יום ראשון, 18 בינואר 2009

מגדלים בת"א - אם לא בכל מקום... אז איפה כן?

כתבה שהתפרסמה לאחרונה ב- NRG מתייחסת לדבריו של דורון ספיר, יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בת"א. בכתבה זו מסכים ספיר עם העובדה כי לא ראוי לבנות מגדלים בכל העיר אך מתייחס לעובדה כי בניה לגובה הכרחית בכדי לשמור על רמת מחירים שתאפשר רמת מחירי דיור סבירה.
"אורבניקה - התעוררות עירונית" פרסמה בזמנו נייר עמדה בנוגע לבניה לגובה בצורה מפוזרת וללא מדיניות ברורה בעיר. גם ד"ר יודן רופא התייחס לסוגיה זו בהקשר המגדל במתחם אסותא בחוות דעת מטעמו.
ישנו ככל הנראה, כמעט קונצנזוס בנוגע ליחס המורכב שבין בניה לגובה לבין שמירה על השטחים הפתוחים מחוץ לעיר. מאידך, סוגית האיך והכיצד בנוגע לבניית מגדלים נשארת עדיין פתוחה לדיון סוער:
בהקשר זה ניתן להתייחס ל:
  • מגוון דיור - הכללה של דיור בר-השגה במסגרת מגדלים הכרחית לדעתי שכן מגדלים אלו מהווים פעמים רבות מעין "שכונות סגורות" המתבססות על סגרגציה כלכלית. בהקשר זה ניתן גם לציין את שכונות ההייטק שמהוות מתחם סגור הומוגני מבחינת תעסוקת המתגוררים בו.
  • עירוב שימושים במגדלים ושימוש בקומות הקרקע כחזית עירונית פעילה - מגדלי מגורים ומשרדים רבות "מנותקים" מהרחוב. בקומת הקרקע יש צורך בשימושים ציבוריים שיאפשרו את השתלבותם של המגדלים מבחינה פונקציונלית-ציבורית. לבניה לגובה השפעות פסיכולוגיות על דיירים/מבקרים/עובדים וגם על משתמשי הרחוב:
  • ניהול תחזוקת המגדלים - מגדלים הינם יקרים לתחזוקה ברמה סבירה. הקושי גובר כאשר מדובר בריבוי של בעלויות וכאשר נדרש תיאום בין הדיירים השונים לביצוע עבודות תחזוקה. אם בבית משותף "קטן יחסית" נתקלים וועדי הבתים בבעיות, הבעיה במגדלים עשוייה להיות מסובכת יותר. ניתן לקרוא עוד על כך בכתבה המתייחסת לדבריה של פרופ' רחל אלתרמן.
  • אופן פיתוח השטח שמתפנה כשטח עירוני איכותי - ביקורת מסויימת מתייחסת לעובדה כי השטח הפתוח ש"מתפנה" עבור העיר, איננו משרת את כלל הציבור אלא כולל גינון ואמצעים שונים שהופכים את השטחים הללו למעין שטחים פרטיים עבור דיירי המגדלים בלבד. ניתן לראות זאת בעיקר בפרויקטים המנותקים מהרחוב באמצעות הגבהה לדוגמא בגן הציבורי הזנוח במלון דן פנורמה והשטחים המגוננים ליד מגדלי אקירוב. גם שכונת צמרת מוקפת בחומות בטון גבוהות סביבה שהופכות את השטחים הפתוחים בה למנותקים מהציבור. בהתייחסות עירונית או אזורית, ניתן לראות כי ישנן אופציות שונות לפיזור השטחים הפתוחים (לקוח מתוך מצגת של יוסי ישראלשווילי באתר תא עיר/מדינה)
  • סוגיית מניעת וצמצום המפגעים וההשפעות הבלתי רצויות של בניה לגובה כתוצאה מהצללה, הסתרת נוף, השפעה על "אי-החום העירוני" ושינוי משטר הרוחות - כיום, אמנם היבטים אלו נלקחים בחשבון בתכנון הכולל, ואפילו חוק התכנון והבניה מאפשר לתבוע פיצויים בעקבות ירידת ערך הנכסים הקרובים, אולם עדיין יש קושי מעשי בכך והערכות כלכליות מסוג זה לפיצויים הנדרשים עדיין אינן נוהג רווח. באם הערכת השפעה סביבתית (Environmetal Impact Assessment) לבניית מגדלים לא תיושם ברמה הממסדית, בעלי נכסים "דלים באמצעים" יתקשו לבצע את ההערכת ירידת הערך באופן פרטי. להלן מצגת להמחשת "עלויות סביבתיות" של בניה (לאו דווקא בהקשר של מגדלים - המצגת הוכנה במסגרת עבודת סמינריון בתכנית למדעי הסביבה של האוניברסיטה העברית):

אין תגובות: