על טורבינות רוח ובכלל הערכת נוף והשפעתן של פרוייקטי תשתית

בהמשך לדיון שהתפתח בפורום פיתוח אורבני ותשתיות, אני מעלה את תגובתי בעניין ההשפעה הנופית של טורבינות רוח (קישור לדיון שהולך ומתפתח).

הקביעה כי הנוף הוא "משאב טבע" פתוחה לדעתי לדיון.
הגדרת המושג משאב - מתוך וויקיפדיה
ניתן לדון ב"סוג הנוף" כמשאב (נוף פתוח, ללא אלמנטים מעשה ידי אדם, אינטנסיבי/אקסטנסיבי, אורבני/כפרי  וכדומה) - ואז ההתייחסות היא להיצע "סוג הנוף" המסויים מול הביקוש לו.

קיימות גם שיטות להערכת איכות הנוף - כלכליות ואחרות - רובן איכותניות (ראה למשל).
"אומדן הערך הכלכלי של שטחים פתוחים" - ראה עמוד 15 ואילך

בעניין האומדן הכלכלי לצורך כימות "הפגיעה בנוף" - מחיר של דירה נקבע באופן סובייקטיבי לחלוטין (בהתאם לנכונות של הלקוח לשלם ושל המוכר להתפשר).
זה בהחלט רלוונטי וניתן לבחון זאת אך אינני מכיר עבודות בנושא של השפעת מתקני תשתית (מהסוג הספציפי ו/או ארובות, תרנים ומתקנים דומים) על עלויות הדירות הצופות אליהן.
 
עם זאת, הנוף הוא בהחלט קריטריון משמעותי במידה מסוימת על מחיר של דירה (אינני זוכר בוודאות, אך לדעתי במחירון יצחק לוי יש הערכות של גובה ההשפעה של נוף מסוג מסוים).
אפשר לראות כאן.

רכס העסנייה

לבסוף, גם לסידור הטורבינות עצמו ישנה השפעה על אופן תפיסת הפגיעה הנופית. עבודה ספציפית שנערכה בחו"ל בנושא, מצביעה למשל כי סידור טורבינות רוח אחת אחר השנייה (כדוגמת העסנייה) נתפס ע"י הציבור כחיובי יותר מבחינה נופית מאשר לצבור אותן בצביר. לצערי אין לי את הקישור באופן זמין.

אשמח כמובן להמשך הדיון :)

על מיני צמחים וגם מינים פולשים…

לאחרונה קיבלתי מגלית את הסקר שנערך ע”י פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בת”א-יפו. הסקר נערך ב- 2011 וכלל בדיקה וזיהוי של מיני הצומח המצויים בחורשות בהם הופסק הריסוס בחומרים כימיים בעקבות פעילות הפורום (יישר כוח כבר אמרנו!).

מצורף קישור לסקר

בנוסף ובמקביל, שמחתי לגלות היום שהחברה להגנת הטבע השיקה ביחד עם חברת ESRI אפליקציות לדיווח על מינים פולשים. מצ”ב קישור לכתבה ב- YNET, קישור למפה הכוללת את הדיווחים וחשוב אף יותר – חוברת שבאמצעותה אפשר לזהות את המינים הפולשים ולדווח.

מוזמנים להפיץ ולדווח! מצ”ב תמונה של מיינה הודית שצילמתי מזמן.

נהלי עירייה–אם היא בעצמה איננה מחוייבת בהם… מדוע אנחנו?

סיפור שהיה כך היה. בקצה רחוב ברודצקי, פינת רחוב רידינג (זה הסמוכה למוזיאון ישראל) תנועת בוקר ערה. כבר תקופה ארוכה שתושבי הרחוב מעוניינים להסדיר אמצעי פשוט למיתון תנועה – כיכר.

