בהמשך לכתבה שהתפרסמה במגזין G ובגלובס, דווקא רציתי להתייחס ולומר שמהתנסות אישית, התיקון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים נאכף בצורה מסויימת. לדעתי הכתבה נגועה בחד-צדדיות ואיננה מציגה את התמונה הרחבה. דווקא נראה כי מתקיימת אכיפה וכי ניתנים קנסות וננקטים הליכים - וזאת במסגרת שיטוט של מספר דקות (פאב אשמורת, ארקפה). עולה גם כי מרבית המעשנים נשמעים לחוק. עולה השאלה - תחקיר לקוי??! למרות שאינני מקפיד "לצאת" באדיקות הייתי נוכח בעת כניסת פקח עירוני אשר חילק דוחות על סך של 1000 ש"ח כ"א למעשנים בפאב מסויים. מצד אחד ליבי יצא אל אלו שבהינף יד (אוחזת סיגריה), מצאו עצמם משלמים כ- 1/4 ממשכורתם החודשית ומצד שני בהבנה לצורך באכיפה והטמעת נושא איסור העישון.אציין כי בזמן ההזמנה שלנו מהבאר, נאמר לנו כי כעקרון אסור לעשן ושמדי פעם יש ביקורת, אך מצד שני נרמז לנו כי הם לא ינקטו נגדנו בפעולות משמעותיות - הרי במקום שלטי איסור עישון ואין מאפרות על השולחנות.
נראה כי יש להחיל את האכיפה בצורה מהותית יותר כנגד בעלי העסקים אשר מעמידים פני שה תמים שרק ריח עשן עולה מפיו. הללו מוצאים את עצמם "בין הלקוחות הפוטנציאליים לבין העירייה". או שיבחרו אם ניתן או לא ניתן לעשן אצלם - ויסתכנו בכך שציבור מסויים לא יגיע אליהם, או שישאו באחריות לאי עמידה בחוק גם הם באופן פרופורציונאלי - יש אחריות לניהול מקום! אם מקום שמוכר אלכוהול לקטינים ייסגר בלי להניד עפעף, ראוי שמקום שמאפשר עישון בו למרות הוראות החוק ייענש בחומרה.מניסיון של עובד במקום שכזה (מסעדת שף) ומעשן לשעבר - זה ראוי, אפשרי ומכבד את המקום ואת אלו שבוחרים שלא לעשן.
קישור לעמותת "אוויר נקי" שעוסקת בנושא
קישור לסקירה משווה בחתך בינלאומי לחקיקה בנושא איסור עישון במקומות ציבוריים - מחלקת מחקר ומידע, כנסת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה