ממחר: אסור למשאיות לנוע בבוקר באיילון
בוז.
תנועת המשאיות מתחרה בזו של הרכב הפרטי. המשאיות מבצעות עבודה ותורמות לכלכלה יותר מאשר כל נהג רכב פרטי שיהיה לו מעכשיו קצת יותר קל להגיע לעבודה ברכבו, לשרוף עוד דלק ולייצר מזהמים ולבסוף גם לתפוס עוד מקום חנייה במשך שעות העבודה.
ברק הגיב:
אני נאלץ לחלוק עליך, לפקקים יש אפקט מצטבר, משיאות מאטות מכוניות שבתורן מאטות משאיות אחרות. מבחינה הנדסית הפילוט הזה הגיוני לחלוטין.
הגבתי:
הי ברק, תודה על ההתייחסות אך אינני מבין.
ברור כבסופו של דבר כולם נתקעים. השאלה היא "מי צריך להתקע?".
אני הייתי מציע לאמץ את גישתה של ג'יין ג'ייקובס ל"כרסום" המרחב של הרכב הפרטי שהוא האויב של החיים העירוניים. לדעתי כדאי אפילו להכין מסלולי תחבורה ייעודיים לרכבים מסחריים בעבודה כגון משאיות.
בזמנו התייחסתי לכך כאן וכאן.
אני מניח שלא הבנתי אותך אז אשמח להסבר מפורט יותר.
במסגרת פיילוט של משרד התחבורה תיאסר התנועה של משאיות בין 6:30 ל-9:30. 'הגודש בכבישים יופחת ויצומצם זיהום האוויר'.
כך פורסם ב- NRG ולכן הגבתי:
כך פורסם ב- NRG ולכן הגבתי:
תנועת המשאיות מתחרה בזו של הרכב הפרטי. המשאיות מבצעות עבודה ותורמות לכלכלה יותר מאשר כל נהג רכב פרטי שיהיה לו מעכשיו קצת יותר קל להגיע לעבודה ברכבו, לשרוף עוד דלק ולייצר מזהמים ולבסוף גם לתפוס עוד מקום חנייה במשך שעות העבודה.
ברק הגיב:
אני נאלץ לחלוק עליך, לפקקים יש אפקט מצטבר, משיאות מאטות מכוניות שבתורן מאטות משאיות אחרות. מבחינה הנדסית הפילוט הזה הגיוני לחלוטין.
הגבתי:
הי ברק, תודה על ההתייחסות אך אינני מבין.
ברור כבסופו של דבר כולם נתקעים. השאלה היא "מי צריך להתקע?".
אני הייתי מציע לאמץ את גישתה של ג'יין ג'ייקובס ל"כרסום" המרחב של הרכב הפרטי שהוא האויב של החיים העירוניים. לדעתי כדאי אפילו להכין מסלולי תחבורה ייעודיים לרכבים מסחריים בעבודה כגון משאיות.
בזמנו התייחסתי לכך כאן וכאן.
אני מניח שלא הבנתי אותך אז אשמח להסבר מפורט יותר.
מחכה לשמוע יותר.
6 תגובות:
טוב, לא היה נראה שיש פה מספיק מקום אז:
https://docs.google.com/document/pub?id=1nVNzqi2A5yEqJ2x9C9X7J4W-eeGwai-9thTaosK5Z8Y
האמת היא שקראתי וגם הבנתי אבל עדיין טרם שוכנעתי.
אופטימיזציה של כלל המערכת איננו רלוונטי כאן ללא הגדרת נקודת המוצא לטעמי. כלומר, מהו האופטימום שמנסים להגיע אליו - האם לשנע כמות מסוימת של אנשים? האם לבצע כמות מסוימת של עבודה? האם מהירות התנועה של כל גורם שנע?
ההסבר בקישור שמתייחס להסטת תנועת המשאיות הוא מקרה פרטי.
אתייחס לשלושת ההיבטים שלו כפי שמצוינים:
א. הגבלת תנועה מסוג מסוים - כפי שהכותב אומר, ניתן היה גם להתייחס למכוניות בצבע כחול. פתרון של עומס כולל של המערכת איננו רלוונטי כאן.
ב. יתרון מהירות התגובה של המשאית מול הרכב הפרטי - מתייחס ספציפית לתנועה ברמזורים והכתבה מתייחסת בעיקר לתנועה בדרכים בקנה מידה ארצי.
ג. שינויים בנתיבים - רלוונטיים גם לגבי משאיות אך גם לגבי כל רכב הנע מעט יותר בכביש.
טרם שוכנעתי :)
התשובה שלי כמובן תהייה, למה לא? לדעתי השיפור אינו זניח.
איזה שיפור ברק? מה אתה לוקח בחשבון בתהליך האופטימיזציה? מה מנסים לשפר?
נניח מהירות ממוצעת, או כמות הזמן שבו יש פקקים (תלוי בכמה מכוניות עוברות בכל מחלף\צומת).
אם כך, אז הדגש שלך הוא על שיפור התנועה. מבחינה זו אנחנו במחלוקת. האופטימום של מספר כלי רכב שעוברים איננו משקף לעמדתי את התועלת מתנועה זו. באותה המידה, יכולנו לצורך העניין להגביל את התנועה לאוטובוסים בלבד. בכך, יותר אנשים היו עוברים במקום בפרק זמן זהה.
התועלת צריכה לדעתי להימדד בכמות האנשים/סחורה שעוברת. כאשר אנחנו מתייחסים לנתיבי איילון, צריך להפריד בין אנשים לסחורות ולהקצות את "זכויות הדרך" בהתאם ליחס ביניהם. כמובן שאפשר לנסות ואף לשפר את הכמות שיכולה לעבור באמצעות מערכות הסעת המונים בתוך הקצאת זכויות הדרך.
ולבסוף, הסטת תנועת המשאיות מהאיילון לדרכים צדדיות, לא מוסיף כלום שכן דווקא צירים אלו יחסמו והנגישות לאספקת הסחורות למרכז ודרך המרכז תוגבל (אם בשעות ואם בדרכים) ואף תפגע במסחר באזור המרכז.
הוסף רשומת תגובה