Howard's Garden City (p. 123-126) in
Bradbent G, Emerging Concepts in Urban Design
Bradbent G, Emerging Concepts in Urban Design
סיכמו: אלון גרינברג ויהונתן הימן
התנועה לערי גנים עסקה בעיקר בדימוי של "עיר אידיאלית" אשר התייחסה לתכנון אידיאלי ואשר השפיעה רק מעט על ערים שהיו קיימות עד אותה עת. תנועה זו התכוונה לפתור את הלחצים על הערים הקיימות באמצעות פיזור אוכלוסייתן לערי משנה קטנות וחדשות. ערים אלו תוכננו בשטחים הפתוחים מחוץ לערים.
ממובילי גישה זו היה Ebenezer Howard אשר פירסם את רעיונותיו בסוף המאה ה- 19. עיקרה של הגישה היה נסיון למנוע את המעבר של אוכלוסיה מאזורי הכפר אל העירף באמצעות יצירת אלטרנטיבות מגורים בצורת עיירות או עיר-כפר. הגישה מנסה לשלב את היתרונות של ערים וכפרים ולמזער את החסרונות שלהן כמוקדים הרחוקים מהעיר והקרובים אל הטבע ומהווים מעיין דרג ביניים בינהם.
התנועה לערי גנים עסקה בעיקר בדימוי של "עיר אידיאלית" אשר התייחסה לתכנון אידיאלי ואשר השפיעה רק מעט על ערים שהיו קיימות עד אותה עת. תנועה זו התכוונה לפתור את הלחצים על הערים הקיימות באמצעות פיזור אוכלוסייתן לערי משנה קטנות וחדשות. ערים אלו תוכננו בשטחים הפתוחים מחוץ לערים.
ממובילי גישה זו היה Ebenezer Howard אשר פירסם את רעיונותיו בסוף המאה ה- 19. עיקרה של הגישה היה נסיון למנוע את המעבר של אוכלוסיה מאזורי הכפר אל העירף באמצעות יצירת אלטרנטיבות מגורים בצורת עיירות או עיר-כפר. הגישה מנסה לשלב את היתרונות של ערים וכפרים ולמזער את החסרונות שלהן כמוקדים הרחוקים מהעיר והקרובים אל הטבע ומהווים מעיין דרג ביניים בינהם.
עיר הגנים בנוייה בצורה מעגלית סביב גן מרכזי. בטבעת סביב הגן מרוכזים מבני הציבור העיקריים – בניין העירייה, אולם הקונצרטים, תיאטרון, ספרייה, בית חולים וכו'. טבעת זו מוקפת בטבעת פארק וטבעת נוספת של מתחם מסחרי וציבורי פתוח ומקורה בזכוכית – "ארמון הקריסטל" (Crystal Palace). הטבעת הבאה היא טבעת מגורים מגוונים אשר עונים לטעמים שונים של הדיירים. לחלקם חצרות ומטבחים משותפים והם פונים כלפי הרחובות המעגליים. התערבות הדרג העירוני היא בהמנעות מרגולציה בתחומים מסויימים כמו מגוון דיור אך מנגד רגולציה חריפה בתחומים אחרים כגון סניטציה. טבעת המגורים מוקפת בפארק-רחוב רחב אשר מכילה את בתי הספר, הגנים הציבוריים ומבני הדת. בשולי העיר ימצאו התעשייה והשווקים של חומרי הגלם והמזון. מסביב לעיר וכלפי חוץ יהיו השטחים החקלאיים.
מבחינת המערכת התחבורתית (יש לציין כי אנו מדברים על סוף המאה ה- 19), ממרכז עיר הגנים יוצאים 6 רחובות החוצות את הטבעות – מערכת רדיאלית. בתוך העיר הטבעות הציבוריות מהוות דרך לעבור מנקודה לנקודה. העיר מקושרת לחוץ באמצעות מערכת מסילת רכבת המהווה טבעת אשר נמצאת בסמוך לפונקציות התעשייתיות והשווקים הגדולים אשר דורשים נגישות מירבית.
רעיון עיר הגנים מתייחס להיררכיות עירונית כאשר כל עיר שכזו מקושרת (באמצעות מסילת הרכבת) לעיר מרכזית וגדולה יותר המספקת שירותים ברמה גבוהה יותר – מוזיאונים, אוניברסיטאות, ספריות גדולות וכו'. כל עיר מרכזית מקושרת לערים נוספות הסובבות אותה.
כל עיר גנים שכזו אמורה להיות מתוכננת מראש, להכיל כ- 30,000 איש, להיות מוקפת ברצועה קבועה של שטחים חקלאיים ועצמאיות כמעט לחלוטין. העיר המרכזית אמורה היתה להכיל כ- 60,000 איש. בהמשך לנסיונות הפיתוח של העיר האידיאלית שלו, ניסה הווארד את כוחו גם בהוצאה לפועל של בניית ערים שכאלו. לצ'ורט' (Letchworth) וולין (Welwyn Garden City) הן דוגמא לערים שכאלו. ערים נוספות תוכננו בהשראת תפיסה זו בארה"בף קנדה, ארגנטינה, גרמניה ואפילו ישראל. ניתן לומר כי האוורד ניסה לתכנן עיר בת-קיימא אולם מרבית הערים שהוקמו משמשות בעיקר כפרוורי שינה או ערי לווין ואינן תומכות את עצמן מבחינה חקלאית, כלכלית ותעסוקתית. עוד חשוב לציין כי מקורן של גישות תכנון נוספות כגון New Urbanism וה- Intelligent Urbanism, הינן בגישה זו.
אתרים שכדאי להכיר:
Town and Country Planning Association
מבחינת המערכת התחבורתית (יש לציין כי אנו מדברים על סוף המאה ה- 19), ממרכז עיר הגנים יוצאים 6 רחובות החוצות את הטבעות – מערכת רדיאלית. בתוך העיר הטבעות הציבוריות מהוות דרך לעבור מנקודה לנקודה. העיר מקושרת לחוץ באמצעות מערכת מסילת רכבת המהווה טבעת אשר נמצאת בסמוך לפונקציות התעשייתיות והשווקים הגדולים אשר דורשים נגישות מירבית.
רעיון עיר הגנים מתייחס להיררכיות עירונית כאשר כל עיר שכזו מקושרת (באמצעות מסילת הרכבת) לעיר מרכזית וגדולה יותר המספקת שירותים ברמה גבוהה יותר – מוזיאונים, אוניברסיטאות, ספריות גדולות וכו'. כל עיר מרכזית מקושרת לערים נוספות הסובבות אותה.
כל עיר גנים שכזו אמורה להיות מתוכננת מראש, להכיל כ- 30,000 איש, להיות מוקפת ברצועה קבועה של שטחים חקלאיים ועצמאיות כמעט לחלוטין. העיר המרכזית אמורה היתה להכיל כ- 60,000 איש. בהמשך לנסיונות הפיתוח של העיר האידיאלית שלו, ניסה הווארד את כוחו גם בהוצאה לפועל של בניית ערים שכאלו. לצ'ורט' (Letchworth) וולין (Welwyn Garden City) הן דוגמא לערים שכאלו. ערים נוספות תוכננו בהשראת תפיסה זו בארה"בף קנדה, ארגנטינה, גרמניה ואפילו ישראל. ניתן לומר כי האוורד ניסה לתכנן עיר בת-קיימא אולם מרבית הערים שהוקמו משמשות בעיקר כפרוורי שינה או ערי לווין ואינן תומכות את עצמן מבחינה חקלאית, כלכלית ותעסוקתית. עוד חשוב לציין כי מקורן של גישות תכנון נוספות כגון New Urbanism וה- Intelligent Urbanism, הינן בגישה זו.
אתרים שכדאי להכיר:
Town and Country Planning Association
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה