היום התקיים "כנס הקיימות בישראל" שהיווה ציון ל- 10 שנות פעילותו של מרכז השל. המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית הוא אחד הארגונים הפעילים לפיתוח של חזון סביבתי, חברתי, תרבותי ורוחני לעתידה של ישראל. בבסיס חזון זה, המושג "קיימות" או "פיתוח מקיים", שמשמעותו פיתוח המודע לעובדה כי האדם הוא חלק אחד מתוך מערכת מורכבת ביותר, מערכת החיים. פגיעה במערכת זו, המקשרת בין חי, צומח ודומם ומתארת את מערכת הגומלין בינהם, היא פגיעה שתתבטא גם בפגיעה באדם. החזון של מרכז השל הוא חזון החיים.
במסגרת הכנס הושקה הרשת החברתית לקיימות - "שינוי ירוק" - רשת שתהווה נדבך חשוב ומקשר של התנועה הסביבתית (חברתית) ותקדם שיתופי פעולה ובסיס להעלאת והפצת רעיונות.
מדהים לראות איך, כאשר "עוזבים אותן לרגע" שכונות "משתקמות" ו"מתחדשות" באופן אורגני. לאור השיפור במצב הכלכלי, לאור מתן כלים להשתלבות והשכלה ולאור התחזקות הביקושים לאזור השרון, ניתן לראות שיפור באורח החיים ובאיכות החיים שבא לידי ביטוי בסטנדרט חיים גבוה יותר ובשיפור הדיור. חלק גדול מהמבנים שופצו על-ידי בעליהם וחלקם נקנו על-ידי משפרי דיור שרצו בית צמוד קרקע בפרוורים. בכל-אופן, גם אלו שמכרו את הדירות נהנו מעליית ערכן בשוק ומצאו בעצם דרך לשיפור רמת הדיור שלהם.
כתבה ממולצת מטעם אוצרות הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, בת-ים כהכנה לקראת הכנס השנתי של אדריכלות הנוף.
כתבה יפיפיה התפרסמה ב- Cafe The Marker. הכתבה מדגימה איך אפשר להסתובב בעיר ולראות אותה בעיניים של מישהו שנקרא למקום פעם ראשונה, או בראייה אחרת. הכתבה מציגה פינה נדירה בתל-אביב - גן יעקב - ג'ונגל עירוני. הכתבה מציגה את היפה והמכוער שיושבים זה לצד זה במתחם גיאוגרפי מצומצם. ההנאה מובטחת. כנסו וראו!
פרויקט "עץ נולד" הוא פרוייקט ייעור עירוני מטעם הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע בת"א וקק"ל - למען שיפור איכות החיים, איכות האוויר ומראה המרחב הציבורי.
נשמח אם תוכלו להעביר אלינו רשימה של גינות קהילה וחוות אורגניות נוספות שאתם מכירים.
לאחרונה הושק פרויקט "סיירת 106" של "אורבניקה-התעוררות עירונית".
לאחרונה, התקשרתי למוקד העירוני בהוד-השרון וביקשתי להציב מתקן למחזור פסולת נייר ברחוב שלי. לפי התרשמות שנובעת מהליכה נמרצת, עולה כי בשכונות מסויימות קיימים מתקנים רבים אולם דווקא באזור הקרוב לביתי לא הוצב מתקן למחזור נייר ומתקן למחזור בקבוקי פלסטיק (ניתן למחזר גם מיכלים שאינם בקבוקי שתייה!).
ראש העיר של בוסטון, השיק פרויקט בעלות של כחצי מיליון דולר שנועד להעלאת כמות האנרגיה הסולארית בעיר מחצי מגה-וואט כיום ל- 25 מגה-וואט עד 2015. לאתר הפרויקט.
הפרויקט מהווה תמריץ חשוב באמצעות חשיפת מידע ומתן ידע יישומי לביצוע ומימוש פרויקטים מקומיים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. הפרויקט גם חושף מערכות שונות שהותקנו ברחבי העיר עם נתונים לגביהם ומחשב את סך ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים בעיר.
לשמחתנו, TheMarker מפרסמים לקראת הבחירות המקומיות הקרבות, את "בדיקת City" - מדד המשווה בין 15 הערים הגדולות והעצמאיות בארץ: אשדוד, באר שבע, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, ירושלים, כפר סבא, נתניה, פתח תקוה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב. כל שבוע מתפרסמת כתבה בת מספר עמודים על עיר אחרת. הדירוג מבוסס על 8 קטגוריות שונות הכוללות איתנות וניהול, שביעות רצון, חינוך, איכות הסביבה, מגורים, פיתוח ותשתיות, פרופיל דמוגרפי, וקשר עם תושבים. הללו בנויים מכ- 40 מדדי משנה ומשקללים יותר מ- 1000 נתונים ממקורות שונים.
גם אדם טבע ודין מפרסמים דירוג סביבתי של 15 רשויות מקומיות נבחרות לקראת הבחירות. הדירוג מבוסס על 4 מדדים כמותיים ומדד איכותי אחד והוא עבודה של צוות מקצועי רב-תחומי. הרשויות שדורגו כוללות את: ת"א-יפו, חדרה, נתניה, באר שבע, רמת-גן, כפר-סבא, ראשון לציון, הרצליה, פתח תקווה, אשדוד, חולון, רחובות וחיפה. מומלץ לקרוא ולבדוק איך העיר שלך מדורגת מבחינה סביבתית ובמה היא צריכה להשתפר!
מדד נוסף שמתפרסם הוא מדדליה - מדד (שרון) דליה לעיר טובה המתייחס ל- 20 קריטריונים איכותיים שונים כדוגמת: נגישות, סביבה, מורשת, מרקם, קריאות, ייחודיות ועוד. עד כה דורגה אשקלון... אורבניקה ממתינה לדירוג הבא!
לאחרונה נצפו האמצעים המוצגים על בניין במפגש הרחובות ארלוזורוב-בלוך.
השבוע מתחיל "שבוע הניידות - Mobility Week" ו"יום בעיר ללא הרכב הפרטי" באירופה. בארץ, ייערך "יום תחבורה ציבורית" בישראל ביום ג' ה- 23.9. ההבדל במינוח הישראלי לאירופי, בא לידי ביטוי גם במדיניות התחבורה. בישראל, ההתייחסות למדיניות התחבורה היא סופר מורכבת – ביטחונית, כלכלית ורק לבסוף תחבורתית. במדינות אירופה, הבינו כבר מזמן כי מהות התחבורה היא "להעביר אנשים ממקום למקום" – ביעילות, בנוחות, בבטיחות ובזול. נשאר רק לבדוק כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר.
נוחות ההגעה ממקום למקום מתקשרת לטיב הקישור בין אמצעי התחבורה השונים ולכן ניתן על כך דגש חשוב בתכנון ובפיתוח רשתות התחבורה השונות. קישור טוב מתחיל משיתוף הפעולה בין מפעילי התחבורה הצבורית. שיתוף הפעולה מקדם מעבר מהיר וקל בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים אשר תלוי במבנה תחנות הממשק, קיומם של מרכז מידע משותף וכרטוס משותף, בתיאום לוחות זמנים ומפות משולבות. כל אלו מקלים על ההתמצאות המרחבית, תכנון הזמן של המשתמשים ונוחות השימוש בתחבורה הציבורית. בנוסף, רמת השירות הגבוהה תלויה במתן שירות אדיב ומקצועי ובהבנת הצרכים של המשתמשים הקיימים והפוטנציאליים והיא מביאה בהתאמה להגברת השימוש במערכות תחבורה אלו.
ביחד נגיע לתחבורה בת קיימא - יעילה, נוחה, בטוחה וזולה. קישור לארגון - תחבורה היום ומחר.
כדאי להגיע!
בעבר התרעתי, צעקתי, בכיתי, כתבתי, התלוננתי, ביקשתי, התחננתי...
אז קצת תודות - לכל מי שעזר להפיץ ולספר, לכל הכותבים בעיתונות ולראשי הערים כפר-סבא והוד השרון, לכל הרוכבים שהתלוננו במשטרה ואצל רכבת ישראל וגם לאורבניקה שתרמו באמצעות פירסום בבלוג. אז בשעה טובה, אני שמח לחשוף בזאת - את המתקנים החדשים בהם התברכו רוכבי כפר-סבא.
