פוסט שהעלה ערן בערסיטקטורה בשם לגור בקו - הבניין משך את תשומת ליבי. ריבוי התגובות מצביע על מחלוקת רצינית בעניין בינוי למגורים בקו 0 ברחובות עירוניים. רציתי להתייחס...
לדעתי, יש כאן ניסיון יפה להתמודד עם הבעיה הקיימת של חוסר ב"עירוניות" בעיר. בתים מנותקים ממפלס הרחוב שהוא עורק החיים של העיר.
אני חושב שיש המון בטענה של "פיתוח מגדיר רחוב" בקו 0. בהמשך להרצאה של נעמה מליס שפעם דיברה על חשיבותו העצומה של המרחב הסמי-ציבורי החצי פורמלי בין הרחוב לבין הכניסה לבנייני המגורים - דווקא בקו 1 או 2 :)
אני מסכים עם ההצעה המהותית של אליאב להוספת מסחר במפלס הרחוב בקומה הראשונה. המסחר הוא זה שמושך אנשים ומביא לאופי העירוני של הולכים ושבים. דבר זה ישפר גם את תחושת הביטחון ברחוב ועשויה להפחית את מפגעי הוונדליזם שנובעים מחוסר "פיקוח ציבורי" והיעדר "עיניים ברחוב". ברחוב משמעותי כמו משה דיין זה אפילו יותר מתבקש ומאפשר גם עירוב שימושים, שכמובן צריך לעשות בזהירות.
גם המעברים והקשר בין העורף לחזית הם חשובים ועל כך כבר כתבו רבים בהשראת ג'יין ג'ייקובס - למשל יודן ואליאב.
והערה אחרונה - נכון, לגור על הרחוב עשוי להיות לא נעים בעבור חלק מהכותבים פה. אבל, זה עשויי להיות מעניין עבור אחרים וזוהי גם אפשרות ליצירת יחידות דיור ברות-השגה שיהיו מיועדות, כן !מיועדות! לבעלי אמצעים מועטים יותר שמוכנים ואפילו מעוניינים בחיי הרחוב התוססים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה