

בסבב התייחסויות הציבור, כבר היה ניכר שהאווירה טעונה דבר שניכר בטענות מהסוג של "למה העירייה עושה (או לא עושה) כך וכך". גם אלו אמירות היוצרות עימות ולא המייצרות דיאלוג.

הייתי מצפה שראש העיר יפתח באמת בברכות ובמסר העיקרי של נכונות לשמוע ולהקשיב. הייתי מצפה שהדגש יהיה בראיה עתידית, על אופני שיתוף הפעולה האפשריים והנושאים העיקריים לשיתוף פעולה בתחומים אלו ואחרים. כמובן שברור שהצפייה לא היתה להתחייבויות כאלו ואחרות מראש העיר, אבל היה רצון וצורך שהוא יציג כיצד פעילות הפורום יכולה לסייע לו. דבר זה עלה קצת בהתייחסותו לצורך שלו בסמכויות בכדי להניע שינוי משמעותי במדיניות התחבורתית בעיר, אולם גישה זו של הבנת הצרכים של הגופים השונים והיכולת לענות ולעזור אחד לשני, לא מצאה ביטויה מספיק בדיון.

לצערי, גם ההתייחסות של ראש העיר לנושא מגבלות הסמכויות, היא בעייתית נוכח הסמכויות שיש בידו להפעיל כבר היום. לבקש עוד כוח וסמכות ושיתוף פעולה מצד הגורמים הציבוריים השונים לצורך גיבוש עמדה מאוחדת בעניין זה, היא סימון של דרך פעולה אפשרית. עם זאת, בשיחות סלון שהתקיימו אחרי המפגש בין משתתפים ומתייחסים שונים, עלה התסכול מהסמכויות הקיימות בהן לא נעשה שימוש.

דוגמאות לסמכויות אלו כוללות בין השאר את:
1. האפשרות להגבלת חניית אופנועים על מדרכות הולכי הרגל - אשר תקטין את כמות הנסיעה של כלי תחבורה אלו על המדרכות;
2. פקודת התעבורה ותיקוניה (תיקון 84) - סע' 77א - סמכויות בדבר הכנת תכנית תחבורתית לצמצום זיהום האוויר, סע' 77ב - המאפשר לתקן חוקי עזר בנוגע להסדרת תנועה על-ידי איסור או הגבלת תנועה באזור שייקבע (נת"צים?), האמצעים שיינקטו לצורך כך, קביעת הסדרי תנועה באזור הכוללות סמכויות תימרור, סע' 77ד - סמכות מינוי מפקחים לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה.

אשמח אם מישהו ירים את הכפפה וינסה לאתר סמכויות נוספות או כלים ספציפיים שבסמכות הרשות המקומית והמקדמים את התחבורה הציבורית והא-מוטורית.
לבסוף, כדברי יותם מנכ"ל ישראל בשביל אופניים (יב"א), לדעתי נדרשת מנהיגות וקבלת החלטות אמיצה בכדי לחולל את השינוי. אנחנו כפורום רוצים להבין מהו השינוי הנדרש לפי ראש העיר וכיצד אנו יכולים לסייע לו להגשים אותו. בסה"כ, כדברי ראש העיר, אנחנו כולנו רוצים עיר טובה יותר.

עצי הסיסם ההודי - קצת כבוד לאזרחי העיר הוותיקים הללו!

2009-05-01T10:12:00.000-07:00

ב- 16.4 הלכתי ברחוב אבן גבירול בחלקו הצפוני, ועל כל עץ שעברתי ראיתי את השלט הבא. ישר עצרתי וצילמתי עבורכם.

כבר אז כאב לי לראות את התלייה באמצעות סיכות על העצים שמודעות אלו באו להציל. גם רגישות פה היא עניין של מודעות - או חוסר מודעות במקרה הזה. בכל אופן ועכשיו עניינית - חבל שהיחס לעצים דומה ליחס אל "צומח" ולא כאל נפלאות בריאה שחיים זמן ארוך, לעיתים אף יותר מאיתנו. כאל יצורים הסופחים רעלים, מעניקי צל, קולטי פחמן, ממתני טמפרטורות ונגר עילי וכן עוד ועוד.

תרומתם של העצים למרחב העירוני חשובה מאין כמותה! כרגע גם נתקלתי בכתבה בנושא ששופכת טיפה אור על הרקע לנושא והשלטים בוואלה! חבל שלא הספקתי לדווח לכם עוד לפני.

שיטור עירוני - ביזור סמכויות לרשויות המקומיות

2009-04-24T01:27:00.000-07:00

לאחרונה אנו עדים לגל חדש של התייחסויות, הצהרת כוונות וכן צעדים ראשוניים בדבר הצורך להקים מערכות שיטור עירוניות.

כבוד השר יצחק אהרונוביץ' הכריז על הקמת ועדה לבחינת הנושא בדומה ל"וועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית" בראשות יעקב טרנר, אשר הגישה המלצותיה בשנת 2005.
שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי ורה"ע מעלות-תרשיחא, פירסם לאחרונה הודעה לעיתונות בנושא וכן מראיין את דן רונן (בעל חברת אבטחה וניצב לשעבר במשטרת ישראל) בתכנית "קו העימות" ברדיו צפון. כמובן שהאינטרס הברור לקידום הנושא נהיר, אך נימוקיו מקיפים ומשכנעים.

מאיר גלבוע, חוקר משטרה לשעבר וד"ר לקרימינולוגיה, כותב בעניין זה ובעניין ה"הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית במאבק באלימות" בבלוג שלו - הרמת מסך. יעקב טרנר, מפכ"ל המשטרה לשעבר וכן רה"ע באר-שבע לשעבר היה ממובילי הועדה שגרסה כי יש לפעול לקידום השיטור המשולב שמשמעותו עלות גבוהה ותקציבים ארציים ניכרים. ממסקנות וועדה זו, פעילות משולבת מתקיימת ברחבי הארץ. בוחבוט למשל, מסביר באתר עיריית מעלות-תרשיחא אודות השיטור המשולב (שוטר+פקח) אך לא בדיוק בכך מדובר אלא בשיטור עירוני עם סמכויות נרחבות יותר. לעמדתו של גלבוע, שיטור עירוני שבו למערכת העירונית סמכויות שיטור שאינן קיימות כיום, הוא משהו מבורך שנובע מהאחריות של הרשות לבטחון התושב. גלבוע מעלה את הסוגיה של שימוש מושחת בכוח כדוגמת המשטרות העירוניות הידועות לשימצה בארה"ב אך מציין גם כי ישנן דוגמאות הפוכות כגון השיטור בבריטניה.

הענקת האפשרות לשיטור עירוני, תאפשר ייעול של ניהול הביטחון העירוני. אם זאת, יש לבצע מעבר סמכויות הדרגתי ולשמור על פיקוח מטעם ממשלת ישראל, משרד הפנים, המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל.

בהקשר זה אולי כדאי להזכיר את פרויקט Safe City שהינו פרויקט להגברת המעורבות הציבורית בשמירה על בטחון העיר. צ'ולה ויסטה בקליפורניה, מיניאפוליס במיניסוטה ועוד הן דוגמאות למקרי מבחן. פרויקט "עיר ללא אלימות" הלאומי הוא המקבילה הישראלית ככל הנראה, אך הוא לוקה (כרגיל בארצנו) בחוסר ראיית התושב כאמצעי הישיר לשמירה על הסדר והביטחון. ניתן למצוא דיווח על תוצאות פעילות הפרויקט ל- 2009 כאן.
בסופו של יום, כולנו רוצים ללכת ברחובות בבטחה ולא לדאוג לבטחון האישי שלנו או של ילדנו. ג'יין ג'ייקובס מגדירה בטחון כאחד המרכיבים החיוניים בכדי לאפשר חיים עירוניים תקינים וטובים. לעמדתה, דווקא ל"מפקח הלא פורמלי", היינו תושב הרחוב או עובר האורח, ההשפעה העיקרית בשמירה על הבטחון הציבורי.

ברכות לפעילים למען קידום פארק בקרית ספר!

2009-04-22T01:29:00.000-07:00

פעילי ועד הפעולה למען פארק בקרית ספר עוסקים בנושא זה זמן רב. כפי שדווח, היום התקיימה ישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובניה בה הוחלט לתמוך בתכנית שהגישו התושבים לשטח - קרי פארק על כל השטח. ההחלטה להמליץ לוועדה המחוזית על פרסום דבר הכנת תכנית במתחם ובתנאי של הקמת פארק בשטח של לפחות 6.5 דונם, מסתמכת על המלצתו של מהנדס העיר וקשורה באפשרות ניוד הזכויות במתחם.

זהו עיקרו של מאבק ציבורי ודוגמא בולטת ליכולת ההשפעה שלו על קבלת ההחלטות. במקרה זה, נדרשה הכנה של תכנית חלופית על-ידי התושבים, שהועמדה כנגד התכנית שהוגשה על-ידי היזם.

נזכיר כי נימוקים כבדי משקל עמדו לטובת התושבים כדוגמת המחסור הקיים בשטחים ציבוריים פתוחים בשכונה, הפרטת שטח שיועד לצרכי ציבור (מבני ציבור) והמשמעות של העדפת טובת הפרט (היזם והרווח הכלכלי שלו) על טובת הכלל (הציבור הרחב).

בשעה טובה החליטה הוועדה המקומית של ת"א לעמוד מאחורי היוזמה של התושבים ולתמוך בתכנית שהוגשה מטעמם! זוהי דוגמא מעולה לכיצד פעילות עיקשת ונועזת מטעם תושבים הפועלים למען איכות החיים שלהם ולמען פיתוח מושכל של סביבת מגוריהם, עשויה להצליח. אקטיביזם במיטבו! זהו תכנון יוזם שעליו ידובר עוד רבות!

ברכות מכל הלב! יישר כוח!

אתר חדש - Hoody - האם אתה מכיר את השכן?

2009-04-20T11:30:00.000-07:00

Hoody הוא מיזם חדש מבית Webit שגם מהווים את המנוע מאחורי הרשת החברתית-סביבתית "שינוי ירוק" מטרתו היא חיבור בין אנשים ועסקים שגרים בסמיכות זה לזה. כפי שמספר יוצרו יואב סגל:

"Hoody נוצר מצורך אישי שהתעורר לפני שנתיים שהיה לשתף את השכנים שלי בקומפוסט הביתי שאפשר שיתוף לעוד מספר משפחות. במהלך המחקר ראיתי שאין פלטפורמה שכונתית שבאמת נותנת מענה לחיבור שכנים על בסיס גיאוגרפי וניגשתי לאפיין את האתר."

"מה שמניע אותי אישית ב- Hoody הוא התשוקה לחבר בין אנשים כדי ליצור קהילה מקומית שכייף לחיות בה. אני מיישם בפרויקט עקרונות של כלכלה מקומית בה השכנים הם אלו שבאים בקשר עם בתי העסק הקטנים והבינוניים ומסייעים להם לחזק את הקשר עם הקהילה. כמו כן האתר יאפשר חיבור בין תושבים שיש להם מן המשותף, במה להחלפות וכן מקום להציע בו את כישוריך המקצועיים."

"אני משוכנע שהדרך ליצירת סביבה מקיימת ונעימה מתחילה בך, באזור המגורים שלך בקהילה הפיזית שעוטפת אותך וזה מה שאני פועל לעשות באמצעות האינטרנט. אני מעוניין לקחת את הכלים והטכנולוגיה העדכנית ביותר על מנת ליצור אתר חי ונושם שאתה ממש "מרגיש" את הקצב של העיר, השכונה, הרחוב שלך. פלטפורמה זו תחבר ותשבור את הקרח בתקופה שכבר לא הולכים לבקש חצי כוס סוכר מהשכן."

לדעתי, פלטפורמה כזו חשובה בעיקר נוכח הניתוק בין אנשים וקהילות ופגיעה במקומות המפגש הציבוריים המסורתיים כגון - המכולת השכונתית, בית הכנסת, המתנ"ס, מגרשי המשחקים ובעיקר הרחובות. רחובות רבים נפגעים בשל העדפת השימוש בהם לצורך העברת כלי רכב ממקום למקום ופחות כמקום מפגש, מרחב ציבורי-מסחרי וכמקום משחק בלתי פורמלי ומוקד בילוי שעות הפנאי.

בכל אופן, אני ממליץ בחום לקפוץ לשכונה - כנסו והרשמו ל- Hoody עוד היום. מי יודע... אולי השכן/השכנה הבאים שלכם הם החצי השני שלו חיכיתם? אולי הם בדיוק עברו לגור קרוב אליכם ורוצים להכיר מישהו לקפוץ אליו לכוס קפה?

כתבה על המיזם בנענע10 - הסטראט-אפ החדש בשכונה

מזל טוב לאורבניקה - התעוררות עירונית על ההכרה בה כעמותה

2009-04-20T06:48:00.000-07:00

אני מצטרף לברכות! מזל טוב ל"אורבניקה - התעוררות עירונית".
טוב שיש כאלו עמותות שפעילות לקידום איכות החיים העירונית.

מתוך בלוג העמותה:

בשעה טובה אנו שמחים לבשר כי הוכרנו כעמותה רשומה בישראל!

תודה לכל העוסקים בפעילות השוטפת, המגיעים למפגשים ולפעילויות, לעוסקים בפרויקטים השונים ולכל אלו שתומכים בעירוניות בישראל. רק בזכותכם נקדם איכות חיים עירונית וערים התומכות בהתפתחות החברתית והאישית של אלו שחיים בהן.

העיר הגדולה - הנה אנחנו באים

2009-04-18T02:55:00.000-07:00

זהו. עברנו.

בשעה טובה אנחנו כבר גרים בת"א - גם לפי משרד הפנים, גם לפי הרישומים בעירייה ובקרוב אפילו נקבל תו חניה - שאותו נצטרך יותר בגלל שנשתמש פחות באוטו (ועל זה נאמר good riddance) ויותר בקו 25 ו- 27 (גם כי כבר הספיקו לגנוב לי את האופניים). אז ברוכים הבאים לנו לעיר.

כיף פה בת"א. נכון, אמנם זו לא הצ'נטרום של הפיילה, לא לב ה- CITY התל-אביב הפועם ובועט, אך זו פינה קטנה של שקט ורוגע. רמת אביב הירוקה - שכונה פרברית בכמות המעברים והשבילים עבור הולכי הרגל שמקשרים בין פארקים ובנייני המגורים המשותפים (שיכונים) - מ-ד-ה-י-מ-ה! כדאי לקרוא אצל ערן נויפלד על ההסטוריה והתכנון של השכונה המרתקת הזו שהתהליכים שקורים בה מזכירים לי את התהליכים המתרחשים בשכונת קפלן בכפר-סבא. פשוט כיף להסתובב, להקשיב לציפורים (נקר סורי מחוץ לחלון שלנו, ועוד אחד שמקנן במקום אחר בשכונה, דררות, מיינות הודיות עם ובלי טיקה וכו'). כיף לראות ילדים משחקים בגנים והולכים ברחובות וכיף גם לשוטט במרכז המסחרי שבאמת יש בו הכל.
כבר פגשנו את השכנים - יש את אריה וגילי, יש את סיגל ויש את אבי קושניר (לא זה מהטלוויזיה). יש שני פחי קומפוסט שבזכותנו הפכו למשותפים, יש לנו כבר שתילים חדשים בגינה, כבר צבענו את המעקה של המרפסת והצבנו עציצים לטובת ההולכים ברחוב - כיף לנו.

כבר הגיעו להתארח - הילה, קובי ומיכל שגם עזרו בהעברה. אלון, ברק ויאיר, גיאו ובקרוב גם שרון ועידו. נחמד לארח פה, בעיקר חברה טובה! ובהמשך לא כל כך ישיר לכך, יוחזרו משחקי החברה לקונצנזוס! איך צחקנו אתמול. תודה יאיר וברק על המשחק (וגם היין) המעלף.

אז אנחנו פה, קצת כמו הציפורים הפולשות - חיות מוזרות מירושלים והצפון, שאיבדו עצמם לדעת באזור השרון עד שמצאו כיוון. באמת חושבים שפה זו אופציה ריאלית לחיים :)

קישור לאתר ועד השכונה - רמת אביב הירוקה

planning jerusalem - תכנון בירושלים: קו 13 לא עצר בתחנה. הפעם לא השתלם לו

2009-03-29T07:21:00.000-07:00

יאיר מיידע על פסיקה חשובה כנגד אגד: קו 13 לא עצר בתחנה - הפעם לא השתלם לו

הגיע זמן שמישהו יעשה משהו - אם לא אכיפה מטעם הגורמים הממונים לכך (משרד התחבורה), אז גם דרך שיח משפטי ותביעות פיצויים ועוגמת נפש. אם עד שלא יכאב לאגד בכיס זה לא יזיז לה... אז שיכאב לה בכיס. נמאס לעמוד באוטובוסים עמוסים לעייפה, שלוקח להם פי 3 זמן משצריך, שהשירות בהם לא אדיב ומתחשב.
הגיע הזמן להפוך את התחבורה הציבורית לאפשרות המועדפת לנסיעה בעיר וגם בין הערים! מה עם חיבור בין הוד השרון לרעננה והרצליה? מה עם קיצור נסיעות הזוועה הללו שעוברות דרך פתח תקווה, בני ברק, רמת גן ואז סוף סוף לת"א.
כל הכבוד להתארגנות הירושלמית החדשה - "15 דקות" עליה דיווחתי כבר פה.

חוק העישון - דווקא לא עושים צחוק מעבודה

2009-03-22T08:11:00.001-07:00

בהמשך לכתבה שהתפרסמה במגזין G ובגלובס, דווקא רציתי להתייחס ולומר שמהתנסות אישית, התיקון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים נאכף בצורה מסויימת. לדעתי הכתבה נגועה בחד-צדדיות ואיננה מציגה את התמונה הרחבה. דווקא נראה כי מתקיימת אכיפה וכי ניתנים קנסות וננקטים הליכים - וזאת במסגרת שיטוט של מספר דקות (פאב אשמורת, ארקפה). עולה גם כי מרבית המעשנים נשמעים לחוק. עולה השאלה - תחקיר לקוי??! למרות שאינני מקפיד "לצאת" באדיקות הייתי נוכח בעת כניסת פקח עירוני אשר חילק דוחות על סך של 1000 ש"ח כ"א למעשנים בפאב מסויים. מצד אחד ליבי יצא אל אלו שבהינף יד (אוחזת סיגריה), מצאו עצמם משלמים כ- 1/4 ממשכורתם החודשית ומצד שני בהבנה לצורך באכיפה והטמעת נושא איסור העישון.

אציין כי בזמן ההזמנה שלנו מהבאר, נאמר לנו כי כעקרון אסור לעשן ושמדי פעם יש ביקורת, אך מצד שני נרמז לנו כי הם לא ינקטו נגדנו בפעולות משמעותיות - הרי במקום שלטי איסור עישון ואין מאפרות על השולחנות. נראה כי יש להחיל את האכיפה בצורה מהותית יותר כנגד בעלי העסקים אשר מעמידים פני שה תמים שרק ריח עשן עולה מפיו. הללו מוצאים את עצמם "בין הלקוחות הפוטנציאליים לבין העירייה". או שיבחרו אם ניתן או לא ניתן לעשן אצלם - ויסתכנו בכך שציבור מסויים לא יגיע אליהם, או שישאו באחריות לאי עמידה בחוק גם הם באופן פרופורציונאלי - יש אחריות לניהול מקום! אם מקום שמוכר אלכוהול לקטינים ייסגר בלי להניד עפעף, ראוי שמקום שמאפשר עישון בו למרות הוראות החוק ייענש בחומרה.
מניסיון של עובד במקום שכזה (מסעדת שף) ומעשן לשעבר - זה ראוי, אפשרי ומכבד את המקום ואת אלו שבוחרים שלא לעשן.

קישור לעמותת "אוויר נקי" שעוסקת בנושא
קישור לסקירה משווה בחתך בינלאומי לחקיקה בנושא איסור עישון במקומות ציבוריים - מחלקת מחקר ומידע, כנסת ישראל.

על ראש העץ שבחצר - דירה להשכרה

2009-03-19T20:10:00.000-07:00

אחרי שהתעצבנתי אתמול, גמלתי בליבי לעבור ולצלם את כל העצים שקיבלו יחס מחפיר בתור עמודי שילוט עירוניים. על העצים שלטים מסוגים שונים, כאשר רובם שייכים דווקא לאותו משכיר שכנראה אף אחד לא רוצה להשכיר ממנו את הדירה. אם זה בעל הבית וזה היחס שלו לעצים - גם אני לא!

אז בדרך מתחנת הרכבת לעבודה, צילמתי את כל העצים בדרך אשר חוללו על-ידי שלטים. צולם בפלאפון ועמכם הסליחה על איכות תמונות מסויימות. סה"כ נספרו וצולמו כ- 18 שלטים על 17 עצים שונים. לדעתי הריכוז שלהם מתמקד לאורך רחובות ראשיים ובעיקר בפינות רחוב הומות אדם. זו רק אבחנה ראשונית מצידי, אז אל תתפסו אותי בהכללות. לצפייה בכל האלבום.

היום כל-כך פשוט לבצע ניטור ולצלם באמצעות הפלאפונים - דברים טובים בעיר וגם דברים שקצת פחות. מבנים ששופצו יפה, מבנים שדורשים שיפוץ, לכלוך, פגיעה בעצים, שלטים מצחיקים וסיטואציות אורבניות רבות כמו שרק רחוב עירוני טוב יודע לספק. אתם מוזמנים לשלוח ל"אורבניקה - התעוררות עירונית" תמונות שצילמתם מהרחוב - אנחנו נדאג לתת לטובות בינהן חשיפה.

אז בהקשר לעצים... באמת... LIVE AND LET TREE!