חלק ממפעילי התחבורה הציבורית (חברות התחבורה הציבורית) מפרסמים את המידע לגבי השירות שהם מספקים ברשת האינטרנט. מידע זה מסופק במספר אתרים שונים ויש צורך לברר אצל כל מפעיל בנפרד. ראוי גם לזכור כי רשת האינטרנט איננה נגישה לכולם וכי לצערנו, עדיין אין לכל ילד או מבוגר בארץ מחשב. בנוסף, כמעט לכל מפעיל שירות מידע טלפוני עצמאי שנותן מידע על השירות שהוא מספק בלבד. כך, בכדי לברר כיצד מגיעים ממקום אחד לאחר בארץ, יש לבדוק אצל החברות שמספקות את השירות בין המקומות הללו. הדבר נהיה מסובך יותר עם ההפרטה שחלה בשירותי התחבורה הציבורית. בנסיעות המקומיות, יש צורך לדעת מי מספק את השירות מלכתחילה.מעניין וגם מצחיק בטירוף!
שוב זה קרה, יום א' ה- 18.5.08. החלטתי להתחיל במעקב אחר תופעת גניבת האופניים. נמצא מנעול חתוך נוסף, הפעם בשיחים. הגנבים הופכים ל"מתוחכמים יותר" (כך מוסרים יודעי דבר במשטרה). החלטתי להתחיל ולהזהיר רוכבי אופניים. בשיחה בחניון עם מספר רוכבים עולה כי גם להם גנבו זוגות אופניים, כסאות ועוד.
אז ספירה עד כה: 5 רוכבים (הפרטים שמורים במערכת) שדיברתי איתם אישית אשר אופניהם נגנבו (לאחד גם 2 זוגות) וזה לא כולל אותי. בנוסף, 4 מנעולים פרוצים נאספו. שלט אחד שנתלה על-ידי רוכב שגנבו לו את האופניים. 2 שיחות של רוכבים עם מנהל התחנה. משטרה מכירה את הבעיה. 2 פוסטים וכתבה 1 בעיתון מקומי.
מפות ירוקות נוצרות בכל העולם, וגם בירושלים הוכן "אטלס אקולוגי": מעתה אפשר לסקור במבט-על אחד את כל האתרים, הגופים, העסקים והפעילויות הסביבתיות בעיר.
הפסיכולוגיה, מדעי הקוגניציה והגיאוגרפיה עוסקים בתפיסתנו את המרחב, או במינוח מקצועי יותר, ב"מפות תפיסתיות" ו"קוגניטיביות". במוקד רב תחומי זה, עולה לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם מסוימת, אלא גם מעצב ומנחיל אותה. מרכזיותה של אירופה במפת העולם שמוכרת לרובנו אינה מקרית כלל וכלל. במפות אוסטרליות למשל, דווקא אוסטרליה נמצאת במרכז, והעולם יחסי אליה. במפות היסטוריות שונות, ניתן לראות את היחס המיוחד שקיבלה ירושלים - המרכזיות שלה במפות מתקופות שונות, מצביעה על תפיסה שלה כמרכז חשוב, או רצון להנחיל תפיסה שכזו. גם בעיני ירושלים היא מרכז חשוב ומשמעותי.
המפה הירוקה הראשונה בעולם הוכנה כתרגיל מיפוי בניו-יורק. ההתייחסות המקומית והעירונית היא תכליתית יותר מאשר התייחסות כלל עולמית לבעיות סביבה, ופרוייקט המפה הירוקה בניו-יורק נחנך בהתלהבות ב-1995. מאז הוקמו מפות ירוקות בעשרות ערים בעולם. מפות אלו מקדמות גישה חברתית וסביבתית, גישה שתוביל לשיפור איכות הסביבה והחיים. לפי גישה זו, מערכת המפות הגלובלית יוצרת תנועה אקו-תרבותית עולמית אשר מוזנת במידע מקומי ומקדמת פעילות ואחריות משותפת. המערכת מנתבת ומחברת בין למעלה משלוש מאות מפות ירוקות ברחבי העולם. יום יום, בהגיעי על אופניי לתחנת הרכבת בהוד השרון בכדי לנסוע לת"א או לחיפה, אני נתקף בחששות ופחדים. מתקן האופניים, שהותקן על-ידי רכבת ישראל בכדי לאפשר לי מקום מוסדר לחנייה, נמצא במקום חשוך, אפל ומוסתר מהעין. 
בספרו Small is Beautiful של הכלכלן והסטטיסטיקאי Ernst Friedrich Schumacher, עולה הסוגיה של גודל ניהול אופטימלי. הסופר מתחיל בתופעת יצירת הערים והתרחבות וגדילה של מדינות. לאחר הסבר על ה"יתרונות לגודל", מתאר הסופר תופעה הפוכה המתרחשת במקביל. תופעה של פירוק, התעוררות לאומיות ודרישה להגדרה עצמית.
ניהול, אם כן, הוא תלוי סדר גודל. שאלה מעניינת היא מהו סדר גודל אופטימלי לניהול במקרים שונים. במקרים מסויימים ניהול הוא בסדר גודל ארצי כגון למשל כח השיטור בארץ. בנושאי הכבאות והביוב (וכן התחבורה הציבורית – כך מתעקשים גורמים מסויימים) לעומת זאת, נהוג בארץ ניהול בסדר גודל של אגדי ערים. ניהול מסדר גודל קטן יותר הוא שירותים ברמה העירונית כגון פינוי אשפה, גינון ותאורה.
"טביעת הרגל האקולוגית" משמש כמונח למדידת מה יותר סביבתי. טביעת הרגל מתבססת על חישוב של השטח הנדרש לקיום. כלומר, מעבר ליחידת מדידה אחידה שתוכל לאפשר השוואה. כמה שטח אדם או עיר צורכים מבחינת המשאבים להם הם נזקקים.
תוך כדי נסיעה בקו 5... בדרך אל הים... הבחנתי בכתובת גרפיטי מעניינת. "אצלי הכל בסגר"...
הכיתוב (והקישור אצלי במוח לגדר שמעליו) מבטא מבחינתי את כל הרע שבא לידי ביטוי בגידור שטחים פרטיים פתוחים. השטח, אכן שייך לבניין שבניגוד לתדמית שהוא מנסה לקדם, תדמית של למען הציבור - ובעיקר ציבור העובדים (שאיננו בעל אמצעים), גוזל מאותו הציבור שטח שיכל וראוי היה לשרת אותו!עוד האוטובוס מתרגש ומתגלגל לו לאיטו... המחשבות עוברות חולפות להן... וברקע... מתחם סומייל ומגדל המאה...
או שמא נקרא לו... מגרש החניה הענק והמכוער שראוי והיה מפותח אחרת.
בפינת ארלוזורוב ואבן גבירול... "אמנות רחוב" - ציור קיר של רמי מאירי. מדרגות העולות אל עבר המתחם וילדים המטפסים ועולים בהם. אולי אל הפארק, או הככר שמפתחת העירייה לטובת הציבור, אולי אל השדרה הירוקה שמובילה אל הגן של הסתדרות העובדים שנפתחה לאחרונה לציבור.
אני רוצה להציע למי ששומע שם בהסתדרות וגם מחליט: אולי תפתחו את הגינה לציבור, אפילו תשימו שם איזה בית קפה קטן שיהפוך את גוש הבטון למשהו שמהווה מקום מפגש והחלפת דעות. עזרו להחיות את העיר. התדמית שלכם עשויה רק להרויח מכך וכך גם הציבור.
ועוד הצעה קטנה לחברי אורבניקה: אולי מישהו רוצה לעזור ביצירת קשר עם הסתדרות העובדים ולנסות למצוא מתכון פלא שיביא קצת חיים למתחם האפור... מי שמרים את הכפפה שיגיד אני.
הפוסט הופיע גם בבלוג של אורבניקה - התעוררות עירונית. שווה להכנס ולראות.
