אם ניקח כתה של תלמידי כתה ו' ונבקש מהם לצייר את ארץ ישראל, נקבל שלושים וחמישה ציורים שונים. בחלק מהציורים יופיעו חיפה, תל-אביב וירושלים, באחרים יופיעו מפרץ חיפה, ים המלח והכנרת, ויהיו ציורים שבהם נמצא את הקו הירוק, רמת הגולן והירקון. תפיסת המרחב משתנה מאדם לאדם. ילדים תופסים מרחק באופן שונה ממבוגרים. לדוגמה, גן שעשועים שנמצא מול הבית עשוי להיראות רחוק מאוד ואפילו בלתי מושג עבור פעוט בן שנתיים. האטרקטיביות של נקודות במרחב שונה אף היא מאדם לאדם, כמו למשל האטרקטיביות של קניון בעיני נער מתבגר לעומת בעיני עולל בן ארבע.
הפסיכולוגיה, מדעי הקוגניציה והגיאוגרפיה עוסקים בתפיסתנו את המרחב, או במינוח מקצועי יותר, ב"מפות תפיסתיות" ו"קוגניטיביות". במוקד רב תחומי זה, עולה לא רק שמיפוי מייצג תפיסת עולם מסוימת, אלא גם מעצב ומנחיל אותה. מרכזיותה של אירופה במפת העולם שמוכרת לרובנו אינה מקרית כלל וכלל. במפות אוסטרליות למשל, דווקא אוסטרליה נמצאת במרכז, והעולם יחסי אליה. במפות היסטוריות שונות, ניתן לראות את היחס המיוחד שקיבלה ירושלים - המרכזיות שלה במפות מתקופות שונות, מצביעה על תפיסה שלה כמרכז חשוב, או רצון להנחיל תפיסה שכזו. גם בעיני ירושלים היא מרכז חשוב ומשמעותי.
הקשר הירושלמי
בעת לימודי, נפלה בחלקי ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט "מפה ירוקה" של החברה להגנת הטבע בירושלים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. פרויקט זה, שהחל בשנת 2005, נועד למפות אתרי עניין מתחומי הסביבה והחברה, כדי לקדם תפיסת עולם ירוקה וסביבתית-חברתית יותר, ולקדם את התיירות האקולוגית בירושלים. במקביל לפרויקט זה, נערך פרויקט נוסף שנקרא "המפה השחורה", שבו מופו מפגעים סביבתיים בתחום הקרינה הבלתי מייננת. מפה זו עדיין לא הועלתה לרשת.
המפה הירוקה הראשונה בעולם הוכנה כתרגיל מיפוי בניו-יורק. ההתייחסות המקומית והעירונית היא תכליתית יותר מאשר התייחסות כלל עולמית לבעיות סביבה, ופרוייקט המפה הירוקה בניו-יורק נחנך בהתלהבות ב-1995. מאז הוקמו מפות ירוקות בעשרות ערים בעולם. מפות אלו מקדמות גישה חברתית וסביבתית, גישה שתוביל לשיפור איכות הסביבה והחיים. לפי גישה זו, מערכת המפות הגלובלית יוצרת תנועה אקו-תרבותית עולמית אשר מוזנת במידע מקומי ומקדמת פעילות ואחריות משותפת. המערכת מנתבת ומחברת בין למעלה משלוש מאות מפות ירוקות ברחבי העולם.
היוזמה להקמת המפה בארץ נולדה בחברה להגנת הטבע בירושלים כבר בשנת 2002, בעקבות כנס תיירות אקולוגית בינלאומית. בשנת 2005, לאחר שהושג מימון לפרויקט, החל תהליך הפקת המפה האינטרנטית האינטראקטיבית, כשלב ראשוני לקראת יצירת מפה מודפסת. את הפרויקט ריכז עמי גרינר, פעיל מגמה ירוקה. בעזרת אשת מקצוע בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות, פעילי מגמה ירוקה ומתנדבים רבים נוספים, נאסף מידע בתחומים מגוונים. המידע הוזן בעזרת המשרד להגנת הסביבה למערכות מידע גאוגרפיות שמאפשרות את הצגתו, ניתוחו וחקירתו. המפה מאגדת בתוכה את הפעילויות, הגופים, האתרים והמוסדות בירושלים אשר יכולים להיכלל בהגדרה של גופים "ירוקים" המאפשרים חיים בני-קיימא בעיר. בין התחומים שמופו מופיעים אתרי פריחה, גינות קהילתיות, עצים מיוחדים, אתרי קינון, מרכזי לימוד אקולוגיה, עסקים עם תו תקן חברתי, אתרי מחזור, אתרי מחקר סביבתי, ארגוני חברה וסביבה ועוד. כל אתר כולל הסברים, דרכי הגעה ויצירת קשר. כך, שאם אתם רוצים לטייל בעקבות אתרי אומנות סביבתית, גינות אורגניות, או אתרי פריחה ייחודיים, או למשל למצוא היכן ניתן לתקן חפצים במקום לזרוק לאשפה, כנסו אל אתר המפה הירוקה של ירושלים.
ומה הלאה?
בעקבות כנס החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע הצטרפו במהלך השנה החולפת בתי ספר רבים אל פרויקט המפה הירוקה. מהמידע שנאסף על ידי תלמידים ממאה וחמישים בתי ספר, הוכן אטלס מפות ירוקות. בשנה הבאה עלינו לטובה, אנחנו מתכננים להדפיס את המפה בעברית ובאנגלית. כמו כן אנחנו מתכוונים להעלות את אתר המפה הירוקה בגרסה באנגלית. סניפי החברה להגנת הטבע במודיעין ובתל-אביב, הודיעו אף הם על כוונתם להפיק מפה ירוקה משלהם.פרויקט מפה ירוקה מחפש תמיד מתנדבים לצורכי איסוף מידע נוסף ועדכון המידע הקיים. לפרטים, ניתן לפנות אל ג'קלין רוז, רכזת פרויקט מפה ירוקה ירושלים 0544-901335.
קישורים נוספים:
תודה לפזית שוויד וג'קלין רוז על עזרתן הרבה. כתבות נוספות תוכלו למצוא בירוק ברשת - מגזין האינטרנט של מגמה ירוקה.
הכתבה התפרסמה גם ב:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה