על טורבינות רוח ובכלל הערכת נוף והשפעתן של פרוייקטי תשתית

בהמשך לדיון שהתפתח בפורום פיתוח אורבני ותשתיות, אני מעלה את תגובתי בעניין ההשפעה הנופית של טורבינות רוח (קישור לדיון שהולך ומתפתח).

הקביעה כי הנוף הוא "משאב טבע" פתוחה לדעתי לדיון.
הגדרת המושג משאב - מתוך וויקיפדיה
ניתן לדון ב"סוג הנוף" כמשאב (נוף פתוח, ללא אלמנטים מעשה ידי אדם, אינטנסיבי/אקסטנסיבי, אורבני/כפרי  וכדומה) - ואז ההתייחסות היא להיצע "סוג הנוף" המסויים מול הביקוש לו.

קיימות גם שיטות להערכת איכות הנוף - כלכליות ואחרות - רובן איכותניות (ראה למשל).
"אומדן הערך הכלכלי של שטחים פתוחים" - ראה עמוד 15 ואילך

בעניין האומדן הכלכלי לצורך כימות "הפגיעה בנוף" - מחיר של דירה נקבע באופן סובייקטיבי לחלוטין (בהתאם לנכונות של הלקוח לשלם ושל המוכר להתפשר).
זה בהחלט רלוונטי וניתן לבחון זאת אך אינני מכיר עבודות בנושא של השפעת מתקני תשתית (מהסוג הספציפי ו/או ארובות, תרנים ומתקנים דומים) על עלויות הדירות הצופות אליהן.
 
עם זאת, הנוף הוא בהחלט קריטריון משמעותי במידה מסוימת על מחיר של דירה (אינני זוכר בוודאות, אך לדעתי במחירון יצחק לוי יש הערכות של גובה ההשפעה של נוף מסוג מסוים).
אפשר לראות כאן.

רכס העסנייה

לבסוף, גם לסידור הטורבינות עצמו ישנה השפעה על אופן תפיסת הפגיעה הנופית. עבודה ספציפית שנערכה בחו"ל בנושא, מצביעה למשל כי סידור טורבינות רוח אחת אחר השנייה (כדוגמת העסנייה) נתפס ע"י הציבור כחיובי יותר מבחינה נופית מאשר לצבור אותן בצביר. לצערי אין לי את הקישור באופן זמין.

אשמח כמובן להמשך הדיון :)