סיור טבע עירוני 21.10.2011

אתמול התקיים סיור טבע עירוני נוסף מטעם "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו" בשכונתנו הקטנה. הסיור התקיים בשטח שסביב החורשה בכפר יונה, שטח שבו הופסקו הריסוסים בקוטלי עשבים בהמשך לפעילות הפורום ובהדרכתה של עו"ד גלית סמואל.

הסיור החל בהסבר על אורנים וצנוברים (אורן הסלע) וגם פיצחנו להנאתנו גדולים וקטנים.

ראינו צנפות של ינשוף עצים – השאריות הבלתי ניתנות לעיכול שהינשופים פולטים והמעידים על המזון שלהם – נוצות, עצמות ציפורים, פרווה, עצמות מכרסמים קטנים וכדומה. ראינו גם נוצה של ינשוף העצים המהווה אחד מהשכנים שלנו פה בשכונה ואשר נצפה באחד מהסיורים הקודמים של הפורום.

ראינו גם את ערימת השאריות שמשאירות נמלות הקציר בסמוך לקן שלהם ולמדנו על התרומה שלהן לחיפוי הקרקע ולעידוד נביטה של צמחים נוספים בהסבר המרתק של המדריכה הנוספת מירי כהן-מצליח.

לאחר מכן המשכנו בסיור ופגשנו צמחי בר, בעיקר בסמוך להשקייה ולעודפי המים מגינות פרטיות וציבוריות וקינחנו בעץ החרוב בגינתו של יצחק בו הוא סיפר בהרחבה על החרוב והדגים לנו את המכשירים המיוחדים שפיתח לקטיף ולחיתוך הפירות.

 

 

 

להלן פירוט קצרצר לגבי הצמחים שפגשנו:

· עוקץ עקרב ריחני – צמח בר, נוי. לא אכיל. מזכיר זנב עקרב בצורתו העקלתונית. מאפיין של הצמח הוא התופעה של שני פרחים זכריים עם כתם צהוב במרכזם המופיעים בראש קשת התפרחת. המאביקים, חרקים ודבורים ארוכי חדק לומדים להגיע ראשית אל הפרחים הזכריים וכך מאביקים את הפרחים הנקביים.

 

 

 

· אספרג ארץ ישראלי – לא אכיל. צמח מדברי במקור.

· ארכובית הציפורים – צומח בקיץ ובסתיו. חזק וגמיש – אפשר ממש לקשור אותו בלי שיישבר. צמח חד-ביתי, דו-מיני (זכר וגם נקבה באותו הפרח) המואבק על-ידי חרקים. שימש בעבר להכנת מחצלות. מכיל פלבונואידים (חיזוק ושמירה על כלי הדם, שיפור יעילות הטמעת ויטמין C ומונעי חימצון) וטאנינים (בשימוש בתעשיית העורות בתור מרכך), תכשירי קוסמטיקה (ריכוך העור ברגליים). זרעיו משמשים למאכל ציפורים.

· ירבוז – צמח מאכל. ממשפחת הדגניים. ניתן לאכול את העלים והזרעים. מזכיר טעם של תרד, לעיתים קצת מריר. בעל אחוז חלבון גבוה 5-8%, סידן וברזל. האמראנט – גרסה תרבותית של הירבוז מגיע לכ- 14% חלבון).

 

 

 

 

· ירבוז שרוע – אכיל אך פחות טעים.

 

 

 

 

 

· סולנום שעיר – צמח רעיל. מכיל אלקלואידים.

 

 

 

 

 

 

· כף אווז האשפות – אכיל. אחד הצמחים הנפוצים בעולם. מכיל כ- 5% חלבון, סידן וברזל. קרוב משפחה של הקינואה.

 

 

 

 

 

· חלמית מצויה (חוביזה) – אכיל. עלים, זרעים.

 

 

 

 

 

· קוטב מצוי

· חלבלוב הכדורים – רעיל. כששוברים את גבעוליו יוצא "חלב".

· רגלת הגינה (ריג'לה) – צמח מאכל. בעל עלים בשרניים וגבעולים אדומים. רירי – מכיל מוצילג כמו בבמיה, זרעי חבושים וחלמית – טוב נגד צרידות ודלקות גרון. מכיל נוגדי חמצון, סידן וברזל.

 

 

 

 

· חרוב – הגיע לאזור הארץ בימי בית שני. איננו מוזכר בתנ"ך ואיננו חלק משבעת המינים אך מופיע בתלמוד. כמו-כן, בחפירות באתרים מלפני תקופת בית שני לא נמצאו אבקנים. הגרה (הגרעין) כמעט אחיד במשקלו ושימש כמידת משקל אוניברסלית הקטנה ביותר – מקורה של מידת המשקל הסטנדרטית קראט ששווה כ- 200 מיליגרם.