למרות הקמת כיכר במפגש השני בין שני הרחובות, רק לאחרונה הוסדר הנושא ותוכננה כיכר במקום המותאמת להיבטים השונים הקשורים לבעלויות, הפקעות ושאר ירקות. בשעה טובה, התבשרנו באמצעות פלייר שהגיע עד לביתנו ובאמצעות שלטי החוצות, עד אפריל 2012 יושלמו העבודות שיכללו הקמת כיכר ושידרוג הרחוב. אגב, העירייה מפרסמת את כל העבודות שהיא מבצעת באתר העירייה.

בנימה חיובית – העדכון האישי בדואר וכן שיחה לבבית עם מנהל הפרויקט שחזר לאחר השארת הודעה במוקד 106 – הם בדיוק כיצד שהייתי מצפה מעירייה לתת שירות! אפילו את הצורך בעבודות באמצע הלילה בכדי לשמור על פעילות התחבורה הציבורית הבנתי ויישר כוח לעירייה על החלטה אמיצה בנושא.

ואולם, ישנן מספר היבטים שלדעתי ראוי היה לתת להם את הדעת:

גריעת חניות מיותרת ולאורך תקופה ארוכה – לרבות תקופה שבה אין עבודות המתבצעות. היה אפשר להחזיר את החניות ולמנוע חנייה של תושבים בניגוד לחוק בתקופות הביניים הארוכות בהן לא היו עבודות. כל שהיה נדרש זה קצת צבע / הורדת או הוספת שילוט.

שמירה על עצי הרחוב – ברחוב רידינג נשתלו עצים בוגרים לפני זמן לא רב מדי. למרות ההנחיות לשמירה, העתקה, כריתה ונטיעה של עצים, מתוך קובץ הנחיות ותנאים כלליים למתן היתרי בניה – מסמכים רשמיית של העירייה עצמה - העבודות שהתבצעו ברחוב פגעו בעצים כפי שניתן לראות בתמונות הבאות. יצויין כי אלו הנחיות חדשות משנת 2011. סעיף תכ- 13.5 מתייחס לעצים בוגרים ושמירה עליהם בזמן ביצוע העבודות לרבות –

• “עטיפת הגזע או גידור העץ בחומרים קשיחים כגון איסכורית ובכך למנוע פגיעה בשורשים, גזע ונוף.”
• “במסגרת ביצוע העבודות יש להתרחק כ – 3 מטר מגזע העץ, במקרה שצריך לחפור קרוב יותר לגזע יש להתייעץ  עם אגרונום אגף שפ"ע.”

להלן מספר תמונות שצולמו ב- 20.1.2012, כמה ימים לאחר הפגיעה בפועל:

תמוה בעיניי מדוע קבלני ועובדי העירייה עצמה לא טורחים במימוש הנוהל ובשמירה על העצים שכסף כה רב הושקע בנטיעתם ובטיפוחם בשנים הראשונות. אני תקווה כי לקראת המשך העבודות ימוגנו העצים. אולי לאגף שפ”ע או הנדסה פתרונים?

סיור טבע עירוני 21.10.2011

אתמול התקיים סיור טבע עירוני נוסף מטעם "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו" בשכונתנו הקטנה. הסיור התקיים בשטח שסביב החורשה בכפר יונה, שטח שבו הופסקו הריסוסים בקוטלי עשבים בהמשך לפעילות הפורום ובהדרכתה של עו"ד גלית סמואל.

הסיור החל בהסבר על אורנים וצנוברים (אורן הסלע) וגם פיצחנו להנאתנו גדולים וקטנים.

ראינו צנפות של ינשוף עצים – השאריות הבלתי ניתנות לעיכול שהינשופים פולטים והמעידים על המזון שלהם – נוצות, עצמות ציפורים, פרווה, עצמות מכרסמים קטנים וכדומה. ראינו גם נוצה של ינשוף העצים המהווה אחד מהשכנים שלנו פה בשכונה ואשר נצפה באחד מהסיורים הקודמים של הפורום.

ראינו גם את ערימת השאריות שמשאירות נמלות הקציר בסמוך לקן שלהם ולמדנו על התרומה שלהן לחיפוי הקרקע ולעידוד נביטה של צמחים נוספים בהסבר המרתק של המדריכה הנוספת מירי כהן-מצליח.

לאחר מכן המשכנו בסיור ופגשנו צמחי בר, בעיקר בסמוך להשקייה ולעודפי המים מגינות פרטיות וציבוריות וקינחנו בעץ החרוב בגינתו של יצחק בו הוא סיפר בהרחבה על החרוב והדגים לנו את המכשירים המיוחדים שפיתח לקטיף ולחיתוך הפירות.

 

 

 

להלן פירוט קצרצר לגבי הצמחים שפגשנו:

· עוקץ עקרב ריחני – צמח בר, נוי. לא אכיל. מזכיר זנב עקרב בצורתו העקלתונית. מאפיין של הצמח הוא התופעה של שני פרחים זכריים עם כתם צהוב במרכזם המופיעים בראש קשת התפרחת. המאביקים, חרקים ודבורים ארוכי חדק לומדים להגיע ראשית אל הפרחים הזכריים וכך מאביקים את הפרחים הנקביים.

 

 

 

· אספרג ארץ ישראלי – לא אכיל. צמח מדברי במקור.

· ארכובית הציפורים – צומח בקיץ ובסתיו. חזק וגמיש – אפשר ממש לקשור אותו בלי שיישבר. צמח חד-ביתי, דו-מיני (זכר וגם נקבה באותו הפרח) המואבק על-ידי חרקים. שימש בעבר להכנת מחצלות. מכיל פלבונואידים (חיזוק ושמירה על כלי הדם, שיפור יעילות הטמעת ויטמין C ומונעי חימצון) וטאנינים (בשימוש בתעשיית העורות בתור מרכך), תכשירי קוסמטיקה (ריכוך העור ברגליים). זרעיו משמשים למאכל ציפורים.

· ירבוז – צמח מאכל. ממשפחת הדגניים. ניתן לאכול את העלים והזרעים. מזכיר טעם של תרד, לעיתים קצת מריר. בעל אחוז חלבון גבוה 5-8%, סידן וברזל. האמראנט – גרסה תרבותית של הירבוז מגיע לכ- 14% חלבון).

 

 

 

 

· ירבוז שרוע – אכיל אך פחות טעים.

 

 

 

 

 

· סולנום שעיר – צמח רעיל. מכיל אלקלואידים.

 

 

 

 

 

 

· כף אווז האשפות – אכיל. אחד הצמחים הנפוצים בעולם. מכיל כ- 5% חלבון, סידן וברזל. קרוב משפחה של הקינואה.

 

 

 

 

 

· חלמית מצויה (חוביזה) – אכיל. עלים, זרעים.

 

 

 

 

 

· קוטב מצוי

· חלבלוב הכדורים – רעיל. כששוברים את גבעוליו יוצא "חלב".

· רגלת הגינה (ריג'לה) – צמח מאכל. בעל עלים בשרניים וגבעולים אדומים. רירי – מכיל מוצילג כמו בבמיה, זרעי חבושים וחלמית – טוב נגד צרידות ודלקות גרון. מכיל נוגדי חמצון, סידן וברזל.

 

 

 

 

· חרוב – הגיע לאזור הארץ בימי בית שני. איננו מוזכר בתנ"ך ואיננו חלק משבעת המינים אך מופיע בתלמוד. כמו-כן, בחפירות באתרים מלפני תקופת בית שני לא נמצאו אבקנים. הגרה (הגרעין) כמעט אחיד במשקלו ושימש כמידת משקל אוניברסלית הקטנה ביותר – מקורה של מידת המשקל הסטנדרטית קראט ששווה כ- 200 מיליגרם.